ב-15 ביוני 2002, גב' טאנג ג'יאן-הואה וגב' וואנג דונג-יון מהעיר שיאנג-פאן, פרובינצית הו-ביי, נעצרו בשעה שחילקו חומר כתוב להבהרת האמת על הדאפא, בפרבר של העיר.

שוטרים עינו את טאנג ג'יאן-הואה. עינה הימנית הפכה סגול-כהה. שתי המתרגלות נשלחו למרכז המעצר השני של שיאנג-פאן. מחנה המעצר סרב לקבל את טאנג ג'יאן-הואה, כיוון שפניה היו מלאות חבורות. ב-1 ביולי הלכה טאנג לתחנת המשטרה ג'ונג-יואן לבקש בחזרה 20,000 יואן, חסכונותיה האישיים, שהמשטרה החרימה לה. השוטרים התרגזו מאד ושלחו אותה למחנה עבודה בכפייה שא-יאנג לתקופה של שנתיים, ללא שום הליך חוקי. תחת המתח העצום הזה, חזרה אצל טאנג בעיית לב, והיא שוחררה על-תנאי בשל סיבות רפואיות.

בסביבות ראש השנה החדשה 2002, פרצו שוטרים לביתה דרך החלונות, עצרו אותה באופן לא-חוקי ושלחו אותה למחנה עבודה בכפייה שיאנג-פאן. היא סרבה לאכול ולשתות תשעה ימים ונשלחה הביתה.

באפריל אותה שנה, אנשים מרושעים הלשינו למשטרה בשעה ששלחה חומר כתוב של דאפא להבהרת האמת. שוב היא נעצרה באופן בלתי חוקי ונשלחה למרכז המעצר השני של שיאנג-פאן. מתרגלת זו שבתה רעב משך 24 ימים, ובסופו של דבר יצאה ממרכז המעצר בכבוד. השוטרים האכילו אותה בכפייה כשהם מחדירים צינור לקיבתה.

המתרגלת השניה, וואנג דונג-יון, שבתה רעב יותר מ-20 יום במרכז המעצר השני, וגם היא הואכלה בכפייה דרך צינור. היא הוכרחה לשאת משקלות-רגליים ואזיקים "הפוכים". השוטרים הורו לכלואים אחרים לעקוב אחריה בשתי משמרות, 24 שעות ביממה. לילה אחד הטיחו השוטרים את ראשו של כלוא בקיר, כדי להכריח אותו לענות את וואנג דונג-יון. גב' וואנג סבלה התעללויות מסוגים שונים ועינויים במרכז המעצר. הרשויות שלחו אותה למחנה עבודה בכפייה שא-יאנג ביום ה-24 לשביתת הרעב שלה, בשעה שהיתה חלשה מאד. היא שוחררה מסיבות בריאותיות. מאוחר יותר, לרוע המזל, פרצה המשטרה לביתה וחטפה את וואנג דונג-יון שבקושי החלימה, ולקחה אותה למחנה עבודה בכפייה שה-יאנג ב-30 ליולי 2002. פרטים נוספים אינם זמינים נכון לעכשיו.

18 בנובמבר 2002.