מחנה העבודה בכפיה שי-שאן-פין ממוקם במחוז ביי-פיי בעיר צ'ונג-צ'ינג. שם שוטרים מאלצים מכורים לסמים לענות את מתרגלי הדאפא בשיטות מחרידות. השוטרים מסייעים להם בעינויים. הדברים הבאים הם חלק מדברים להם הייתי עד:

בסביבות ה-10 בדצמבר 2001, קרוב ל-80 מתרגלים היו עצורים בגדוד שטיפת המוח (הקבוצה הראשונה בגדוד השביעי), יחד עם 250 מכורים לסמים. ראש הגדוד היה טיאן שיאו-האי; ראש הקבוצה הראשונה היה ליאו הואה. בדצמבר 2001, יותר מ-30 שוטרים הועברו למקום. החל מה-17 בדצמבר הם פתחו בסבב זוועות כנגד מתרגלי הפאלון דאפא. קבוצה של עשרה שוטרים היו מלווים כל אחד בכ-20 מכורים לסמים; הם הכו את המתרגלים וגררו אותם במורד המדרגות. מתרגל מבוגר אחד עונה בידי יותר מ-20 מכורים לסמים. אחרי שבוע של רשעות שכזאת, השוטרים חילקו את הקבוצה הראשונה של הגדוד השביעי לארבע תת קבוצות.

השוטרים כינו את תת קבוצה 4 "תת קבוצה להשגחה מתמשכת". השוטר ג'ואו בן-ג'ונג היה אחראי על ארבעת חדריה. בכל חדר היו כ-12 מכורים לסמים או יותר. הם עינו את המתרגלים אחד-אחד.

בהתחלה, הם הגבילו את כמות האוכל שניתן למתרגלים, כל ארוחה הייתה כרבע מההקצאה הרגילה (פחות משתי אונקיות). לא הותר לרחוץ פנים או ידיים. שתיית מים הייתה אסורה. לעיתים קרובות מתרגלי הדאפא הוכרחו לשבת, לעמוד, לרכון או לשכב במשך פרקי זמן ארוכים. לדוגמא, מתרגלים היו צריכים לשבת ישר למעלה מעשר שעות. זה גרם לבעיות ירכיים וגב וגרם לדלקות בישבנם. אם המתרגלים התרפו אפילו במעט, מכורים לסמים, שנאלצו על ידי השוטרים להשגיח על המתרגלים, מיהרו והכו את המתרגלים.

שיטות העינויים הברוטליות יותר כללו, קללות, מכות, שרפה, צריבה, תלישת גבות, סתימת פיות, חניקת גרון ודברים מבעיתים נוספים. בקללותיהם הם השתמשו בכל המילים הגסות שיכלו להעלות על הדעת לגדף את הפאלון דאפא.הם בעטו או חבטו בשני צדי ירכי האנשים באמצעות שוטים. אחרי המכות היה קשה לעמוד, להזיז את הידיים או לרכון בכדי להשתמש בשירותים.

הם הכריחו מתרגלים להתכופף, ואז במרפקיהם הבריונים הכו את גבם של המתרגלים בשיא הכוח. כמה הוכו עד שהוכרחו לשכב על הקרקע, מקיאים דם. הנזק שלאחר מכך, היה לעיתים נזק לאברים הפנימיים, כולל הכליות. הבריונים הכו בצדי הצוואר באגרופיהם. אגרוף אחד גרם למתרגלים להקיא דם. הדברים הבאים הם חלק מהפגיעות האחרות: הכאות בחזה ובגוף,הכאת הקרסוליים בחפצים קשים, חבטות בקצה הראש בשרפרפים, דקירת אצבעות במחטים, שרפת גבות ומשיכת שיער. אלו הן רק כמה משיטות העינויים חסרות הרחמים בהן השתמשו לענות את המתרגלים.

זוועות שכאלה חזרו על עצמן כמעט בכל שעה ביום, ונמשכות מאז. הדברים הבאים הם שיטות רעות יותר בהן השתמשו: מתרגל מתחיל בחדר אחד ומעונה עד למכורים לסמים נגמרו שיטות העינויים. ואז הוא מועבר לחדר אחר ומשמש מטרה לעינויים נוספים בשיטות שונות. השומרים ממשיכים להעביר את המתרגלים לחדרי עינויים נוספים לעינוי בלתי פוסק.

הבריונים המרושעים ב"תת קבוצה להשגחה מתמשכת" היו: ג'ן פין בחדר 12, שהוביל תריסר מכורים לסמים חסרי רחמים. דיאו שיאו-ווי ושיאה שיאן-קה בחדר 13. קונג לין,הה ווי-דונג וצאו יאנג בחדר 14. וואנג ג'יאן-פנג בחדר 15, אשר לאחר מכן "קודם" להיות שדרן. הה ווי-דונג לקח את מקומו כמנהיג המכורים. הו טאי-פין ודואן ווי היו גם בין אלה שנשלטו בידי השוטרים. מכורי הסמים היו מתוגמלים ב-500 עד 1000 נקודות בעבור כל מתרגל דאפא שהכריחו להכניע תחת לחץ. הנקודות הומרו להפחת עונש ב-5-10 ימים. עונשו של היא ואידונג הופחת בכשמונה חודשים בדרך זאת. אתה יכול לראות כמה מרושעים מוחותיהם של השוטרים ושלו.

הבריונים הכו את מתרגלי הפאלון דאפא עד שהם נפגעו קשות ונשלחו לבתי חולים. אחרי שהמתרגלים החלימו בצורה זאת או אחרת, הם נשלחו בחזרה למחנה, לסיבובי עינויים נוספים.

האמור למעלה הוא רק חלק ממה שחוויתי. הזוועות שם הן מעבר לכל תיאור.