מזה זמן רב אנו מדברים על שיתוף פעולה כגוף אחד. אבל למעשה השתמשנו בתרוץ הזה כדי לשכנע אחרים לשתף איתנו פעולה כשפרויקט או רעיון שהעלנו צורך את הסכמתם או את השתתפותם בנשיאה בעול האחריות. שמתי לב לתופעה האופיינית הזו. ברצוני לשתף אתכם בהבנתי בנושא זה כתוצאה מלימודי הפא שנערכו לאחרונה.

1. תוכנו של שיתוף פעולה כגוף אחד הוא רב מימדי, בעל משטחים ורבדים כפולים ומכופלים

שיתוף פעולה של גוף אחד הנדרש על ידי תיקון הפא אינו יכול להיות מוגבל על ידי המחשבה המכנית של בני האדם. שיתוף פעולה כגוף אחד אינו אומר שכולם עושים את אותו הדבר, או שכולם מבינים בצורה זהה את אותו הנושא. לדוגמא, בנושא המשימה הגדולה של תביעת ג'יאנג הדורשת שיתוף פעולה גלובלי מסור, ההבנה המאוחדת של הפא על ידי כולם היא השתקפות של גוף אחד. תמיכה בלתי אנוכית בעורכי הדין, כדי שאולי יוכלו להצליח בעבודתם המשפטית היא השתקפות של שיתוף פעולה כגוף אחד. להמשיך לשלוח מחשבות נכונות בלב שלם כדי לחסל הפרעות- היא השתקפות של שיתוף פעולה כגוף אחד. בסדר מידה גדול, הבהרת האמת בצורה אינדודואלית בנוגע למאורע הזה מזווית הראיה של כל קבוצה ושיכבה, וקבלת הבנה ותמיכה כנה מאנשי העולם, גם היא השתקפות של שיתוף פעולה כגוף אחד. כל ההיבטים הללו מאוד חשובים, כל פרט הוא חיוני לעבודת תיקון הפא ואין להזניחו.

במילים אחרות, כגוף אחד לא רק אומר שכולם פועלים היטב ובמסירות , בכל העולם, במחוזות שונים, או בכל משימה שדורשת שיתוף פעולה- אלא זה אומר גם שבהשתקפות התמונה השלמה של תיקון הפא, כל אחד יוזם ולוקח אחראיות על המשימות המוטלות עלינו בכל כיוון ומימד, ללא תנאים ובשיטתיות, לחלוטין ובנחישות, יש לפעול יחד היטב בכל המחוזות על כל היבטי המשימות של עבודת הפא.

2. גוף אחד נוצר דרך תמיכתם של כל חלק ושיכבה בהרמוניה הדדית, תחרות והתנגדות הדדית גורמת לשחיקתו

מיד אחרי ה20 ביולי 1999 אנו, המתרגלים מעבר לים רצינו לשמור על הפא ולספר לאנשים את העובדות. אבל הבנתנו הייתה צרה בנוגע למה שאפשר בדיוק לעשות וכיצד היה עלינו לעשות זאת. לפיכך, במשך זמן רב ידענו רק על משימות מוגבלות שהוענקו לנו כמו מצעדים וחלוקת עיתונים. במשך תקופה זו רצינו כולנו להשתתף בכל פעילות, ומתרגלים עמיתים שארגנו את הפעילויות קיוו שיותר ויותר מתרגלים יוכלו להתקדם (לצעוד קדימה) בהבטחת הפא (בשמירת הפא). כהרף עין, ארבע שנים עברו. עכשיו יש לנו את האתר שלנו באינטרנט, עיתונים, תחנת טלוויזיה, תחנות רדיו וכן קבוצות שונות הממונות על תפקידים שונים בהבהרת האמת. חלקן מיועדות להבהרת האמת בסין, אחרות מיועדות לקהל מעבר לים, חלקן משרתות את הציבור, חלקן מיועדות במיוחד לממשלות ולארגונים שאינם ממשלתיים וכו'. אנו עושים כל זאת בזמננו החופשי, אישית ובאמצעים מצומצמים. כיצד אנו יכולים להגיע לתוצאות טובות בכל הפרויקטים הנוגעים בתיקון הפא כשברשותנו כוח אדם וחומר מוגבלים?

עבודת הדאפא בהיקף גדול ומרהיב יכולה לעורר בנו השראה והתלהבות ובמידה מסוימת לעודד את המתרגלים שעדיין לא לגמרי (התעוררו לכך) התקדמו ביחד. אבל בחינת פעילויות אחרות, סקירת התמונה במלואה וההסתגלות בהתאם חיונית בשיתוף הפעולה שלנו כגוף אחד. אחרת, אם נפעל רק בהתאם לאיזור או למשימה שלנו זה יצור חוסר בכח אדם בקבוצות אחרות, יצור חוסר נוחות ומכשולים בתוך מערך הגוף האחד ואפילו יזיק לגוף האחד שלנו ולכל מהלך תיקון הפא. משום כך על כל קבוצה לחשוב כיצד להשתמש בכח אדם המינימלי ביותר לפעילות רבה ככל האפשר וכיצד לפצות את עבודת הגוף האחד על ידי פעילות מקומית. אז נוכל לתפקד בצורה חלקה ושוטפת ולזכות בזמן ומשאבים בכדי לעסוק במשימות שעדיין לא חשבנו עליהן, או שעדיין לא מצאנו את הזמן לעשותן במלואן, בשיטתיות ולעומק. אם נוכל לשפר פן זה , הוא יהווה ביטוי לעוצמת הגוף האחד.

3. ככל שחלקיקי הגוף האחד שלנו פחות אנוכיים, כך שיתוף הפעולה טוב יותר

אנשים רגילים רודפים אחרי תהילה, אינטרסים אישיים וסיפוק רגשי. אבל מתרגלי דאפא אינם כאלו. מתרגלי דאפא אינם רודפים אחר תהילה , אינטרסים או רגשות בעולם ואין עלינו לרדוף אחר תהילה אישית, אינטרס או אימות עצמי במשך תהליך עשיית עבודת הפא. אם נוכל להגיע לדרגת הטיפוח הזו שיתוף הפעולה של הגוף השלם ישתפר יותר ויותר. בדיוק בהתאם למה שהמורה דורש מאתנו להיות כפי שנידון בביאור הפא בחג הפנסים 2003 בוועידת הפא במערב ארה"ב.

עלינו לפעול (לתפקד) היטב בנוגע לנושא זה, כיוון שאיננו יכולים רק לפעול ולא לטפח את עצמנו. הסטנדרט של היקום החדש מאוד טהור. המורה רוצה אותנו להגיע להארה אדירה בדומה לאלו שעדיין לא נרשמו (נראו, הופיעו) בהיסטוריה. עלינו להתמוסס לתוך הפא בעיקר, ולטהר את עצמנו. מצד שני, אם בכוונה או בשוגג אנו מנצלים את שיתוף הפעולה של הגוף האחד כהזדמנות לנהל את רעיונותינו או בכדי לוותר על החזקות שלנו, זה יפגע בקלות בגוף השלם שלנו בגלל הפרצות בטיפוח האישי שלנו. לפיכך זה מאוד חשוב שכולם, במיוחד המארגנים הראשיים והסייעים המתנדבים ילמדו את הפא היטב ויטילו על עצמם משמעת חמורה בכדי לשתף פעולה בצורה חלקה.

4.ללמוד להסתכל על דברים בהתאם לדרישות הפא ומזווית הראיה של הצלת אנשים כדי שנוכל לתאם פעולות בצורה טובה יותר

ישנה תמונה כללית במובנים של תהליך תיקון הפא בכללותו. ישנה תמונה גלובלית של מתרגלי דאפא המבהירים את האמת ומצילים אנשים. בתוך התמונה הגלובלית נקודת ההתמקדות היא בסין. ישנה תמונה כללית בכל פרויקט דאפא ספציפי שאנו עוסקים בו שכולל סדר עדיפויות המשתנה מרגע לרגע. לא משנה בעקבות אילו תמונות מצב או מתוך איזה מושג של זמן מרחב, עלינו להציב את תמונתו של המורה המתקן את הפא לפני הכל, לבסס את פרטי פעולותינו הספציפיות על התוצאה של הצלת אנשים. לא להתייחס למשימותינו הספציפיות כאילו הן המטרה הסופית ובכך להביא בעיות של אנשים רגילים לתוך עבודת (פעילות) הדאפא, ובכך להוסיף ולהגביל את החכמה והיכולת של כל אחד כמתרגל דאפא.

מתרגלי דאפא אינם רודפים אחרי שום דבר שהוא בעל ערך לאנשים רגילים. מתוך כך אנחנו לא רודפים אחר תהילה, דרך אתר מחשב, עיתון או תכנית טלוויזיה אפילו כשאנו עוסקים בעבודות טכניות או אחרות בתחומים אלו. כאשר ראשינו מרוכזים בהצלת אנשים, ובמסירות וחוסר אנוכיות אנו פועלים היטב בכל משימה של הבהרת האמת, לכל אחת ממשימותינו הספציפיות באופן טבעי תהיינה תוצאות טובות. בדיוק לפי הדוגמא שהמורה ציין אודות תלמיד שלומד היטב ללא המרדף אחר הקבלה לקולג', הוא באופן טבעי יעבור את בחינות הכניסה.

5 .שיתוף פעולה של גוף אחד אינו זהה להיררכיה הארגונית של אנשים רגילים

שיתוף הפעולה של גוף אחד בין מתרגלי הדאפא מבוסס על הבנת הדאפא ומחשבות נכונות, והוא מעומק ליבנו,

"...זה נקרא שיתוף פעולה וזה נקרא ההרמוניה של תלמידי הדאפא" (בביאור הפא בחג הפנסים 2003 בוועידת הפא במערב ארה"ב").

היא אינה מושגת על ידי דעותיהם וסדרי ההיררכיה של אנשים רגילים. מתוך כך, שיתוף הפעולה בכל שעה אינו עובד היטב ללא למידת הפא. עלינו להמשיך ללמוד את הפא היטב, למדוד את התנהגותנו בהתאם לפא, ואפילו להגדיל לעשות, זהו הבסיס להשגת שיתוף פעולה חלק וחסר מכשולים.