שיתוף התנסות מוועידת הפאלון דאפא השביעית לשיתוף התנסויות בישראל

ברכות למורה, ברכות למתרגלים!

התחלתי לטפח בדאפא בשנת 2002. בטיפוח מצאתי תשובות לכל השאלות בחיי. כל מה שקרה בחיי היה בדיוק כמו מה שהמורה מתאר בספר "ג'ואן פאלון".

פעם קראתי התנסות של מתרגל מאוסטרליה, שאמר שהפא קובע מה עלינו לעשות, ולא מה שאנחנו אוהבים לעשות. בעקבות זאת הבנתי שעלי להבהיר את האמת לסינים עוד יותר אפילו. תכופות חילקתי את העיתונים המיוחדים להבהרת אמת ברוסית, הבהרתי את האמת לרוסים, הכנתי פרחי לוטוס מנייר והשתתפתי בפעילויות להבהרת אמת ברחובות וכן בתערוכה "אמת חמלה סובלנות". לא שכחתי שעלי להבהיר את האמת לסינים ולתיירים העוברים לפני השגרירות הרוסית, בתחנות הרכבת ובמקומות אחרים, כולל לסטודנטים הסינים שמתגוררים במעונות הסטודנטים של האוניברסיטה.

באביב האחרון, ביקשה ממני עמיתה לטיפוח, שכבר נסעה שלוש פעמים לוולדיווסטוק כדי להבהיר שם את האמת, להצטרף אליה לנסיעה נוספת. ההזמנה הייתה מפתה מאוד מאחר שוולדיווסטוק גובלת בסין. יש בה שוק סיני גדול מאוד והרבה תיירים סינים. זאת הייתה הזדמנות להציל סינים רבים. אבל אני בגמלאות והמשכורת שלי זעומה – לנסוע או לא לנסוע? שקלתי את האפשרות זמן רב ולבסוף החלטתי להצטרף לנסיעה.

קניתי כרטיסי רכבת חודש מראש, ותכננתי לשהות שם בחודשים אוגוסט–ספטמבר. ההפרעות התחילו להגיע מיד אחר-כך. בני לקה בשבץ ואושפז. הוא נזקק לטיפול. נכדיי התכוננו למבחנים וכלתי לא יכלה לעמוד בנטל לבדה. נאלצתי לעשות איתה תורנויות, לשהות בבית החולים כל שבוע שני ימים ושני לילות כדי לטפל בבני.

בבית החולים המשכתי ללמוד את הפא, לשלוח מחשבות ולתרגל את התרגילים כרגיל. עד מהרה בני היה מסוגל לשוב ולזוז. לקחתי איתי ניירות צבעוניים לבית החולים והכנתי פרחי לוטוס, ובני עזר לי. כשנתתי את הפרחים ואת החומר להבהרת אמת לרופאים ולאחיות הם שמחו מאוד, והודו לי מקרב לב. בני הפנים את כל זה, והרגשתי שהוא שמח מאוד. למעשה, כשהתחלתי לטפח בדאפא הוא הביע התנגדות והיחסים שלנו היו מתוחים. כך לא נאלצתי לדאוג עוד לבני כשנסעתי לוולדיווסטוק עם העמיתה שלי לטיפוח.

ב-1 באוגוסט, הרכבת שלנו עזבה לוולדיווסטוק. הגענו לאחר נסיעה של שבעה ימים ושבעה לילות. זוג מטפחים ארח אותנו בביתו. הם עברו לשם ממוסקווה במיוחד כדי להבהיר את האמת לסינים. אני חושבת שהם באמת נפלאים מאחר שצריך אומץ כדי לעשות את מה שהם עשו.

ב-45 הימים הבאים עמדנו בלוח זמנים שקבענו לעצמנו. כל בוקר קמנו בשעה 7 בבוקר יצאנו בשעה 8 לפארק לתרגול ושלחנו מחשבות נכונות, לאחר זאת הלכנו לאתר ההנצחה של מלחמת העולם השנייה – אליו מגיעים תיירים רבים מסין. אנחנו מדברות סינית, חילקנו את "תשעת הדיונים" וחומר הבהרת אמת לתיירים. מטפחים אחרים פרשו את השלטים שהציגו תמונות של מתרגלי פאלון דאפא בעולם מצד אחד, ותמונות של הרדיפה בסין בצד השני.

התיירים הסינים קראו את השלטים בתשומת לב. אמרתי בסינית "המפלגה הקומוניסטית הרגה אנשים רבים" "השמים יחסלו את המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית)!" "עזבו את המפלגה הקומוניסטית הסינית כדי להיות בטוחים!" הראיתי להם גם את הסיכה שענדתי עליה היה כתוב "פירשו מהמק"ס!" והצבעתי על מספר הפורשים מהמפלגה הקומוניסטית הסינית שהיה מצוין בעיתון. הם הסתכלו ודיברו ביניהם, היו כאלה שצילמו אפילו את השלטים. כשמתרגלים נוספים התפנו הם באו לפני 12 בצהריים למזח כדי לעזור. באותה שעה הגיעו סינים רבים כדי לצאת לשייט בסירות, ורובם שמחו לקבל מאיתנו את החומר להבהרת אמת. לפני שהסירות הפליגו, מטפח נוסף שעמד סמוך אליהם הציג את השלטים עם התמונות. סינים רבים נעצבו. מישהי הזילה דמעה. פעם אחת התקרב אלי תייר סיני ולחש לי ברוסית: "פאלון גונג נרדף בארצנו". השבתי לו : "אני יודעת". לאחר שראה את המוצגים להבהרת האמת שמטפח עמית הראה לו, הוא נעצב מאוד.

בסביבות שלוש בצהריים חזרנו הביתה. אכלנו קצת ונחנו, ואז כולנו הלכנו לחוף לתרגול. הצגנו את השלטים, עוברים ושבים עצרו כדי לצפות בשלטים ולקחו עלונים וחומר הבהרת אמת. אחדים למדו מאתנו את התרגילים, אחרים שאלו איפה הם יכולים להשיג את הספר "ג'ואן פאלון". סינים רבים גם באו. כשהם ראו את התרגילים שלנו, כמעט כולם אמרו "פאלון גונג!" השבנו בסינית "פאלון גונג טוב, טוב מאוד!"

באותה נסיעה התרחשו שלושה אירועים, שחשפו את ההחזקות שלי.

לדברי המטפחים המקומיים כל הסינים שעובדים בשוק, עזבו את המק"ס. כשהלכתי לשוק, זה התברר כנכון. רוב התיירים נשארו ימים ספורים בלבד, אולם מרביתם לא העזו לחתום ולפרוש מהמק"ס. הייתי מאוכזבת על שלא הצלחתי לעודד את הסינים לפרוש מהמק"ס.

הארוע השני: עמית לתרגול מוולדיווסטוק נסע לעיר גדולה במזרח הרחוק, חאבארובסק, להבהיר את האמת לסינים המקומיים והצליח בפעם אחת להחתים 80 איש על פרישה מהמק"ס. הוא לא ביקש ממני להתלוות אליו, נפגעתי קצת.

הפעם השלישית הייתה כשאותו מתרגל נסע שוב לחבארובסק, חברתי לנסיעה הציעה להתלוות אליו והוא הסכים. כשהצעתי אני להצטרף הוא סירב. למה? קצת כעסתי.

ב"הרצאת הפא בוועידת הפא לציון עשור לייסוד אתר האינטרנט מינג-הווי", המורה אמר:

המורה: "ברגע שמישהו מצהיר על הפרישה שלו מהמק"ס המרושעת, הוא לא נמצא יותר תחת השליטה של האלמנטים הרעים של המק"ס המרושעת, או האלוהויות ביקום הזה שתיקון הפא לא טיפל בו עדיין, והוא הופך ישות הנוקטת עמדה. אנשים כאלה שייכים לעתיד ויטופלו על ידי אלוהויות המשחקים תפקידים חיוביים. שארית חייו והסיכויים העתידיים של קיומו יעובדו מחדש. ברגע שהמחשבה הנכונה של אדם מופיעה, הכול מתחיל להשתנות."

יומיים לאחר מכן כשיצאתי מהחדר, היה חשוך מכדי לראות. רגלי נתקלה בחוזקה בחבילה של עיתונים להבהרת אמת שהגיעה לילה קודם לכן. הבהונות שלי לא נשברו, אבל היו לי שטפי דם. חשבתי לעצמי: "כמה תלאות עלי לעבור כדי להסתכל בפנים ולהבין למה כל זה קרה?" לא הייתה לי שום הבנה/הארה, ולכן קיבלתי את "אזהרת המקל להתעוררות". ואמנם ערימה של החזקות פרצה מתוכי: סיפוק עצמי/ גאוותנות, התפארות, כעס, קנאה, אשמה, אנוכיות, וכו'. ביצעתי משימה קדושה – הצלת יצורים חיים – בעודי נושאת את כל אותן החזקות.

כעבור זמן מה עמיתי לתרגול נסע לחבארובסק עם מתרגל נוסף ועם מתרגל שהתגורר בעיירה הסמוכה. שלושתם מסרו 800 עותקים של חומר להבהרת אמת ואספו 200 חתימות פרישה מהמק"ס. כששמעתי את החדשות, הייתי רגועה מאוד כיוון שמצאתי את מקור הבעיה שלי.

ב"לימוד הפא בעיר לוס אנג'לס" בשנת 2006 המורה אומר:

"טיפוח כרוך בהסתכלות פנימה לתוך עצמך. בין אם אתה צודק או טועה, עליך לבחון את עצמך. טיפוח כרוך בסילוק החזקות אנושיות."

בדרך כלל הלכנו אחרי התרגול על החוף למסעדות סיניות בסביבה כדי להבהיר שם את האמת. לעיתים קרובות, קבוצות תיירים סינים עצרו בהן כדי לאכול. כשהלכתי לראשונה למסעדה, יצאו כמה סינים מהמסעדה ונהגו בידידותיות. הם קיבלו את העיתונים וקראו אותם. באותה שעה סיני, שנראה כבעל המסעדה, יצא אלינו וביקש מאתנו ברוסית לעזוב. בכל פעם שהבהרנו את האמת לפני המסעדה הוא יצא אלינו, התבונן בנו ושאל שאלות. פעם סיפרתי לו על המיליונים שפורשים מהמק"ס, הוא לא האמין לי. הראיתי לו את העיתון, והצבעתי על הנתונים הסטטיסטיים. אבל הוא עדיין לא השתכנע: "זה הכול שקר", אמר. הוצאתי רשימה שמית של אנשים שפרשו מהמק"ס בסנט פטרסבורג ושאלתי אותו "אז מה זה, אם ככה? אני לא יודעת לכתוב סינית". הסינים שהיו סביבנו באו כולם לצפות. הוא הסתלק בשקט ונעלם בתוך מסעדה.

לסינים דוברי הרוסית היה יותר קל לקבל את האמת. לפעמים הם עצמם עזרו לנו להבהיר את האמת. הם לקחו מאיתנו עלונים וחילקו אותם לתיירים הסינים. פעם סיני דובר רוסית אפילו צעק בקול: "פאלון דאפא טוב!" כמובן שהיו גם תקריות. פעם נתקלנו בקבוצת סינים בתחנת אוטובוס, נתנו להם חומר להבהרת אמת והראנו להם את הכרזות. כולם קיבלו את העיתונים והתחילו לקרוא. באותה שעה הגיע סיני למקום ואמר משהו בכעס. כולם החזירו לנו את העיתונים. אחד מהם אפילו אחז בכרזה והתכוון לקרוע אותה. עצרתי בעדו. הייתי כל כך עצובה עבור כל אותם האנשים; מצד אחד הם רצו לדעת את האמת ומצד שני הם חששו שמישהו ידווח עליהם כשהם יחזרו לסין.

ביום האחרון, בוולדיווסטוק הלכנו שוב למסעדה הסינית. חילקתי עיתונים בכניסה, כל הסינים שיצאו מהמסעדה לקחו את העיתון. עד מהרה נגמרו העיתונים. בעל המסעדה יצא החוצה. אמרתי לו שאנחנו עוזבים, בירכתי אותו לשלום והזמנתי אותו לבקר בסנט פטרבורג. כשנפרדנו הוא אמר: "עבודה טובה, כל הכבוד!" לשמע דבריו התרגשתי, דאפא משנה אנשים.

תודה המורה!