ב-8 לאפריל, 2003, ישיבת המליאה של הפרלמנט האירופאי קיבלה פה אחד החלטה המתייחסת לשני דיווחים על הונג-קונג. ההחלטה הכילה ביקורת נוקבת על טיפולן של רשויות הונג-קונג בפאלון גונג ובמיוחד על מנגנון ההחרמה הכלול בהצעת החקיקה של סעיף 23 עליו רווחת שהדעה שייעודו לשים את הפאלון גונג למטרה.

ההחלטה מציינת: "אין על אף חקיקה מכוח סעיף 23 להפריע לסמכות השיפוטית הבלעדית של בתי-המשפט של הונג-קונג; מצרה על החלטת ממשלת האזור המנהלי המיוחד של הונג-קונג להתעלם מהדרישה הלגיטימית והמאוד נתמכת לפרסום שטר לבן על הצעת חקיקת סעיף 23, שאחריו יבוא סיבוב שני של התייעצות ציבורית".

הדו"ח גם מגלה שהפרלמנט האירופאי "מביע את דאגתו הרצינית בהתייחס לכמה היבטים של הצעת חקיקת סעיף 23, במיוחד ההצעות הקשורות להחרמת ארגונים שהוצאו מחוץ לחוק בסין על בסיס ביטחון לאומי ומנגנון הערעור הלא כשיר לחלוטין שפועל בצורה הנוגדת את רוחו של סעיף 35 של החוק הבסיסי".

ההחלטה ציינה: "קבוצות רבות הביעו דאגה על היישום המוצע של סעיף 23 של החוק הבסיסי שיוכל לקבוע עונשים כבדים כולל כליאה, על בגידה, הסתה, חתירה וגניבת סודות מדינה, אבל בעוד שהגדרות מדויקות לפשעים האלה לא יוצרו".

להדגשת דאגתה של אירופה, ההחלטה הצביעה על כך ש: "חֶברות רבות באיחוד האירופאי מעורבות בתעשיות הבנקאות, הביטוח והביטחון בהונג-קונג והמטה האזורי של עוד רבות ממוקם באזור המנהלי המיוחד של הונג-קונג".

ההחלטה השמיעה הערות חריפות על טיפולן של רשויות הונג קונג בפאלון גונג: "[הפרלמנט האירופאי] לפיכך מציין את התנגדותו המוחלטת לכל מהלך מצד רשויות הונג-קונג להחרים את פאלון גונג".