ה-1 באוקטובר 2002, הונג קונג – מאז הזמנים הקדומים, קיוו בני האדם לחיות חיים מאושרים, והתפללו למען שלום ושלווה. בתקופות מאוחרות יותר, כאשר הופיעה הפוליטיקה, הוכללו תקוות פשוטות וטהורות אלו במושג "בטחון לאומי", שלבסוף החליף   אותן. ובסין של היום, הנשלטת על-ידי משטר אוטוריטארי, הפך המונח "בטחון לאומי" לחרב, המונחת על צווארו של העם הסיני.

תחת הלחץ של המשטר האוטוריטארי, פרסמה בחופזה ממשלת הונג קונג מסמך "ייעוץ" לחקיקת סעיף 23 בחוק הבסיסי. במסווה של שמירה על "הביטחון הלאומי", מציבה הממשלה באופן ברור קבוצות מסוימות על הכוונת, ותוקפת באגרסיביות את הזכויות והחירויות הבסיסיות של הונג קונג – ואין זה משנה עד כמה הם מנסים להסתיר זאת.

כפי שהבהירו מומחי משפט רבים, החוק הנוכחי של ממשלת הונג קונג כבר כולל ביסודו את העבירות המפורטות בסעיף 23, ואין זה הכרחי להעלות חוקים חדשים, שיטפלו בנושאים אלה באופן נפרד. למרות שמעשי "התבדלות" ו-"חתרנות" אינם מפורטים  במפורש בחוק הבסיסי, די בחוקים הקיימים בכדי להתמודד עם מעשים אלה. למרות זאת, הואיל והונג קונג לא הייתה עדה מעולם לעבירות מעין אלו, החקיקה החפוזה של סעיף  23, והנחישות הרבה לחסום "פרצות" שמעולם לא נוצלו, מעלים תהיות בנוגע למניעים האמיתיים, העומדים מאחורי פעולות אלו.

מסמך הייעוץ שפורסם בשבוע שעבר, מוכיח שההצעה לא רק שלא תתרום להגנה על השלום והשלווה, אלה למעשה אף תערער את שלטון החוק והמוסר האנושי, מהם שואב כל לאום את ביטחונו. בעקבות כך אף ייפערו פרצות רבות נוספות, שעשויות בקלות להיות מנוצלות, ועלולות, במידה רבה, לרסק את החירויות של הונג קונג, ולהוביל להתמוטטות של מדיניות ה-"מדינה אחת, שתי שיטות".

לדוגמא, הגדרות של "בטחון לאומי" ו-"סודות מדינה" הן מרכיבי מפתח בחוק "אנטי חתרני" זה. על-פי ההצעה, תוכל הממשלה – ללא כל דיון   ודברים – לאמץ במלואן את הגדרות ממשלת סין למושגים אלה, וללכת בעקבותיה בפסיקות ובהטלת עונשים על קבוצות מקומיות מסוימות, או על יחידים.

כל אדם בעל הבנה מינימאלית של המצב הנוכחי, יודע היטב שסין עדיין נשלטת על-ידי משטר אוטוריטארי. ההגדרה של משטרו של ג'יאנג זמין ל-"בטחון לאומי" ול-"סודות   מדינה" היא רחבה ללא גבול. למעשה, אין היא עורכת כל הבחנה חוקית בין מושגים חשובים, כמו, הממשלה, המדינה והמפלגה הקומוניסטית. תחת המסווה של הגנה על הביטחון הלאומי או על סודות המדינה, נרדפים לעיתים קרובות מתנגדים שלווים, וקבוצות בלתי   רצויות מאולצות לרדת למחתרת. למשל, חשיפת ההתפשטות הרחבה של האיידס במקום מסוים בסין, או חשיפת מידע לתקשורת על עינויים שעוברים מתנגדי משטר במוסדות לחולי נפש, או אפילו דיווח על שביתת עובדים גדולה, עלולים להיחשב כפעילות "חתרנית".

מר צ'ו או-מינג, תושב קבע של הונג קונג ומתרגל פאלון גונג, נעצר שבעה ימים לאחר שפעל על-פי חוק והגיש למזכירות בית המשפט העליון, באוגוסט 2000, תביעה נגד ג'יאנג זמין, ונגד שני מנהיגים אחרים. עקב פעולותיו נגזרה עליו תקופת מאסר של חמש שנים, והוא היה נתון לעינויים נפשיים וגופניים חמורים. ד"ר טאנג צ'וניאן, רופא מדקר החי בארצות הברית, נשלח למחנה עבודה לשלוש שנים, משום שדיווח לתקשורת מעבר לים, שמתרגלי פאלון גונג נרדפים במוסדות לחולי נפש. השניים נמצאים במאסר עד לרגע זה.

ישנם אנשים רבים נוספים, בעלי חוש צדק, המודאגים עמוקות מעתיד האומה, שהותקפה שלא כדין על-ידי המשטר האוטוריטארי, הגורם בפעולותיו המרושעות לאינספור טרגדיות אנושיות. אם תלך ממשלת הונג קונג בעקבות סין בהחלטות שגויות אלו, האם לא יהיה בזה משום הוספת חטא על פשע, להכפיף כמות נוספת של אנשים לרדיפה מרושעת זו? יתר על כן, חוקים כאלה ניתן לנצל בקלות, במטרה לתקוף ארגונים, קבוצות או יחידים, שאינם מוצאים חן בעיניהם של הרשויות בסין. כיצד ניתן יהיה להדגים אז את הרוח של "מדינה אחת, שתי שיטות"?

יש פיסקה אחת הגורמת במיוחד לדאגה, בנוגע לעתיד הפאלון גונג בהונג קונג. שרת הביטחון תוסמך להחרים קבוצות בהוג קונג, אם יוחרמו אותם הארגונים בסין, על בסיס של "ביטחון לאומי". שרת הביטחון טענה שמאחר והפאלון גונג לא הוחרם בסין על בסיס של "ביטחון   לאומי", לא תהיה לכך השפעה על המתרגלים המקומיים של פאלון גונג. לאור ניסיונה הרב, יודעת בוודאי שרת הביטחון, שעבור משטר אוטוריטארי, שברשותו השליטה על משאבי המדינה העצומים, ובכלל זה השליטה על המערכת המשפטית, על זרועות אכיפת החוק ועל   התקשורת, יהיה זה עניין של מה בכך לפברק ראיות, ולהמציא "פשעים" חדשים. למעשה, התוויות השונות שכבר הדביק ג'יאנג זמין לפאלון גונג, מהוות הוכחה שהוא מציב עצמו מעל לחוקה ולחוק.

הנה המחשה של הדברים. ג'יאנג זמין הודיע באופן אישי, מול כתבים צרפתיים במשך ביקור מדיני בצרפת, על "פסיקתו" כי הפאלון גונג הינו "כת מרושעת". התקשורת בסין מיהרה לפרסם מאמרי מערכת התומכים בטענתו. המשטרה לקחה, לאחר מכן, את דבריו של ג'יאנג ואת מאמרי המערכת של העיתונים כבסיס חוקי. כך הודבקה התווית של "כת מרושעת" לפאלון גונג. בנוסף על כך, הם משתמשים בתוויות כמו "ארגון   ריאקציוני", או "ארגון טרור", ככל העולה על דעתם.

גישה זו, על-פיה מגבשת סין דעה, והונג קונג הולכת בעקבותיה בצייתנות, ממחישה את המרכיב המסוכן ביותר בהצעת החוק. הדבר יאפשר לדיקטטור לכפות את רצונו על הממשלה ועל העם, ולגרום לפגיעה בזכויות אדם, ולרדיפה של הפאלון גונג ושל קבוצות שלוות אחרות בהונג קונג. אם תחוקק ממשלת הונג קונג חוקים מקומיים מסוג זה, אין יהיה זה חסר היגיון להניח שהונג קונג, שהייתה פעם חופשית, לא תהיה שונה מיתר חלקי סין בעתיד   הקרוב.

על מנת להראות שההצעה עולה בקנה אחד עם סטנדרטים בינלאומיים, הצהירו רשויות הונג קונג, באופן חוזר ונשנה, שנלמדו חוקים של מדינות דמוקרטיות רבות, כאשר נוסח מסמך הייעוץ. אולם, לדעתנו הדמיון הוא רק שטחי, והנזק האמיתי חבוי מתחת לפני השטח. הממשלה נמנעה בעקביות מלדבר על מרכיב חיוני אחד, והוא שהונג קונג חסרה את מערכת הבלמים והאיזונים, המאפיינת דמוקרטיות אמיתיות במדינות המערב.

תחת החזות של הגנה על הביטחון הלאומי, המסמך המייעץ מציע להעניק למשטרה כוח רב יותר, כך שתוכל להיכנס לבתי מגורים פרטיים ולחפש בהם, ולחקור תיקים פיננסיים במצב חירום. הדבר מזכיר לנו את התדירות הרבה בה עורכים אנשי הביטחון הציבורי בסין חיפושים בבתים של מתרגלי פאלון גונג, ועוצרים אנשים ללא הליכים משפטיים נאותים. תחת הצעה זו, יכול הדבר להתרחש גם בהונג קונג. למרות שגורמים רשמיים התחייבו שמחזות ה-"טרור הלבן" והמעצרים הנרחבים לא ייראו שוב, אם לא יהיו הגבלות חוקיות יעילות על התנהגות מעין זו, ישמשו הבטחות מתוקות אלו רק מילים, שנועדו להונות את הציבור ולהשקיט את התנגדותו.

למעשה, כבר ראינו את השימוש בחוקים קיימים, במטרה לפגוע בחופש הביטוי והאסיפה, בהתייחסותה של הונג קונג לפאלון גונג. בנובמבר 2001, תחת הנחיותיה של משטרת הונג קונג, סילקה בכוח מחלקת תברואת המזון והסביבה של הממשלה כרזה, שהציבו מתרגלי פאלון גונג בהפגנה, בהתבסס על תקנת תברואה בנושא מזון וסביבה, שאינה רלוונטית כלל לנושא זה. יתר על כן, באירוע שהתרחש ב-14 למרץ השנה, שימשה תקנה, שמטרתה המקורית הייתה להסדיר הפרעות הנגרמות על-ידי מוכרים ברחוב, למעצר של 16 מתרגלי פאלון גונג, שהשתתפו בעצרת שקטה באותו היום. העותרים השלווים הועמדו לדין תחת אותה תקנה.

למרבה הצער, בתהליך של ניסוח החוק לסעיף 23, לא הפגינה ממשלת הונג קונג כבוד אמיתי לחירויות ולזכויות של תושבי הונג קונג. תהליך ההתייעצות נראה יותר כמיועד לקידום מכירות. הוא מתנהל על-פי לוח זמנים שנקבע בחשאיות על ידי הרשויות בסין. בנושא כה   מכריע מבחינת עתידה של הונג קונג, סירבה ממשלת הונג קונג לכל דרישה הגיונית, כמו לבקשה להציג מסמך מפורט לדיון ציבורי. אין זה משנה עד כמה מנסים השלטונות להציג את ההצעה כטובה והגיונית, גישה חסרת אחריות מעין זו היא בעייתית ביותר כשלעצמה, ולא כשלעצמה. כשהדיקטטור בוגד באינטרסים של העם והורס את המוסר האנושי כראות עיניו, אם מקבלים האנשים בשקט את עריצותו, יתנפצו באופן בלתי נמנע התקוות לשלום ולשלווה. מה שקרוי "ביטחון לאומי" יהפוך ל-"ביטחון" כזה, המאפשר למעגלים מצומצמים של הרשויות, לספק באופן נוח את התשוקות האנוכיות שלהם. לא ניתן יהיה עוד לדבר על שלום ושלווה.

הקשיים שעברו מתרגלי הפאלון גונג בסין בשלוש השנים האחרונות מאששים את כל הסוגיות הללו. הם פעלו תמיד בהתאם לתכונה הבסיסית של היקום, "אמת-חמלה-סובלנות", ואין זה משנה כמה לחץ ניצב עליהם, הם התמידו לדרוש מהמשטר הסיני, באופן רציונאלי ושליו, להפסיק את הרדיפה הלא חוקית והברברית של הפאלון גונג. רדיפה זו פגעה בעשרות מיליוני אזרחים, המצייתים לחוק ומקיימים את המסורת הסינית. אנשים פוטרו מעבודותיהם, סולקו מבתי ספר, הוכרחו להשתתף בכיתות לשטיפת מוח, הושלכו למוסדות לחולי נפש, נשלחו לכלא או למחנות עבודה, ואפילו עונו למוות – וכל זאת בגלל שתרגלו פאלון גונג. הרדיפה כילתה משאבי מדינה עצומים, הובילה לגינוי בינלאומי, והרטיטה את ליבם של סינים רבים. יחד עם המאמץ של אומות אחרות ושל אנשים טובי לב, הדרישות של מתרגלי פאלון גונג, "להפסיק את הרצח", "להפסיק את הרדיפה", ו-"לכבד זכויות   אדם", עוזרות באמת להביא שלום ושלווה לעולם.

אנו מאמינים בכל מאודנו שממשלת הונג קונג ותושבי הונג קונג אינם צריכים להיות הקורבנות של העריצות של ג'יאנג זמין, ושתושבי הונג קונג לא צריכים לחיות תחת טרור. אנו מתנגדים בחריפות לכל הצעדים בהם עשוי ה-"אינטרס הלאומי" או ה-"ביטחון", להיות מנוצל כאמתלה לתקוף אנשים חפים מפשע. אנו ננסה לקיים דיאלוג עם ממשלת הונג קונג, על מנת להמשיך ולהביע את דאגותינו מחקיקת סעיף 23. הבה נעמוד כולנו יחד כדי   למנוע מהעריצות לחלחל להונג קונג. הבה נמלא את מחויבותנו לדורות הבאים, ונגן על   החירויות והאינטרס הבסיסי של הונג קונג. הבה נעבוד יחדיו כדי לבנות עתיד מזהיר   לכולם.

מתרגלי פאלון דאפא בהונג קונג