(Minghui.org)

פגישה עם מר הלמוט שטרן, כנר ראשון בתזמורת הפילהרמונית של ברלין בתערוכת תמונות של פאלון גונג במארבורג, גרמניה

ביום שבת שעבר הלכתי לבניין העיריה של מארבורג להשגיח על תערוכות התמונות "המסע של פאלון דאפא".

בשעה שמיינתי חומרי פאלון דאפא על השולחן, הבחנתי בחתימה חדשה על העצומה. השם היה "הלמוט שטרן". שמחתי על זה שיש חתימה חדשה שנוספה לעצומה ולא חשבתי על כך עוד. באותו הזמן התרחש אירוע באולם הפגישות הסמוך, בעבר השני של תערוכת התמונות. מבקר הודיע לי שמישהו עומד לנהל קריאה. עוד מבקר, אדם מבוגר שעבר לידי אמר לי שהוא מלמד זרים גרמנית ושעמיתיו צריכים להיות פעם אחת בשנחאי, עיר מולדתי, לעסקים. סיפרתי לו את סיפור הפאלון גונג. לפני שהוא עזב לאולם הפגישות כדי להיות נוכח בקריאה. הוא הבטיח לשוחח איתי אחרי כן.

הוא קיים את הבטחתו ואכן חיפש אותי אחרי האירוע. רבים מאלו שהקשיבו לקריאה הסתובבו באזור הטרקלין ודיברו. הוא אמר לי שלאחרונה הוא השתתף בחגיגות יום השנה ה-40 של הכנס העולמי של נוצרים ויהודים במארבורג. הקבוצה הזמינה מוסיקאי ששמו הלמוט שטרן. זה היה הוא שהציג וקרא מספרו באירוע הזה. אז, האדם הנחמד הזה לקח את ידי ונווט אותי לעבר אדון שטרן והציג אותי.

להפתעתי הרבה הוא ברך אותי בסינית, "ני האו." (שלום) ו"נא לי לאי?" (מהיכן את באה?) כשאמרתי שהגעתי משנחאי הוא סיפר לי שהוא היה מחרבין, עיר ידועה בסין הצפונית. הסתובבתי לאחור לאדם המבוגר שהציג אותנו ושמתי לב שהוא מחזיק ספר. הכריכה האחורית של הספר הציגה ביוגרפיה מתומצתת של חייו של מר שטרן - הוא מנגן בכינור ראשון עם התזמורת של הפילהרמונית של ברלין, קבוצה מכובדת ומפורסמת של נגנים בעולם המוסיקה הקלאסית. בגלל הרדיפה הנאצית בזמן מלחמת העולם השניה, מר שטרן היה בגלות בארצות רבות, כולל סין. הספר היה האוטוביוגרפיה שלו.

מר שטרן כבר רצה להתקדם. ניצלתי את ההזדמנות לתת לו עיתון של דאפא וסימניה. הוא אמר לי שהוא כבר דאג לעצמו קודם לכן וגם חתם על העצומה. רק אז הבנתי מי הלמוט שטרן הזה היה. בסינית אמרתי לו "שיה, שיה." (תודה לך) הוא ענה בסינית "את עושה עבודה טובה. בהצלחה!"