לחלק הראשון   לחלק השני     לחלק השלישי

הדאפא מגשים את הכל בשבילי

1. קיום הבטחות

בתחילת שנת 2002, להפתעתי, המעסיק הקודם שלי ביקש ממני בכנות שאשוב לעבודה, ואמר שלא מעניין אותם מהן אמונותיי ושברצונו לתת לעבר להיות עבר. חשבתי שצריכות להיות סיבות מאחורי השינוי הזה, וקיבלתי את הצעתם, קיבלתי את זה כדרך נוספת לאמת את הדאפא.

באותו ערב חלמתי חלום, והנקודות הבסיסיות היו: המורה לי ממקם את הישגי הטיפוח, שלי ואת החיים שהצלתי, לרמות ומקומות שונים ביקום. אם כך, המורה שלנו מגשים את הכל בעבורי. בכל אופן, כל עמיתי וקרובים בסביבתי צריכים גם הם להיות מעורבים, כדי שהם יוכלו להבין את האמת לגבי הפאלון דאפא, ולהינצל.

הבנתי גם שאנחנו, מתרגלי הפאלון דאפא, סבלנו כל כך הרבה כדי להקים יחסים עם המורה לי. בדומה לכך, כל האנשים שמסביבנו גם הם סבלו רבות כדי להקים יחסים איתנו כדי שהם יוכלו להינצל. כך שעלינו לקיים את ההבטחות שלנו בכך שנספר להם את האמת, בכדי להגשים את הכל.

לאחר שהבנתי את זה, התחלתי להסביר את האמת לעמיתי ולחבריי הקרובים, מיד כשחזרתי לעבוד, והתוצאות היו טובות מאוד. הניסיונות הבאים שלי היו עם מכרים שאינם קרובים אלי, או שאפילו יש להם דעות קדומות נגדי. הרגשתי שזה היה קשה יותר. ה"קושי" לא היה שהאחרים לא היו טובים; פחדתי שאפגע בכבוד העצמי שלי. לאחר שסילקתי את המנטליות הזאת, הקושי נעלם. שום דבר לא קשה כשאנחנו נטולי אנוכיות ופועלים לטובתם של אחרים בלבד.

הבהרתי את האמת על הפאלון דאפא לחברה לכיתה לשעבר. בתקופת הלימודים, הייתי תוקפנית ואהבתי להצטיין מעבר לאחרים. כך, הייתה לה השקפה שלילית לגבי. אחרי שסיימנו את הלימודים, הוצבנו לאותה חברה. לא היו לנו עימותים, אבל הייתה בינינו תחושת ניכור.

כשהלכתי למשרדה לדבר איתה, היא הייתה קרה אלי. בחביבות רבה אמרתי לה: "חברתי הותיקה לכיתה, אני רוצה לשוחח איתך." אחרי כן, התחלתי עם נושא שהיה מוכר לה. מצרות האופקים שלי לסובלנות, מהתוקפנות שלי בעבר להיותי מנותקת מתהילה, מהאנוכיות הקודמת שלי לחוסר אנוכיות - השתנתי כל כך, הכל בזכות הפאלון דאפא.

בהדרגה, מבטה עבר ממסך המחשב לעיניים שלי. ההבעה שלה הפכה מקרירה לאוהדת, מחשדנית לאמינה, מתמיהה להבנה. לבסוף, היא אחזה בידיי ואמרה בשמחה: "שינשין, באמת השתנית, כולנו רואים את זה. את משתנה לטובה, כלומר פאלון גונג זה טוב. לא משנה מה שאנשים אחרים אומרים, אני הייתי עדה לכך." מאותו יום, נהנינו מיחסים טובים, והיא שמחה כשאני נותנת לה חומרי הסברה של פאלון דאפא לקריאה.

עמיתה נוספת יושבת איתי במשרד. לא היה לה נוח איתי ולעיתים קרובות היו לה הערות עוקצניות לגבי, שהביכו אותי. לאחר שהשגתי את הפאלון דאפא, הבנתי שהבעיה נובעת מהיחסים בינינו בחיים קודמים. כך, שמרתי על מנטליות רגילה, ולא הייתי לא קרה כלפיה ולא חמה. אך בנוגע להסברת האמת, לא ידעתי כיצד להתחיל. בכל אופן, הבנתי שלא משנה איזה סוג של יחסים היה לנו בעבר, אלה היו יחסים, ועלי להבהיר לה את האמת כדי לקיים את הבטחתי.

הבעתי דאגה כלפיה במגוון דרכים, וניסיתי להבין אותה. בהדרגה, היא התחילה ליהנות מהשיחות איתי. אחרי כן, אמרתי לה שפאלון דאפא לימד אותי כיצד להיות אדם חיובי וכיצד להיות נחמדה לאחרים. סיפרתי לה גם חלק מחוויות הטיפוח שלי בדאפא והיא התרגשה. היא אמרה: "נהגנו לחשוב שאת שחצנית שלא אוהבת לדבר עם אנשים. עכשיו, השתנית לגמרי. זה מוכיח שפאלון דאפא שינה את הטבע שלך. אנשים אומרים: 'לאדם, פשוט לעבור למקום חדש, אבל קשה לשנות את טבעו.' כפי הנראה ה'פא' הזה הוא יוצא מן הכלל. כשהלכת לבייג'ינג לעתור במחאה, לאמיתו של דבר הערצנו את אומץ לבך. היית בתפקיד משתלם, והעזת לאבד את כל מה שיש לך בשביל הדאפא, מה שמוכיח שה'פא' הזה הוא הטוב ביותר." מאותו יום, היא בירכה אותי, למרות היותה רחוקה עדין במורד ההדרך. היא גם עזרה לי מאוד.

ראיתי את הכוח של הפאלון דאפא כשהסברתי את האמת. חמלה יכולה להמיס כל פער בין אנשים. התקרבתי לאנשים שהכרתי ממגוון מקומות , כדי להסביר להם את האמת. דיברתי עם בערך 200 אנשים פנים אל פנים בחברה שלנו. הבהרתי גם את האמת לאנשים מחוץ לחברה. התוצאות היו מאוד מעודדות. מבין כל האנשים שדיברתי איתם, רק חמישה מהם לא קיבלו את מה שאמרתי או שפשוט לא הקשיבו לי, אבל זה באמת אחוז קטן. כמו כן, למרות שדיברתי עם כל כך הרבה אנשים על פאלון דאפא, מעולם לא מצאתי את עצמי במצב מסוכן.

הבהרתי את האמת גם לאנשי תחנת המשטרה המקומית ומשרדים ברחוב. במקרה אחד, דיברתי עם שוטר מקומי, והוא אמר: "אל תגידי שרק את מאוכזבת מהממשל. כולנו מאוכזבים. בזמנים אלו, היכן את יכולה למצוא יושר? כל מה שיש לנו זה שקרנים ורברבנים. רק אתם, פאלון גונג, העזתם לומר את האמת".

בפעם אחרת דיברתי עם משתף פעולה [מתרגלי פאלון גונג לשעבר שהלכו שולל בשל שטיפת מוח ועינויים] שהוקצו לשטיפות מוח של מתרגלי פאלון גונג. בהתחלה הוא אמר: "אנחנו עובדים של השלטון. אנחנו מצייתים לכל מה שהשלטון מכתיב. אם השלטון מכתיב שפאלון גונג זה משהו רע, אז אני אומר את אותו הדבר ואני נגד פאלון גונג."

עניתי: השלטון, למעשה, אינו מייצג צדק. קח את עתירת המחאה שלי כדוגמה: השתמשתי באחת הזכויות שהחוקה העניקה לאזרחים. אך הם עצרו אותי, אז מי בדיוק הוא זה שמפר את החוק? החוקה גם מציינת שלאזרח יש את הזכות לחופש הביטוי, לחופש האמונה ולחירות. כעת השלטון שלל מאיתנו את הזכויות האלו. האם הם לא דורכים על החוקים? אם כך, מי באמת מרושע? פאלון גונג מלמד את האנשים לתרגל אמת - חמלה - סובלנות. באיזו אחת מבין שלושת המילים האלו אתה רואה רוע?"

הצהרתי גם הצהרות חיוביות נוספות והעליתי שאלות נוספות; הוא הנהן ללא מילה. לבסוף, אמרתי: "באמת אכפת לי ממך; אם הייתי חיה רק בשביל עצמי, הייתי פשוט נשארת בשקט."

הוא אמר: "אני יודע שאת חושבת עלי. אני גם מקווה שיש לך משפחה מאושרת ושאת שמחה בעבודתך." הוא ליווה אותי לדלת והמשיך לומר: "היזהרי."

2. השינויים באבי

למרות שאמרתי לאנשים רבים את האמת על פאלון דאפא, אבא שלי מעולם לא הסכים לדאפא. בני (גם הוא מתרגל פאלון דאפא) ואני ניסינו דרכים שונות לגרום לו להבין, אך מאמצינו לא הועילו. באמצעות לימוד הפאלון דאפא שוב ושוב, והסתכלות פנימה, בהדרגה הבנתי, או ראיתי מהן הסיבות שמסתתרות מאחורי הנושא.

התנגדתי לאבי מאז הילדות, והייתה לי תרעומת כלפיו בלבי. כשהוא התנגד לפאלון דאפא, התרעומת שלי גדלה במיוחד. הפער בינינו התרחב, מה שעוד יותר מנע ממנו לדעת את האמת.

לבסוף הבנתי שהייתה לי החזקה של "תרעומת". הבנתי גם באמצעות הפאלון דאפא, שהרגש שלי חסם את דרכי. זה היה כמו להיות בחדר מלא חול, והחול חוסם את הדלת, ואני צריכה לסלק את כל החול לפני שאחרים יוכלו להיכנס. הרגש הזה היה אנוכי, והוא לא השאיר מקום לאחרים, בעוד שחמלה היא נטולת אנוכיות ומציעה המון מקום לישויות תבוניות אחרות. כשהוארתי לזה, הרגש שלי נעלם, והפך לחמלה חסרת גבולות.

לא במקרה, באותו אחר הצהריים אבא התקשר אליי ואמר שהוא רוצה לבוא לראות את הנכד שלו ביום המחרת. לפני כן, הוא כמעט אף פעם לא יזם שיחה איתי. הרגשתי עמוקות את החמלה מהמורה לי. באותו לילה, נזכרתי בחלומי. כל כך הרבה ישויות תבוניות הולכו שולל על ידי שקרים. איך אני יכולה להשאיר אותם לבד!

ביום השני לביקורו של אבי, באדיבות רבה סיפרתי לו שהוזמנתי שוב לעבודה; הוא שמח לשמוע את זה. לאחר מכן, סיפרתי לו על ההערות של שותפי לעבודה לגבי השינוי לטובה שעברתי בגלל הדאפא, וכיצד היחס שלהם לדאפא הפך לחיובי ותומך. הוא הקשיב בשקט. אפילו כשאימא הפסיקה אותנו, הוא סימן לה שמה שאמרתי חשוב, והוא רוצה להקשיב לי. מוקדם יותר, הוא לא היה עושה כך.

אמרתי לו גם: "אבא, אם אתה רואה בי איזה שהם שינויים לטובה, זה בגלל שנהגתי לפי הדאפא. בכל פעם שאני לא פועלת נכון, זה כשאני לא נוהגת לפי הדאפא, וזה היכן שאני צריכה לתקן את עצמי. לא הבעתי מספיק עניין בך בעבר; זה בגלל שלא הבנתי כראוי את הדאפא. הדאפא לימד אותי להיות רחומה; בעתיד, אעשה את המרב כדי לפצות על הטעויות שלי.

כשהוא שמע את מילותי, אבא הנהן ואמר באהבה עמוקה: "שינשין, אנחנו לא לגמרי נגד פאלון גונג (הוא מעולם לא דיבר כך בעבר); אך גם אני וגם אמך כבר מבוגרים, ואין לנו הרבה דברים לשאוף אליהם. אנחנו רק מקווים שהילדה שלנו תוכל לחיות חיים שלווים וטובים; ואז, נהיה רגועים."

ממילותיו של אבי, יכולתי להרגיש את האהבה העמוקה שלהם כלפי. חשבתי על החמלה וההשגחה שניתנים לנו ע"י המורה לי. אני יודעת שהחיים האמיתיים שלנו נוצרו ע"י המורה לי. מבלי לומר מילה, המורה שלנו סבל כל כך הרבה בכך שנשא כל כך הרבה קארמה שהמטנו על עצמנו במהלך תקופות החיים הרבות. הוא עשה זאת כדי שנוכל לחזור לגני העדן מהם הגיעו חיינו האמיתיים.

השינויים באבא עודדו אותי במידה רבה. מאוחר יותר, שוחחתי עם אבא פעמים רבות, והרעיונות שלו היו נכונים לחלוטין. פעם אחת הוא אמר לי בחיבה: "שינשין, אמך ואני מרגישים שעשית עבודה טובה בטיפוח הדאפא, אז המשיכי. תני לבנך לטפח איתך. השלטונות מנצלים אנשים טובים בצורה שאין לה הסבר." מאוחר יותר, אבי הפך לחבר קרוב שלי.

3. להתקדם ביחד

פעם אחת, במהלך לימוד הפא, הוארתי לנקודה מסוימת: קיימות סיבות לאופן בו מפוזרים מתרגלי הפאלון דאפא. בדקתי בקפידה ומצאתי שהמתרגלים מפוזרים באופן שווה בחברה שלנו; כמעט בכל מחלקה גדולה יש מתרגלים. אם כך, האם מסביב לכל מתרגל פאלון דאפא לא נמצאים אנשים שהגיעו כדי ליצור איתו קשרים? מתרגלי הפאלון דאפא הם גוף אחד; עלינו לעודד אחד את השני ולהתקדם ביחד.

לאחר שהבנתי את זה, התחלתי לחפש את חבריי המתרגלים. חלקם עדיין מתרגלים, חלקם הפסיקו. אחד אחרי השני, דיברתי איתם. חלק מאלו שהפסיקו, התחילו שוב לקרוא את ספרי הדאפא. אחד אמר: "אני מבורך. חשבתי שלמורה שלנו לא אכפת ממני יותר, אבל למעשה, המורה שלנו עדיין חושב עלי.

חלקם אמרו בבכי שהם מצטערים על כך שאכזבו את המורה שלנו. חלק מחבריי המתרגלים, שבעבר סירבו לצעוד קדימה להבהיר את האמת, אמרו בהתרגשות: "עלינו לפעול במהירות - אנחנו כבר מאחרים." אחרים התחילו להבהיר את האמת יום לאחר שדיברנו, והתוצאות היו טובות. דיברנו גם על החשיבות של סילוק הרוע בממדים אחרים בעזרת המחשבות החיוביות. על ידי שליחת מחשבות חיוביות, ברציפות, כדי לסלק את הרוע, הסביבה שלנו השתנתה מטובה לטובה עוד יותר. הכוח חסר הגבולות של הפאלון דאפא אומת פעם נוספת.

במקרה נוסף, לא ביצעתי היטב את המוטל עליי, כיוון שהיו לי החזקות. חברתי לתרגול נשלחה למחנה לעבודות בכפייה. היא הייתה מאוד נחושה וסבלה המון; הערצתי אותה. אבל אחרי שהיא שוחררה, היא הייתה עסוקה לזמן מה, במטלות יומיומיות, ולא הצליחה ללמוד את הפא בשלווה. דאגתי לה ורציתי לשכנע אותה ללמוד כיוון שחוויתי את החשיבות של לימוד הפא. היא הייתה מאופקת כשהיא שמעה אותי. כך שניסיתי לעודד אותה במילים, ואמרתי לה שזה טוב שהיא לא ויתרה כשהייתה נתונה לרדיפה. בכל אופן, אמרתי לה גם שהיא הפסידה זמן רב בלימוד הדאפא ושהיא צריכה להתאמץ להשלים. היא לא אמרה דבר באותו רגע. מאוחר יותר, היא אמרה: "אני מרגישה שיש לך החזקה. את תמיד חושבת שטיפחת טוב יותר מאחרים. אני קוראת את הפא של המורה, ואני מרגישה שמה שאמרת זה בדיוק ההפך ממה שהמורה שלנו אמר."

לאחר שהקשבתי לדבריה, הרגשתי כאילו שמחט דקרה את לבי. על פי רוב, לא הרגשתי כאב בלב, ולא משנה מה אחרים אמרו, אבל בפעם הזו הובכתי ולא יכולתי לקבל את דבריה.

מאוחר כל יותר, הסתכלתי פנימה ומצאתי את הבעיה שלי. כשדיברתי איתה, מחשבותיי היו מלאות בתלונות כלפיה: זהו רגש. הנקודה הבסיסית בדברי לא הייתה הדאפא, אלא מדוע היא לא שמה לב לדברי. כך שמילים הגיוניות לכאורה נשמעו כמו ההפך ממה שרציתי לומר. בדיוק כמו שהמורה שלנו אמר:

"כשאדם מדבר עם אחרים עם כוונה משלו, או שהוא רוצה לשנות או לשכנע את האחרים, לא משנה כמה הגיוניים הדברים שאתה אומר, לאנשים אחרים יהיה קשה לקבל אותם לחלוטין. זה גם לא יכול להזיז את לבבות האנשים." (הרצאה בועידה בשוויץ, 4-5 בספטמבר 1998, ז'נווה).

מאותו רגע, היינו בקשר ועודדנו אחת את השניה כמו אחיות. מאוחר יותר היא מילאה תפקיד פעיל בלימוד הפא, בהבהרת האמת ובשליחת מחשבות חיוביות במהלך הפעילויות.

באמצעות הנושא הזה הבנתי שלהיות סובלנית, נוחה ואדיבה לאחרים הם חלק מהיסודות הבסיסיים של ישות מוארת. כשאתה יכול להיות סובלני ולהבין אחרים, נפח העולם שלך, והנפח המנטלי שלך יהיו אדירים. רק כשאנחנו נטולי אנוכיות, אנו יכולים ליהנות מהיופי האמיתי של פאלון דאפא.

*****************************

היום זהו יום השנה השישי ליום בו קיבלתי את הדאפא. המאמר הזה הוא הדו"ח שלי למורה הנכבד שלנו. הכרת התודה שלי למורה שלנו, שהגן עלי, הוביל את הדרך בשבילי והנחה אותי הם מעבר למה ששפה יכולה להביע. אני רוצה גם לאמת באמצעות ההתנסויות שלי שהפאלון דאפא הוא רציני, בלתי ניתן להריסה, ושאין להתקיפו. אני מקווה שההתנסויות ששיתפתי יוכלו לעזור לחברי המתרגלים ולישויות התבוניות בעתיד.

אם היו לי הישגים כלשהם, הביצוע היה על ידי הדאפא; אם לא עשיתי משהו כראוי, זה היה בגלל ה"אני". פאלון דאפא זה הדבר שצריך להלל ולהפיץ. ללא הדאפא, לא יהיה "אני"; כל מה ששלי נוצר על ידי הדאפא! אתרום את כל המאמץ שאני יכולה למען המורה הנפלא שלנו לי והדאפא, היוצרים של חיי.

(סוף)