להיפטר מההחזקה לתאווה מינית ואנוכיות - להיטמע בפא

(Minghui.org)

זהו באמת כבוד לדבר לפני כולכם. מה שאני רוצה לשתף עם כולם הוא משהו שמצאתי שמעט מתרגלים מוכנים לדבר עליו. זה נוגע להחזקת התאווה המינית. זהו משהו שהפריע לי באופן רציני מאז תחילת הטיפוח שלי ומשהו שלא חשתי בנוח לדבר עליו עם מתרגלים אחרים. על מנת לעזור לכם להבין את המצוקה שלי יותר לעומק, אני אדבר קצת על איך הייתי לפני שהתחלתי לטפח בפאלון דאפא.

לפני שהשגתי את הפא, הלכתי עם שאר החברה ולקחתי את יחסי המין שלפני הנישואים עם המין השני כדבר סתמי. באמת היתה חסרה לי הבנה טובה של כמה קיצוני זה ואיך זה לא דבר שעליי לקחת בקלות. זה באמת היה דבר מכוער אך לא הצלחתי לראות שום דבר רע בזה באותו הזמן. זה ממש כמו שמאסטר אומר:

"רק האנשים האלה, שהשין-שינג שלהם השתפר באמצעות טיפוח, יכולים להבין, כשהם מסתכלים לאחור, שהערכים המוסריים התדרדרו עד לרמה נוראית כזאת." (ג'ואן פאלון, הרצאה 9, כוונת מחשבה)

רק לאחר שקראתי את הרצאת מאסטר לי בניו יורק התחלתי להבין באמת כמה רצינית היא ההחזקה לתאווה מינית, וכמה קדושים הם באמת יחסי המין שבין גבר ואישה . אחר שהוארתי לעיקרון זה, החלטתי שלא אהיה כמו שהייתי בעבר, ושאשאף להתגבר על ההחזקה. למען האמת, תשעת החודשים הראשונים של הטיפוח שלי כמעט לגמרי סבבו סביב ההחזקה הזאת. אני זוכר שבפעם שסוף סוף החלטתי שאתגבר על זה, הסבל החל מיידית.

בהתחלה הקרב הפנימי לשלוט על מחשבותיי היה קשה ביותר. זה היה כאילו מלחמה מתחוללת בתוך גופי שלי. כל פעם שמחשבה מגונה היתה צצה על אישה הייתי מנסה להדחיק או להעלים אותה, אך זה לא היה דבר קל לעשות. זה לחם בי בעוצמה. היה נראה שבכל מקום אליו הסתכלתי היה פיתוי ודברים אחרים מזמינים אותי. זה היה כאילו לא יכולתי להימלט לא משנה לאיזה כיוון פניתי.

כל יום הייתי חוזר הביתה מהעבודה ובתוכי זה חש כאילו אני גוסס. הראש שלי כאב, הגוף שלי הרגיש כאילו הוא נחנק וקארמת המחשבה שלי היתה אדירה ביותר. מחשבות איומות באו למוחי אחת אחרי השנייה. לא יכולתי להפסיק אותן מלבוא, כי כל פעם שהשמדתי אחת, אחת חדשה לקחה את מקומה. כל יום הייתי יושב באמצע חדר המגורים שלי ואומר לעצמי, אני יודע שאני יכול להביס אותך. אני יודע שאני יכול להתגבר עליך ואתה לא תעצור בעדי מלרומם את עצמי. הייתי יושב ואומר לעצמי שאם עליי לסבול אז קדימה, תגרום לי לסבול כי בסוף אני אביס אותך.

כל פעם שמחשבה לא טהורה היתה צצה זה היה כאילו יכולתי לחוש משהו זז בתוכי. כשניסיתי לסלק את המחשבה העכורה, הדבר הזה שבתוכי היה גורם לי להרגיש כאילו אני נחנק, כאילו מנסה לומר לי שאם אני רוצה להשמיד אותו הוא ינסה לקחת אותי איתו. אך לא הפסקתי ופשוט הייתי יושב שם במשך פרקי זמן ארוכים ונאבק בכאב. הסבל שלי באותו הזמן היה עצום.

נראה כאילו הקרב נמשך חודשים על חודשים. לעיתים קרובות חשתי שהפעם היחידה שבה הרגשתי הקלה היתה כשהלכתי לדירת מתרגל עמית לתרגל את התרגילים וללמוד את הפא. למעשה, הדירה של המתרגל הזה היתה אתר התרגול הראשון שהייתי בו. ברגע שנכנסתי לדירה הזו זה היה כאילו ההחזקה הוסרה ממני ולא יכולתי לחוש שום כאב בזמן שהייתי שם. פעמים מספר כשהסבל שלי היה במצב הגרוע ביותר שלו הייתי חושב לעצמי שאם רק יכולתי ללכת לדירה שלהם לרגע הייתי יכול לקבל קצת הקלה ולהתגבר על ההחזקה.

לבסוף לאחר שמספר חודשים חלפו, לילה אחד התעוררתי במיטתי באמצע הלילה. כשהתעוררתי פתחתי את עיניי ואני אף פעם לא אשכח מה שראיתי. במיטה איתי היא היצור הכי דוחה שראיתי מעודי. הדרך היחידה שאני יכול לתאר אותו היא שזה נראה כמו עכברוש פראי בממדיו שהיה בגודל מטר ו-20(4 רגל) כשראיתי אותו, קפצתי ממיטתי ורצתי אל הדלת. כשהגעתי לדלת חשבתי לעצמי: "אני בטוח חולם" אז הסתובבתי חזרה התקרבתי כדי להציץ במיטתי וגיליתי שהיצור עדיין מסתובב במיטה שלי. חשבתי לעצמי שוב שאני בטח חולם, אז ניסיתי לצבוט את עצמי, אבל שם הוא היה, עדיין יושב במיטה שלי. כנראה עמדתי שם כמה דקות מסתכל עליו לפני שהוא לבסוף נעלם באוויר. אחרי זה ישנתי עם ג'ואן פאלון לידי במשך מה שנראה כמו כל השבוע הבא.

שבועיים מאוחר יותר, שוב התעוררתי באמצע הלילה ושוב היצור היה שם. אך, הפעם זה היה אחרת כי היצור היה בערך 4.5 מטר רחוק ממני ולמרות שהוא ניסה וניסה להתקרב אליי הוא לא יכל. זה היה כאילו היה מגן סביבי שעצר מבעד היצור מלהתקרב אליי. אחרי זה הבנתי שהמאסטר הסיר את הדבר הזה ממני ומאסטר לא הרשה לו לפגוע בי יותר. אחרי הלילה הזה הוא לא בא להציק לי יותר שוב אף פעם.

אחרי זה, הקרב שלי עם ההחזקה של תאווה מינית השתנה. למרות שהוא היה עדיין שם זה לא היה עוצמתי כשהיה. זה היה כאילו טון של לבנים הורם מעל כתפיי ויכולתי לנשום שוב. היתה בי הרגשת הכרת טובה כה גדולה למה שהמאסטר עשה בשבילי. מאוחר יותר, כשההחזקה שלי לתאווה מינית היתה צצה, הייתי יכול להרגיש את ההחזקה מתעוררת בתוכי, אך רוב הזמן יכולתי לסלק אותה במהירות עם מחשבות נכונות.

הניסיון שלי עם ההתנסות הזו לימד אותי הרבה שיעורים בעלי ערך. למדתי שהחזקות הן לא משהו שיש לדחוף הצידה כשהן צצות. אני לעיתים קרובות צופה במתרגלים אחרים כשהם נעשים מודעים לאחת מההחזקות שלהם שהם יודעים שהם צריכים להתגבר עליה. במקום להתמודד עם זה פנים אל פנים, הם לעיתים קרובות מתעלמים מזה ואומרים לעצמם שהם יתגברו על זה בעתיד או שיש להם מחשבות של תקוות שאם הם לא יתמודדו עם זה זה איכשהו ייעלם מעצמו.

למדתי שזה נכון שיהיה סבל כשמתגברים על החזקות, אך כשאנו מתגברים עליהן, אנו מגיעים להבנה עמוק בתוך עצמנו שכל מאמצינו שווים את זה. אני עכשיו מבין שאם אנו נשים את כל ליבנו ומאמצינו להתגברות על ההחזקות עם עזרת מאסטר, הם ניתנים להכרעה לא משנה כמה קשים הם נראים.

הייתי רוצה לסיים את השיתוף שלי עם ניסיון של הזמן האחרון שעברתי בזמן שישבתי במדיטציה. פתאום נעשיתי מודע שבתוכי מאסטר תיקן את כל היקומים שמחוברים אליי. אך גם התוודעתי לזה שיש עוד הרבה יקומים שעוד לא תוקנו. במחשבתי לא יכולתי להבין למה, אך כשניסיתי לראות מקרוב יותר ראיתי בחטף מראה מזעזע ביותר. ראיתי שמאסטר בא לאחד היקומים המחוברים אליי שעדיין לא תוקנו ושהוא עומד לתקן אותו. אך, משהו עצר את מאסטר לפני שהוא יכל לתקן אותו. להפתעתי, מה שעצר את מאסטר מלתקן את היקום היה אני עצמי. זה הייתי אני שהתנגד למאסטר בגלל ההחזקה שלי לאנוכיות, התגוננות עצמית וכל הדברים שלא רציתי לוותר עליהם. אחרי שנעשיתי מודע לכל זה, זה ממש השאיר אפקט חזק. אני יודע שעליי לעבוד קשה יותר כדי שאוכל יותר בשלמות לוותר על ההחזקות שלי ולהיטמע בפא. רק אז יוכלו כל החיים והיקומים המחוברים אליי להיות מתוקנים לגמרי.