ביום שני, ה-14 באפריל, 2003, השיב בא כוח התביעה לסוגיות שהוגשו בשימוע המוקדם, ב-13 בינואר, 2003, במטרה להבטיח שהטענות יתאימו לסטנדרטים הנדרשים על-ידי מדינת אילינוי.

במהלך הביקור של ג'יאנג בארצות הברית, באוקטובר 2002, הגישו נגדו מתרגלי פאלון גונג ובני משפחותיהם תביעה משפטית בגין רצח עם ופשעים נוספים, בבית המשפט המחוזי צפוני של אילינוי. בצהרי ה-13 בינואר, 2003, נערך בבית המשפט דיון בסדר היום וניתנה הודעת זימון לדין. עם תשומת לב מרבית ותמיכה מצד מתרגלי דאפא, התנהל הדיון ללא תקלות. המועד האחרון שניתן לבא כוח התביעה להשיב על הסוגיות שהוגשו בדיון המקדים מה-13 בינואר, 2003, הוא 15 באפריל, 2003. תרמי מארש, בא כוח התביעה, הגיש תצהירים ותחקירים לפרקליט המקומי בשיקאגו, ביום שני, ה-14 באפריל, יום אחד לפני פקיעת המועד האחרון.

ג'יאנג ו-"משרד 610" נתבעים בגין רצח עם, כמו גם קשירת קשר לפגיעה בזכויות האזרחיות של מספר אנשים בארצות הברית. יחד עם זאת, וכתמיכה במסע הדיכוי נגד הפאלון גונג בסין, הרחיבו הנתבעים את המאמצים שלהם, והחלו לרדוף מתרגלי פאלון גונג ולאיים עליהם, כאן בארצות הברית, תוך הפרה של סעיף 42 בחוק האמריקאי, 1985.

מתרגלי פאלון גונג החלו לשלוח מחשבות נכונות בנוגע למשפט, והמשיכו לעשות זאת עד ה-15 באפריל.

לדברי בא כוח התביעה, המטרה של התביעה היא להזכיר לעולם, באמצעות המערכת המשפטית האמריקאית, שרצח עם מתרחש בסין. ויחד עם זאת, לעודד אנשים רבים יותר לעזור להביא לסיום הרדיפה. תביעה זו היא תביעה ייצוגית; הנתבעים הם ג'יאנג זמין, נשיא סין לשעבר, שעזב את תפקידו במרץ 2003, ו-"משרד 610". התובעים הם אנשים שסבלו מעינויים בלתי אנושיים, מידיהם של הכפופים לג'יאנג ועושי דברו ב-"משרד 610". אנשים אלה סבלו בשל האמונה שלהם באמת-חמלה-סובלנות. בכך כלולים גם אלה שהוכנסו לרשימה השחורה של ג'יאנג משום שהם מתרגלים פאלון גונג.

"משרד 610" הוא ארגון שנוסד על-ידי ג'יאנג והתמחה ברדיפה ובעינויים אכזריים של מתרגלי פאלון גונג, שדבקו באמונתם באמת-חמלה-סובלנות.

לאחר שהחלה הרדיפה ב-20 ביולי 1999, יישמה חבורתו של ג'יאנג מדיניות של "קלקלו את המוניטין שלהם, חסלו אותם כלכלית והשמידו אותם פיסית", והשתמשה באופן שיטתי בתקשורת של המדינה, ובכלל זאת תחנות טלוויזיה, תחנות רדיו ועיתונים, כדי להוציא דיבתו של הפאלון גונג ולערוך נגדו מתקפות מרושעות. רשויות ממשלתיות פוגעות באינטרס הכלכלי של אנשים, ומשתמשות בסמכותן כדי להפחיד אנשים ולמנוע מהם "להביע את דעתם" על הפאלון גונג ולגרום להם השתתף ברדיפה. חבורתו של ג'יאנג ממשיכה במסע התעמולה הנרחב שלה, בכדי ליצור פחד ולעורר שנאה כלפי הפאלון גונג בסין ובחברה הבינלאומית. במשך שלוש השנים של הרדיפה, הפכה מדיניות הפנים של "אף חוק אינו מסדיר את הטיפול במתרגלי הפאלון גונג", ו-"מוות של מתרגלי פאלון גונג כתוצאה ממלקות אינו נחשב לכלום, ויש להתייחס אליו כאל התאבדות; יש לשורף את הגופה מיד", נפוצה במשטרה, במערכת המשפטית ואצל פקידי הממשלה הנוגעים בדבר בסין.

על מנת לחסל את הפאלון גונג ואת מתרגלי הפאלון גונג כקבוצה, השתמש משטרו של ג'יאנג בשיטות דיקטטוריות של אגרוף ברזל, בכדי לכפות על המפלגה, על המערכות הפוליטיות והצבאיות, על המשטרה ועל חברות ממשלתיות, לשתף פעולה ברדיפה, בכדי לסלק את מתרגלי הפאלון גונג מהחברה. כתוצאה מהרדיפה, נשלחו אינספור משפחות ומתרגלים רבים באופן לא חוקי למרכזי מעצר, בתי חולים לחולי נפש, מחנות עבודה בכפייה ובתי כלא, שם הם עונו באכזריות, גופנית ונפשית, והוכרחו לבצע עבודות פרך. לעיתים קרובות היו נתונים המתרגלים לתנאי מחיה מחפירים.

משטרו של ג'יאנג משתמש בכל השיטות האפשריות, בניסיון לכפות על המתרגלים לוותר אל אמונתם בפאלון גונג. הוא שם דגש על "תיקון" המחשבה של מתרגלי פאלון גונג, ושולח את המתרגלים הנחושים ביותר לשיעורי שטיפת מוח. המטרה של מה שמכונה "תיקון", היא למוטט את האמונה עצמה.

עינויים אכזריים המתבצעים על-ידי המשטרה, כפי שרואים לעיתים קרובות בדיווחים על הרדיפה, כוללים עינוי מתרגלי פאלון גונג באמצעות מכות חשמל, "ספסל נמר", צינוק מים, מניעת שינה לאורך זמן ממושך, צריבה ושריפה, חשיפה לתנאים קשים כמו חום או קור קיצוניים, עבודות פרך, החדרת רסיסי במבוק לאצבעות המתרגלים על-ידי דפיקות פטיש, התעללויות גופניות באזורים האינטימיים של המתרגלים, הפלות בכפייה, תליית מתרגלים לזמן ממושך, השלכת מתרגלים לכלובים, וצורות אחרות של עינויים. יתר על כן, משטרו של ג'יאנג שלח מספר גדול של מתרגלים בריאים לחלוטין לבתי חולים לחולי נפש, שם הוזרקו להם תרופות המשפיעות על המוח, ונגרם להם נזק פסיכולוגי חמור. רבים מהעינויים האכזריים האלה נעשו לנשים, למבוגרים ולקטינים.

במעשיו אלה, כילה משטרו של ג'יאנג משאבים אדירים במונחים של כסף וכוח אדם, ולא חסך שום אמצעי, במאמציו לחסום בקפדנות מידע, הן בתוך סין והן מחוצה לה. בעוד הוא עושה כל שביכולתו למנוע חשיפה של מידע על הרדיפה, מגבש משטרו של ג'יאנג חזית, כדי להוליך את הציבור שולל, בנוגע למצב זכויות האדם בסין. המשטר הגביר את מאמציו לפגוע במוניטין, לעצור, לענות ולכלוא את מתרגלי הפאלון גונג, שחשפו באומץ את הרדיפה ונתנו לה פרסום.

כפי שהוגדר ב-"אמנה נגד רצח עם", "רצח עם כולל, אך אינו מוגבל, למעשים הבאים, המבוצעים עם כוונה להרוס, באופן כולל או חלקי, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית, ובכך: לרצוח את חברי הקבוצה; לגרום לנזק גופני או נפשי חמור לחברי הקבוצה; לפגוע במכוון בתנאי החיים של הקבוצה, במטרה להביא להרס פיסי של הקבוצה, או של חלק ממנה; להטיל תקנות שמטרתן למנוע ילודה בקבוצה; להעביר בכפייה ילדים מהקבוצה לקבוצה אחרת". אף אחד, כולל ראשי מדינות, איננו פטור מהחוק, אם הוא ביצע מעשים אלה, המוגדרים כרצח עם.

ב-20 במרץ, 2003, פרסם הארגון העולמי לחקר רדיפת הפאלון גונג (WOIPFG) הודעה בפרלמנט הקנדי, במטרה לחשוף בפני הממשלה הקנדית והתקשורת, כיצד הוציא משטרו של ג'יאנג רבע מהמשאבים הכלכליים של המדינה על רדיפת הפאלון גונג. "תקציבים אלה מגיעים משימוש לרעה בהשקעות זרות, ומרווחיהם של אזרחים סיניים, כמו גם מקנסות בלתי חוקיים שהוטלו על מתרגלי פאלון גונג, על בני משפחותיהם, ועל יחידות העבודה שלהם. כמות גדולה של תקציב הוקצתה ברחבי סין לביטחון הציבורי, ביטחון לאומי, "משרד 610" העבריין, ומשרד החוץ. מסע ההשמצה המתמשך וחסימת המידע, כילו כמות גדולה של משאבים כלכליים של המדינה. כמויות עצומות של השקעות נעשו כדי לתקוף את הפאלון גונג מעבר לים. הדבר יצר לחץ אדיר על הפרנסה של האנשים ברחבי סין, והביא להשפעות חמורות על ההתפתחות הכלכלית של האומה".

הצהרה זו אף מציגה מספר דוגמאות, המראות כיצד הוציאו ג'יאנג וחבורתו כמות גדולה של משאבים, בכדי להרחיב את מחנות העבודה, לבנות מרכזי שטיפת מוח, ולעודד אנשים להשתתף ברדיפה נגד הפאלון גונג. על-פי הדיווחים, הקצה ג'יאנג בדצמבר 2002 סכום כולל של 4.2 מיליארד יואן, כדי לבנות מרכזי שטיפת מוח במטרה "לתקן" את מתרגלי הפאלון גונג. סכום כולל של 50,000 יואן ניתן כפרס לסו ג'ינג, מנהל מחנה העבודה בכפיה הידוע לשמצה, מסניג'ה, בעוד ששאו, סגן המנהל של אותו מחנה עבודה, זכה בסכום כולל של 30,000 יואן. באזורים רבים, נעים הפרסים על תפיסת מתרגל פאלון גונג אחד, מאלפי יואן לעשרות אלפים. ב-4 ליולי, 2001, דיווח איגוד השידור של אוסטרליה, ש-"קרוב לחצי מהמוחזקים במחנות העבודה של סין, הם מתרגלי פאלון גונג". על מנת להכיל את המספר ההולך וגדל של מתרגלי פאלון גונג שהולכים לעתור, שימשו סכומים גבוהים של כסף להרחבת מתקני מחנות העבודה האלה. למשל, העלות הכוללת של המיקום מחדש של מחנה העבודה בכפייה של העיר יאנגגואן, במחוז שאנשי, היה 19.37 מיליון יואן.

ג'יאנג וחבורתו אף הקצו סכומים עצומים כדי לתקוף את הפאלון גונג מעבר לים. על מנת למנוע ממתרגלי פאלון גונג מעבר לים להפיץ את האמת, נשלחו סוכנים סיניים רבים לכל העולם, בכדי לפקח, להפריע ולהשמיץ מתרגלי פאלון גונג מעבר לים, ולאסוף מידע עבור הרשימה השחורה. יש גם השקעות כבדות בשליטה על התקשורת הסינית מעבר לים, כדי לתקוף את הפאלון גונג. תערוכה המשמיצה את הפאלון גונג התקיימה בשגרירויות ובקונסוליות הסיניות, בלפחות 15 מדינות.