Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

ניסיונות

08/01/2002 |   מתרגל דאפא ישראלי

אני מטפח דאפא מירושלים.

כל חיי חיפשתי בכל דבר את מקור החיים הנצחי. מדוע? היו לי כל מיני מטרות של בן אדם רגיל. בעת שקיבלתי את הפאלון דאפא, הבנתי שאת מקור החיים הזה אפשר למצוא רק דרך שחרור מכל ההחזקות של כל דבר או רדיפה אחרי דברים והדרך היחידה אליו נקראת טיפוח נפש. אתם בוודאי קראתם בספר של המאסטר לי "ג'ואן פאלון" שהמקור של כל חי ביקום הוא התכונה שלו "אמת חמלה וסובלנות", ולפי הבנתי רק מי שנטמע בתוך התכונות של הפאלון דאפא יודע את המקור הזה של החיים באמת. בדרך הזו אצל כל תלמיד יש ניסיון משלו. כאן אני אספר לכם על ארבעה ניסיונות.

הניסיון הראשון

הוא היה דומה לאחת מהדוגמאות שיש בספר "ג'ואן פאלון". ברגע שנכנסתי לפתח ביתי אישתי התנפלה עלי עם נזיפות. הצלחתי לסבול את זה ולשתוק. אחר כך פתאום היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי. ברגע שבן אדם רגיל שומע את המילים האלה הוא מתחיל לשמוח, אבל הרגש של השמחה אינו קשור לטיפוח עצמי. אני לא הרגשתי לא שימחה ולא אכזבה, רק הבנתי שקיבלתי את השיעור הזה כדי ללמוד להתייחס בסובלנות ובשקט למחשבה שאשתי ובתי לעולם לא ירצו לדעת פאלון דאפא ולכן לעולם לא אוכל להציל אותן. ואחרי שלמדתי לקבל זאת הרגשתי אנרגיה של שחרור נפשי וחופש, אנרגיה של מקור חיים שלפי הבנתי אפשר לקרוא לה סובלנות של התלמיד.

הניסיון השני

פעם מרכז הקבוצה שלנו אמר שבעוד כמה ימים ברדיו יהיה ראיון בנושא של פאלון דאפא עם צ'אנג ויאירה. המנחה של התוכנית בוודאי היה מקצועי ושאל שאלות טובות, קרא את הספר "פאלון גונג", אבל אני לא הרגשתי בקול שלו שום דבר חוץ מרצונו להיות מקצועי כמו שהוא מבין את זה. בקולו לא הייתה אנרגיה של מקור חיים. צ'אנג דיבר לאט וקולו היה שקט וממבט ראשון היה אפשר לחשוב שזה בגלל שעברית אינה שפת האם שלו. אחרי השידור נזכרתי בקולו והרגשתי בו אנרגיה של מקור חיים ועוצמה של פאלון דאפא מפני שההתנהגות שלו וקולו היו שווים בעיני לקריטריונים של השין-שינג של המטפחים. בקולו נשמעה אנרגית אצילות וחמלה ולפי הבנתי אפשר לקרוא לה "חמלה של תלמיד".

הניסיון השלישי

לפני כמה חודשים אני וקבוצת מטפחים של פאלון דאפא השתתפנו בהפגנה מול שגרות סין בארץ למען העידוד של המטפחים בסין שסובלים מרדיפות של המשטר הסיני רק בגלל שהם מאמינים ב"אמת, חמלה וסובלנות". הפגנה למען חשיפת כוחות הרשע ולמען אימות החוק. התחלנו לעשות את התרגיל הראשון. בהתחלת התרגיל הרגשתי הרבה הפרעות: רעש רכבים מהכביש שלא איפשר לשמוע את מוסיקת הפאלון דאפא, הולכי רגל הסתכלו עלינו בפליאה, אנשי משטרה היו גם באזור כדי לשמור על הסדר וגם השגיחו עלינו. זו הייתה הפגנה ראשונה שלי שבאמת רציתי להשתתף בה מכל הלב. ברגע זה החלטתי סופית להמשיך בתרגילים בכל מקרה. אחרי כמה דקות הרגשתי זרם אנרגטי חזק בכל הגוף, הרגשתי שהזרם הזה היה מחוץ לכל ההפרעות ושלט על כל גופי במשך התרגיל. באותו רגע הרגשתי שהאנרגיה הזו היא אנרגית מקור חיים שיוצרת מציאות חדשה בתוך תוכי ובכל מה שיש מסביבי... ולפי הבנתי אפשר לקרוא לה אמת של התלמיד.

ניסיון רביעי

בסוף רציתי לאחל לכם שתצליחו להשתחרר מכל ההחזקות, שתצליחו בדרך הזו לפתוח את לבכם לאנרגיות של פאלון דאפא כדי להגיע ישר לאמת בלי סטיות וספקות. אבל מה זה ישר לאמת? כאן אני אספר לכם על הניסיון האישי הרגשי שלי וזה בהתחלה קשור לשין-שינג של המטפח. אתם בוודאי מרגישים שבהתחלת השיחה אם כל בן אדם רגיל הוא מביא אתו כל מיני רגשות חיוביים ושליליים ודרכם מנסה להשפיע עליכם. זאת ההזדמנות לבדוק ולעבוד על השין-שינג והרעיון הוא אם הרגש שמוסר אותו אדם גורם לחוסר איזון אצל המטפח זה סימן שאצלו יש החזקות או אותם ההחזקות כמו אצל אותו אדם שנובעות מאותו הרגש שהועבר. במילים אחרות המשפיע והמושפע אלה שני הצדדים של אותו מטבע. דרך אי-איזון המטפח יכול להידבק רגשית מאותו אדם וליצור סכסוך ביניהם או לשמור על סובלנות וחמלה בתנאי שבאותו רגע של אי-איזון רגשי הוא ישתחרר מההחזקות שלו. משום כך, החברות עם אנשים רגילים יכולה להצביע לנו בדיוק על אילו החזקות עלינו לשחרר. ממבט ראשון את הניסיון הזה אפשר לקבל גם מהחיים הרגילים. אבל לפי הבנתי ולפי מה שהרגשתי בעניין טיפוח השין-שינג, ברגע של שחרור מהחזקות, במקומן מגיעה האנרגיה של פאלון דאפא המלאה באצילות וחמלה שמטפחת את הרגשות לרמות יותר גבוהות. זה אומר שגם ביחסי אנוש הפא מטפח את האדם.

זה היה חידוש שהרגשתי והבנתי בפא. מאסטר לי אמר שצריך להתמוסס לתוך הפא. במילים האלה ראיתי דרך ישרה לאמת שניסיתי להבין דרך ניסיונותי. להתמוסס באנרגיה של פאלון דאפא ולפעול לפי איך שהאנרגיה הזאת מכוונת אותנו, כדי לקרב את הזמנים שפאלון דאפא יבוא לעולם האנושי, כדי ליצור אדם נפלא ויחיד במינו, אדם חדש, אדם של פא וגם כדי ליצור מוארים חדשים עצומים ומיוחדים. אני מאחל לכם שתצליחו כמה שיותר מהר להגיע להארה!

תודה.

עוד שלושה ניסיונות מתאריך 4.1.2002

הניסיון החמישי

ביום שישי שעבר הגעתי לתרגול של הפא בגן הורדים בירושלים. היה בוקר קר, אבל אני הורדתי את המעיל ונשארתי בחולצה. מטפחים אחרים שאלו למה לא לבשת את המעיל? קר לנו להסתכל עליך. הסתכלתי פנימה אולי זה סוג של החזקה שאני כאילו רוצה להראות את עצמי לפני כולם. אבל ראיתי בפנים רק מחשבה טהורה להפיץ את הפא לפני קהל, כי על החולצה שלי היה כתוב אמת, חמלה, סובלנות וכתובת האתר אינטרנט של פאלון דאפא.ואני עשיתי את כל התרגילים של הפא בחולצה הזאת ולא התקררתי והרגשתי מצוין אחר-כך. לפני כמה שבועות גם עשיתי תרגילים של הפא ביום קר וגשום רק בחולצה הזאת וגם שמרתי שיהיו לי רק מחשבות טהורות במשך התרגיל, אבל כשפתחתי לרגע את העיניים בזמן התרגיל ראיתי שכל המטפחים עומדים מולי וכמה חדשים מהם עושים את התרגיל עם עיניים פקוחות ומסתכלים עלי.

ברגע הזה הרגשתי שמחה, אבל באותו רגע עזבתי אותה. ואחרי התרגול הזה אני גם לא התקררתי, אבל היה לי כאב בגב העליון במשך כמה ימים אחרי התרגול הזה וכאן לפי הבנתי חשוב להביא את המילים של המאסטר מספרו ג'ואן פאלון שרק מחשבה אחת יכולה לקבוע את התוצאה של העניין והוא גם כותב שאם רמת השין-שינג של המטפח שווה לרמה של אנשים רגילים אז מגיע לו כל מה שמגיע לאנשים רגילים: להיות חולים, למות וכולי. בסוף רציתי לסכם שלפי הבנתי, ההתקדמות של המטפחים בפא מאוד תלויה ביוזמה שלהם, בעניין של המחשבות הטהורות, כי לפי הבנתי ליזום מחשבה טהורה זה להזמין את הכוח של הפא לפעול, כדי שהפא יפתח את הדרך הנכונה בשביל המטפח בכל מקרה פרטי. לפי הבנתי חשוב להוסיף שכדי ליזום את המחשבה הטהורה, צריך לשמור על רמת שין-שינג שווה לפא ולא לרמה של האנשים הרגילים.

ניסיון שישי

הניסיון השישי גם קשור לעניין של מחשבות טהורות, אבל גם לעניין של אמונה וסדר עדיפויות. בתרגיל החמישי של הפא אני יושב בחצי לוטוס ובגלל הלחץ של רגל אחת על השנייה אני מרגיש אי נוחות או כאב, או הירדמות של אחת מהרגלים. ברגעים האלה אני משתדל כמה שיותר לטהר את לבי, זאת אומרת לא לחשוב, לשחרר את גופי ולפתוח את נשמתי בשביל הפא, כדי להגיע לאי עשייה מוחלטת. אבל בפעם האחרונה שעשיתי את התרגיל הזה, הכאב שברגליים היה בלתי נסבל והכאב הגיע לשיא. זה היה לקראת סוף התרגיל כשכולם התחילו לשלוח מחשבות טהורות. ברגע הזה הייתה לי שאלה בראש: מה יותר חשוב כרגע - הגוף שלי או המחשבה הטהורה שאני שולח, ואני התמקדתי במחשבה הטהורה. הפא מתקן את היקום, כוחות הרשע מושמדים לחלוטין. ודמיינתי את עצמי כאל גדול כמו כדור הארץ ואחר-כך כמו היקום עצמו והאמנתי באמונה שלמה בכוח של הפא. ואז גיליתי שהגוף שלי הוא באמת לא בעדיפות הראשונה והוא בעצמו דמיון ונשלט על ידי החלק המואר שלי,ואת כל העניין הזה אני ראיתי כחלק זעיר קטן מאוד בתיקון הפא שעבר דרכי בצורת אור בהיר בעל עוצמה אדירה, שחיבק את כל היקום מן הקצה אל הקצה. בתום התרגיל הזה חשבתי שלא כדאי להתרגש מזה, כי זה יכול להיות מסוכן בשבילי בגלל שאחת מן הרגליים שלי הייתה רדומה לגמרי וכמה דקות לא הגיבה לפקודות לזוז, אבל ברגע הזה האמנתי באמונה שלמה בכוח של הפא ואחרי עוד כמה דקות קמתי והייתי בסדר גמור. כאן לפני הבנתי חשוב להביא את המילים של המאסטר מספרו ג'ואן פאלון שיכול להיות שיגיע הרגע של ספק בפא: האם קיים הפא, האם קיים הגונג שלך, או אולי זה רק דמיון וזה הרגע שהמאסטר בודק את אמונתך בפא. אבל אני ראיתי בוודאות בניסיון הזה שלי מה חייב לבוא ראשון ומה בא אחר-כך, מה קיים באמת ומה הדמיון. ראיתי שמה שקיים באמת תמיד בא ראשון והדמיון תמיד בא אחריו. וזאת אומרת כעיקרון שהפא בא ראשון והכל נגרר אחריו .

ניסיון שביעי

פעם אחת בבוקר טיילתי עם בתי הקטנה בגן. הסתכלתי על השמש וחשבתי שהיא עגולה וזורחת על כדור הארץ ודומה לפאלון שהוא גם עגול וזורח וחשבתי שיש עוד כוחות הרשע בעולם הזה ושלחתי לכיוון השמש מחשבות טהורות. באותו יום בערב מרכז הקבוצה שלנו בירושלים, ודים, סיפר לי שבבוקר, בסביבות שעה 10, תלמידים של הפא בגן הורדים ראו פאלון גדול בשמש. ואז עלתה מולי שאלה: מי אשם בזה? התשובה נמצאת במילים של המאסטר בספרו "היסודות להתקדמות במרץ", שתלמידים אומרים אחד לשני: כמה אנשים אני הצלתי היום? כמה אנשים אתה הצלת? כל אלה בעצם הן המחשבות של אנשים רגילים ולא של תלמידי פא, אז מי אשם בכך שהתלמידים של הפא ראו פאלון גדול בשמש?

התשובה היא שכל אחד רואה את מה שקרה ברמה שלו. אחד רואה בוודאות שפאלון נכנס בתוך השמש, השני רק שמע את זה והוא צריך לשמור על השין-שינג שלו, כי עדיין רמת השין-שינג שלו לא הגיעה לאפשרות לראות את זה בוודאות.

בכל אופן רציתי לסכם שלפי הבנתי כל העניין הזה אומר שאני וכל התלמידים של הפא צריכים לזכור בכל רגע שאנחנו רק חלק זעיר בתהליך האדיר של תיקון הפא כדי שאף תלמיד של הפא לא ייפול ברמת השין-שינג שלו הנוכחית.