(Minghui.org)

הבוקר, מתרגל תאר לי את אחד מחלומותיו. הוא אמר: "היו שני אנשים: לאחד היו פנים נאות מאוד ואחרי שהוא מת, אנשים פתחו את הבטן שלו וראו שהיא הייתה מלאה בדברים מלוכלכים ורקובים. האדם השני היה אדם שנראה ממוצע ולא שום דבר מיוחד. הוא הרג את עצמו בגלל דבר קטן שהוא לא יכל להתגבר עליו. אנשים פתחו את הבטן שלו וראו שהוא היה קורן, מבריק ומופלא בפנים. כולם נדו בראשם וריחמו עליו. האדם הזה למעשה טיפח טוב מאוד, אבל הוא לא יכל לראות את זה, וכך הוא ביצע התאבדות בגלל טעות קטנה שהוא עשה. לפיכך, הוא סיים בזה שבזבז את כל מה שהשיג."

אחרי ששמעתי את הסיפור הזה, הבנתי משהו: במהלך התקופה ההיסטורית המיוחדת הזו של תיקון-הפא, תלמידי הדאפא מתנסים ברדיפה אכזרית וחסרת תקדים. בזמן הרדיפה, תלמידים רבים נאלצים לעזוב את בתיהם ולאבד את עבודתם. לאנשים רגילים, לא נראה שהמתרגלים האלה משיגים משהו והם שום דבר מיוחד; אבל מנקודת המבט של מטפחים ואלוהויות, האנשים האלה עושים את העבודה הקדושה ביותר והכי יוצאת מן הכלל של אימות הפא והצלת יצורים חיים.

כשאנו כה קרובים לסוף תקופת תיקון-הפא, עלינו להיות מאוד זהירים שלא יהיו לנו מושגים אנושיים כלשהם. אין עלינו אף פעם להפסיק להתקדם בטיפוח שלנו רק כיוון שאיננו יכולים לראות מה שהשגנו בטיפוח, וגם אין עלינו לוותר על הטיפוח ולפיכך להרוס את הכל. המורה אמר:

"כל מה שמחכה לתלמידי הדאפא הוא כבוד, הדר ומוסריות אדירה גבוהים לאין שיעור ונצחיים!" ("הרצאת פא וביאור פא בוועידת הפא באזור ניו יורק רבתי" 2003)