(Minghui.org)

במהלך חודש מאי 2002, איכרה מאיזור כפרי שבצפון סין הלכה לבייג'ינג לאמת את הדאפא. משפחתה הייתה מאוד ענייה ולכן היא לא יכלה להרשות לעצמה לקחת רכבת או אוטובוס. היא החלה את המסע עם 5 יואן בלבד (פחות מדולר אחד). בראשה, הייתה לה רק מחשבה אחת - היא הולכת לבייג'ינג להגיד כמה מילים מעומק ליבה: "פאלון דאפא טוב. פאלון דאפא הוא החוק האמיתי. החזירו את המוניטין של פאלון דאפא. החזירו את המוניטין של המאסטר שלי!"

בדרכה לבייג'ינג, היא אכלה וישנה בחוץ וסבלה קשיים רבים. במהלך היום, היא הלכה במהירות האפשרית וכאשרשהייתה רעבה או צמאה, הייתה מבקשת אוכל ומים מאנשי הכפרים. וכשלא היו אנשי הכפרים ליד הדרך היא קנתה כמה מלפפונים ועגבניות כדי לאכול. בלילה, היא הייתה יושבת במדיטציה ביער ליד הכפר. הייתה ישנה כאשר הייתה עייפה. היא לא בקשה ללון בלילות. כאשר נעליה התבלו, היא נעלה זוג אחר שמצאה בערמת זבל והייתה ממשיכה ללכת. כאשר כפות רגליה קבלו יבלות מרוב הליכה, היא ניקבה את היבלות ושיחררה את הדם והמים ולאחר מכן המשיכה ללכת. בימים האחרונים לפני הגעתה לבייג'ינג רגליה היו מכוסות עם מוגלה ודם, אשר נדבק לנעליים. הכאב שנגרם ע"י כל צעד וצעד היה כמו סכין שדוקר אותה בתוך הלב. אף על פי כן, ברגע שחשבה על המאסטר ועל הדאפא וחשבה על מטרת ההליכה, הקשיים הפכו לכלום עבורה. היא הדקה את שיניה חזק והמשיכה ללכת. בדרך זו, היא הגיעה לבסוף לבייג'ינג לאחר 15 ימים של הליכה לבד. היא הלכה לכיכר טיאננמן וקיימה את השבועה ע"י אימות הדאפא ליד גשר הזהב מול כיכר טיאננמן.

היא נעצרה ונשלחה למרכז המעצר מיון, שם היא עונתה באכזריות בשיטות שונות עד שכל גופה היה מכוסה בפצעים. מתרגל דאפא שפגשה בדרך נתן לה 160 יואן והיא לא בזבזה אפילו אגורה, אבל שוטר רודף-בצע גנב את כספה שהיה בכיס בגדיה הפנימיים ושם אותו ישר בארנק שלו. בזמן המעצר, האישה הזו תמיד הסתכלה בעיני הגברים האכזרים עם מחשבות טהורות והסבירה להם את האמת. מאוחר יותר, היא נלקחה ע"י תחנת המשטרה המקומית. מצבה העכשווי אינו ידוע.