מאז החלה המק"ס בקמפיין הרדיפה שלה נגד הפאלון גונג ב-1999, מתרגלים שנסעו לעתור לצדק בבייג'ינג נעצרים לעתים קרובות. רבים מהם מסרבים לחשוף את שמותיהם וכתובותיהם, כדי לא לסייע לקידום מדיניות המק"ס של "אשמה בשל קרבה" הראויה לגינוי. מקום הימצאם של עשרות אלפי מתרגלים אלה הפך לתעלומה במשך שנים רבות.

בשנת 2000 החלה תעשיית ההשתלות בסין לשגשג לפתע. התעשייה אף יצרה טרנד של תיירות בין לאומית להשתלות איברים. בעבר, הפציינט היה תמיד מצופה להמתין לזמינות האיברים הנדרשים, אבל בסין האיברים הנדרשים המתינו לפציינטים. במקרה זה מתבקשת כמובן השאלה: מהיכן מגיעה אספקת האיברים העצומה הזאת?

במארס 2006 חשפו שני עדים מסין את הסיפור המחריד של קצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג חיים המתבצעת על ידי המק"ס.

כתוצאה מכך, התברר ששני אירועים נפרדים לכאורה – המספר הגדול של מתרגלי פאלון גונג נעדרים והצמיחה המהירה של השתלות איברים בסין – היו קשורים זה בזה. במשך זמן רב אנשים תהו מדוע בעבר אדם היה צריך לחכות במשך שנים להשתלה ופתאום בסין תוך רק שבוע או שניים יש איבר להשתלה. וכיצד זה שאם ההשתלה לא הצליחה, מארגנים באופן מיידי איבר חדש? בסופו של דבר,מאחורי כל הסודיות הזאת, החלו להופיע רמזים.

אולי הסיבה שהעולם סירב בתחילה להאמין לכך היא מפני שפשע קצירה של איברים מאנשים חיים בעבור רווחים עצומים היה פשוט מעבר לכל דמיון. בתקופת האימפריה הרומית, לפני 2000 שנה היו מאכילים את האריות בזירה בנוצרים שהיו נחושים באמונתם. להיות מזון לאריות הייתה באותה תקופה שיטה שגרתית של הוצאה להורג של אסירים הנידונים למוות והיא לא תוכננה במיוחד עבור הנוצרים. כשאנשים נזכרים בברבריות כזאת כיום, הם חושבים שזה רק משהו שקרה בעבר. מי היה מאמין שקצירת איברים חיים בקנה מידה גדול כל כך יכולה להתרחש כיום?

המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) סירבה להעניק אשרות כניסה לקבוצות חקירה עצמאיות של הקהילה הבין-לאומית. אבל מתרגלי פאלון גונג וחוקרים נחושים המשיכו בחקירותיהם דרך ערוצים שונים ודחקו בקהילה הבין-לאומית להסב תשומת לב לקצירת איברים המתבצעת על ידי המק"ס. אחרי ההלם הראשוני וחוסר האמון החלו אנשים להתייחס ברצינות ל"רוע חסר התקדים על כוכב הלכת הזה".

שש שנים עברו. ב-24 במאי 2012 פרסמה מחלקת המדינה האמריקנית את דוחות המדינה לשנת 2011 על זכויות אדם. זו הייתה הפעם הראשונה שהדו"ח ציין שכלי התקשורת וארגוני זכויות אדם דיווחו בעקביות על מקרים של קצירת איברים חיים ממתרגלי פאלון גונג. זו הייתה גם גם הפעם הראשונה בה הזכירה ארה"ב את הנושא הזה בדו"ח רשמי של הממשלה. בינתיים, כאשר חידשה מחלקת המדינה האמריקנית את טופס הבקשה, DS-160, עבור אשרות כניסה לתיירים היא הוסיפה 6 שאלות לסעיף של "ביטחון ורקע" (“Security and Background”). אחת השאלות החדשות הייתה: "האם היית אי פעם מעורב ישירות בהשתלה בכפייה של איברי אדם או רקמות גוף?"

בעקבות פרסומו של הספר: "קציר הדמים: קצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג בסין" (Bloody Harvest: Organ Harvesting of Falun Gong Practitioners in China) בשנת 2009 על ידי דיוויד מטאס, עורך דין לזכויות אדם ודיוויד קילגור, לשעבר מזכיר המדינה הקנדית לענייני אסיה פסיפיק, התפרסם ב-2012 ספר נוסף בשם " State Organs: Transplant Abuse in China" שהוצא לאור ידי דיוויד מטאס וד"ר טורסטן טריי, חבר בארגון "רופאים נגד קצירת איברים בכפייה". הספר מכיל אוסף מאמרים של מלומדים רבים ומומחים מארבע יבשות בתחום. על פי הנתונים, אלפי מתרגלי פאלון גונג נרצחו כדי לעמוד בדרישה של הרשויות הסיניות לאיברים חיים.

כדי לציין את יום השנה ה-13 לרדיפת הפאלון גונג על ידי המק"ס, שחל ביולי 2012, אלפי מתרגלים התאספו מול גבעת הקפיטול בוושינגטון הבירה. פוליטיקאים אמריקנים רבים גינו באומץ  וללא הסתייגות את הפשעים של המק"ס בקצירת איברים חיים.

ב-3 באוגוסט 2012 פרסם אתר החדשות האמריקני The Huffington Post מאמר של פיטר וורטינגטון בשם: “China's Grim Human Harvests” , המתאר את הסיפור האפל של קצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג על ידי המק"ס.

ב-7 באוגוסט 2012 פרסם המגזין World Affairs מאמר של איתן גוטמן, חוקר מטעם "הקרן להגנת דמוקרטיות" בשם “Bitter Harvest: China’s ‘Organ Donation’ Nightmare”. המאמר מתאר את הסיפור מאחורי הקלעים של קצירת איברים חיים המתבצעת על ידי המק"ס שהוא הנושא המרכזי בשערוריות בהן היו מעורבים וואנג לי-ג'ון (לשעבר, מפקד משטרת צ'ונג צ'ינג), בו שי-לאי (בכיר במפלגה ומושל צ'ונג צ'ינג) ואשתו גו קאי-לאי.

ב-12 בספטמבר 2012 נערך שימוע בקונגרס האמריקני כדי לקדם חקירה בקצירת איברים של דיסידנטים דתיים ופוליטיים על ידי המק"ס. הנושא המרכזי בשימוע היה הסרת איברים ממתרגלי פאלון גונג חיים. הוועדה לענייני חוץ פרסמה מאז את העדויות של הדוברים בשימוע באתר שלה.

ב-17 בספטמבר 2012 ערכה מועצת האו"ם לזכויות אדם את פגישתה ה-21 בארמון האומות של האו"ם בג'נבה. בפורום בין לאומי לזכויות אדם בשם “Freedom of Peaceful Assembly” ("החופש להתאספות שקטה") הנושא המרכזי של הפגישה היה קצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג בסין.

ב-18 בספטמבר דיברה בוועידת האו"ם בג'נבה גב' גואו ג'ון, העורכת הראשית של The Epoch Times העולמי. היא דרבנה לחקירה בפשעים של המק"ס בקצירת איברים חיים. כ-100 נציגים ממדינות שונות וארגוני זכויות אדם בין לאומיים הקשיבו למסר החשוב והביעו את דאגתם העמוקה בעניין. ארגון החינוך הבין-לאומי הציע שהאו"ם יתייחס לקצירת האיברים של מתרגלי פאלון גונג כעניין דחוף לחקירה. נציגים ממדינות רבות הביעו תקווה שהאו"ם והקהילה הבין-לאומית ייכנסו לסין לחקור בעניין.

ב-18 בספטמבר 2012 כתב כריס סמית', חבר קונגרס אמריקני מאמר בשם "קצירת האיברים הבלתי חוקית של סין" (China’s Illegal Organ Harvesting) ופרסם אותו ב- Washington Times. המאמר קובע שצבא המק"ס מעורב באופן בלתי חוקי בהסרת איברים בכפייה מאסירים, במיוחד מאסירי מצפון, בבתי כלא ובמחנות עבודה בכפייה בעבור רווחים עצומים.

סרט התעודה “Free China: The Courage to Believe” שהוא הפקה משותפת של טלוויזיית NTD (ניו טאנג דיינסטי) ו- World2Be Production ואשר בוים על ידי הבמאי מייקל פרלמן, מופיע בהופעת בכורה בכל רחבי העולם. שני מתרגלי פאלון גונג מספרים את סיפורם האישי ומתארים את הרדיפה האכזרית בה התנסו תחת שלטון המק"ס. הסרט חושף גם את הפשעים של המק"ס בקצירת איברים חיים. הסרט זכה בפרסים בפסטיבל הסרטים הבין לאומי ביוסטון, בפסטיבל הסרטים בלוס אנג'לס, ובפסטיבל הסרטים לחופש הביטוי בפילדלפיה. כמו כן זכה הסרט התיעודי בביקורות יוצאות מהכלל בהקרנה שלו בפרלמנט האירופי ובקונגרס האמריקני.

ב-4 באוקטובר 2012 חתמו 106 נציגי קונגרס על מכתב המבקש ממחלקת המדינה האמריקנית לפרסם את כל המידע שהשיגה בנוגע לקצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג. המכתב הדגיש גם שעל ארה"ב לנקוט באמצעים כדי לעצור את הזוועות המבוצעות על ידי המק"ס אם ברשותה ראיות כאלה. כשהנשיא אובמה הגיע לאוניברסיטת ג'ורג' מייסון בקמפיין הבחירות שלו לנשיאות ארה"ב, הגיש לו מתרגל פאלון גונג מקומי באופן אישי מכתב בראשי פרקים על ההתפתחויות האחרונות הנוגעות לקצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג המבוצעת על ידי המק"ס ודחק בו לענות בגלוי על מכתבם של 106 נציגי הקונגרס.

ב-2 באוקטובר 2012 קירק אליסון, ראש מח' זכויות אדם ובריאות בבית הספר לרפואה ציבורית באוניברסיטת מיניסוטה פרסם הצהרה הרומזת שהענקת תואר כבוד של דוקטור לפילוסופיה לשר הבריאות של סין, צ'ן ג'ו, היא פגיעה ועלבון לקורבנות קצירת האיברים. על ההצהרה חתמו 21 נכבדים בתחום האתיקה הביולוגית, הרפואה וזכויות אדם.

החדשות הכי לא צפויות ב-2012 היו על ניסיון הבריחה של וואנג לי-ג'ון לקונסוליה האמריקנית בצ'נג דו, בפברואר. על-פי דיווחים של The Epoch Times כמו גם כלי תקשורת נוספים, בריחתו של וואנג הובילה לעיכוב עונש המוות שנגזר על גו קאי-לאי [אשתו של בו שי-לאי] על רצח איש העסקים הבריטי נייל הייווד, ולהדחתו מהמפלגה של בו שי-לאי. וואנג לי-ג'ון חשף את מעורבותם העמוקה של השלושה בפשע של קצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג.

וואנג הקים את "מרכז המחקר לפסיכולוגיה בזמן אמת" במחלקת המשטרה של העיר ג'ין-ג'ואו, כדי לנהל ניסויים על השתלות איברים. הוא טען שהתוצאות שהשיג בשנתיים של מחקר היו "תמצית התוצאות המשולבות של אלפי מקרים מקומיים". מהיכן השיג כל כך הרבה איברים?

אשתו, גו קאי-לאי, הייתה הכוח המניע מאחורי מפעל הגופות בדא-ליאן שהכיל את שני המפעלים הגדולים ביותר לגופות – חברת פון הגינס לשימור גופות וחברת הופן ביו-טכניק. הסיפורים המוקדמים ביותר על הסרת איברים ממתרגלי פאלון גונג היו במחנה העבודה בכפייה סו-ג'יאה-טון שבעיר שן-יאנג שהתרחשו בזמן כהונתו של בו שי-לאי כמושל פרובינציית ליאו-נינג.

כשהכריזו על עונשי המאסר על הפשעים שביצעו וואנג לי-ג'ון, בו שילאי ואשתו, המק"ס נמנעה מלהזכיר את קצירת האיברים. למעשה, קצירת איברים היא לב לבו של הנושא. דמם של מתרגלי פאלון גונג על ידיהם של ג'יאנג דזה-מין, ג'ואו יונג-קאנג, בו שי-לאי ועוד רבים אחרים בהנהגת המק"ס שמכונים כיום "כנופיית הדמים". לכן הם גם ניסו בזמנו להציל עצמם על ידי תמיכה בבו שי-לאי לראשות המפלגה הקומוניסטית.

הן העיתון Apple Daily בהונג קונג והן סוכנות החדשות הצרפתית Agence France Presse דיווחו על כך באופן עצמאי וציינו את מעורבותם הישירה של בו שי-לאי ואשתו בקצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג והרווחים העצומים שהפיקו מכך. ה- Apple Dailyרמז שבקצירת איברים שנחשפה על ידי מתרגלי פאלון גונג יש אמת במידה מסוימת. אבל מעט אנשים ידעו שגו קאי-לאי, אשתו של בו הייתה מעורבת ישירות בכך והייתה אחראית על תפעול והקמת רשת מכירות עולמית של איברים.

ב-10 בספטמבר 2012 פרסם המגזין הסיני Economics מאמר בשם "מה מסתתר מאחורי מכירה בלתי חוקית של 51 כליות". אף על-פי שהמאמר תיאר גם אנשים עניים המוכרים את כליותיהם לפרנסתם, הוא העניק לקוראים הצצה לתוך מבצע בקנה מידה גדול של קצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג, באמצעות תיאור של פברוק "תיעוד תרומה של אסירים הנידונים למוות" ו"מסמכים לתרומת איברים בין קרובי משפחה".

לסינים אין מסורת של תרומת איברים. האיברים מאסירים הנידונים למוות מוגבלים במספר, אך עם כל זאת, אספקת האיברים נותרה גבוהה ויציבה גם כאשר פחת מספר האסירים הנידונים למוות. המכירה המחתרתית של כליות על ידי העניים יכולה להיחשב רק למספר מקרים זעיר, וכמובן שאדם אינו יכול למכור את הלב שלו או הריאה שלו – כי הוא ימות. כדי לאפשר שוק המשגשג של השתלות איברים היה חיוני לדאוג למקור אספקת איברים חדש. ג'יאנג דזה-מין והמק"ס יזמו את רדיפת הפאלון גונג, השיטה ששגשגה בסין, הכפישו אותה והפכו את מתרגליה לקורבן.

 (根据中国器官移植系统提供的数据,勾画出来中国器官移植数量的趋势图。来源:明慧网,“死刑犯”撑不起中国器官移植市场上的蘑菇云

המגמה במספר השתלות איברים בסין על פי נתונים רשמיים שסיפקו הארגונים בסין שעסקו בהשתלות איברים – את הגידול החד במספר ההשתלות לא ניתן להסביר על ידי מספר הנידונים למוות

כיום הקהילה הבין-לאומית החלה לבחון את העניין מקרוב יותר ולדבר עליו בגלוי. אנו דוחקים בעוד אנשים עם ידע "מבפנים" לצעוד קדימה ולדבר בגלוי למען הצדק. אנו מאמינים שפשעיהם של ג'יאנג דזה-מין וחבורת הבריונים שלו, כמו גם קצירת האיברים של מתרגלי פאלון גונג על ידי המק"ס ייחשפו במהרה בצורה נרחבת לעולם.

לקריאה נוספת: חברי הקונגרס האמריקני דוחקים במשרד החוץ לשחרר מידע על קצירת האיברים בסין