המסע שלי בן שש השנים של טיפוח ותיקון הפא

(Minghui.org)

קיבלתי את הדאפא במרץ 1997. מאז, עברו שש שנים. במשך שנים אלה עברתי דרך קשה ורבת מהמורות. כל מה שקרה במשך שש שנים אלה עדיין חי במוחי. על מנת לשתף את חברי המתרגלים, החלטתי לכתוב את המאורעות. אני מקווה שזה יוכל לעזור להשתפר יחד.

לפני שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא, הייתי מוכרת כאישה חולה. הייתי חולה בכל גופי. במיוחד, המחלות הגינקולוגיות שסבלתי מהם גרמו לי לא להיות מסוגלת לחיות ללא תרופות סיניות. הפנים שלי היות תמיד נפוחות וחיוורות, ומזג רוחי היה רע מאוד. במהרה לאחר שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא, נרפאו כל המחלות שלי והשין שינג (טבע הלב) השתפר אף הוא. עמיתיי אמרו שהפכתי לאדם אחר לגמרי.

לימוד הפא וטיפוח השין שינג

התחלתי ללמוד את הפא ולעשות את התרגילים במרץ 1997. זמן קצר לאחר מכן, הרגשתי שהמאסטר טיהר את גופי. באמצעות לימוד פא, הבנתי שטיפוח תרגול זה לטפח את הלב של האדם. כאשר הייתי נתקלת במבחן לשין שינג או בקשיים במקום העבודה, בחנתי את ההתנהגות שלי תוך שימוש באמת, חמלה וסובלנות. ההתנהגות הנכונה שלי זיכתה אותי באמון של הממונים עלי ושל עמיתיי.

לטפח את הדאפא ביציבות ולהקפיד ללכת אחרי המאסטר

לאחר ה-20 ביולי, 1999, הבנתי שאני צריכה לעזור למאסטר בתיקון הפא. התחלתי להפיץ דאפא לאנשים סביבי. הבהרתי להם את האמת באמצעות דיבור על התנסויות הטיפוח שלי, וסיפרתי להם כיצד המאסטר לימד אותנו להיות אצילים, ובעלי מוסר גבוה. עזרתי להם להבין שהתעמולה בטלוויזיה הייתה רק שמועות והשמצות. באמצעות לימוד הפא עם לב שקט, הבנתי שעלי ללכת לבייג'ינג לאמת את הדאפא.

בדצמבר 1999, לקחנו בני ואני רכבת לבייג'ינג עם שני מתרגלים נוספים. עמדנו ברכבת במשך שמונה שעות ברציפות. בכל פעם שהיה מושב פנוי, נתנו אותו לנוסעים אחרים. למרות שעמדנו כל הדרך לבייג'ינג, לא הרגשנו עייפים; במקום זאת, הגופים שלנו הרגישו קלים. ידענו שאנחנו עושים דבר שמימי לחלוטין. ביום שלמחרת, מיד כשנכנסנו לכיכר טיאננמן, נגררנו אל תוך מכונית משטרה. השוטרים סתרו על פניהם של חברנו המתרגלים במכונית. הם גם הרביצו להם וקיללו אותם. בני מרכיב משקפיים, ברגע שהוא נכנס למכונית, הוא הוכה והמשקפיים שלו נלקחו ממנו. מאוחר יותר, הם שלחו אותנו למשרדי הממשלה המקוממים בבייג'ינג. קצין משטרה עם תג מספר 11117179 החזיק את בני במכונית. הם נסעו בחזרה לכיכר טיאננמן בכדי לעצור מתרגלים. בדרך לשם הם עינו את בני באכזריות. השוטרים הכריחו אותו לכרוע ברך, שמו את ראשו מתחת למושב האחורי, והכו אותו ברגליו. הג'ינס שלבש נקרעו; היו שלושה קרעים ארוכים. הם גם עמדו על הגב שלו ורמסו אותו. הם שאלו אותו אם ימשיך לתרגל. הוא אמר: "כן". הם השתמשו בחתיכה של לוח ברזל בכדי להכות בפניו סביב העיניים. אחר כך הם הכו בגב הידיים שלו עד שהם דיממו. הם הכו אותו בתורות.

כאשר הגענו למשרדי הממשלה המקומיים בבייג'ינג, המשטרה ערכה חיפוש על כולם. באותו הזמן, היו לי 500 יואן* בכיס.

חשבתי לעצמי: "אסור לי לאפשר למשטרה לקחת את כספי. הכסף צריך לשמש להדפסת חומרי דאפא". כתוצאה מכך, הם לא מצאו את הכסף. הייתי עצורה בחדר ללא מזון או שתייה במשך כל היום, יחד עם מתרגלים אחרים. בבוקר שלמחרת, המשטרה שלחה אותנו למרכז מעצר מקומי, בו עברנו חקירה בזה אחר זה. כאשר הם חקרו את בני, הם בעטו בו כל כך חזק שהוא נפל על הרצפה. הם הכו בפניו, ולאחר מכן החזיקו אותו במעצר במשך 15 ימים. אנשי הקהילה השכונתית בקשו מבעלי, שאינו מתרגל פאלון גונג, להביא 1,500 יואן כדמי שחרור. הוא סרב. לבסוף, מרכז המעצר הכריח אותנו לשלם 375 יואן להוצאות מחיה, והם שחררו את בני.

לאחר ששוחררתי ממעצר בבייג'ינג, לקחו אותי המנהיגים במקום עבודתי לאגף הביטחוני. אמרתי להם שאין זו טעות לדבר טובות על פאלון גונג; הלכתי לבייג'ינג בכדי לתקן את המוניטין של הפאלון גונג. אמרתי להם שאפילו אם הם הולכים לשרוף אותי, אני לא אוותר על תרגול פאלון גונג. לבסוף, היה עליהם לתת לי ללכת הביתה. הם ניכו 500 יואן מהמשכורת שלי כדמי שחרור למרכז המעצר.

לפני השנה החדשה של 2000, הגיעו אנשי הקהילה השכונתית לביתי, ורצו לקחת את בני לשיעורי שטיפת מוח. בעלי סירב בתוקף.

ככל שתהליך תיקון הפא התקדם, הלכו מתרגלים רבים לכיכר טיאננמן ולמשרדי עתירות, בכדי לדבר בזכות הדאפא. לאחר שיתוף התנסויות עם מתרגלים אחרים, החלטתי ללכת למשרד עתירות גם כן.

עשייה ללא רדיפה

ביוני 2000, הלכנו בני ואני שוב לבייג'ינג. ברגע שהגענו לבייג'ינג, שלחנו מכתב לראשון במעלה. אמרתי למאסטר: "מאסטר, באתי לכאן כדי לעתור. לעולם לא אשתף פועלה עם הרשע". כשהגענו למשרד העתירות הממשלתי, ראינו שהמשטרה יושבת משני צידי שער המשרד. בכל פעם שמישהו עלה למעלה למשרד, קבוצת שוטרים ניגשה וחקרה אותו. המשטרה יכלה גם לעצור אותך ולא לאפשר לך לעתור. ברגע זה, איש זקן מהאזור ראה אותנו. הוא התקרב אלינו ואמר בכעס: "הם כולם נשלחו לכאן מאזורים שונים. האנשים האלה אכזריים עד כדי כך שסטודנט באוניברסיטה היה חייב לקפוץ לנהר בשל המכות האכזריות שלהם. ראיתי גם קצין משטרה רומס בחוזקה רגליה של אישה...". בעזרת הסדרים של המורה, עברנו את השער ללא בעיות. משרד העתירות הקצה חדר מיוחד לפאלון גונג. המטרה שלהם לא הייתה לאפשר לנו לעתור אלא להפוך את מעצר המתרגלים לנוח יותר. מילאנו טופס, הגשנו את מכתבי העתירה שלנו ולאחר מכן עזבנו. מאוחר יותר, סיפר מתרגל לנו שלאחר שעזבנו, התחילה המשטרה לקרוא בשמותיהם של האנשים בטפסים. הם קרעו את התפסים אם העותרים לא היו נוכחים, ואת יתר הטפסים הם לקחו למשרדי הממשלה המקומיים, שם הם נשלחו חזרה.

"לכן כמטפח עליך לנצל את כל התנאים האפשריים כדי להפיץ את הדאפא, לאמת שהדאפא הוא נכון, שהוא מדע אמיתי ולא הטפה או אידיאליזם – זוהי חובתו של כל מטפח".("אימות", מתוך יסודות להתקדמות במרץ).

באמצעות החלפת תובנות, הבנו שאין עלינו לחכות בבית. במקום זאת, עלינו לצאת החוצה ולתרגל את התרגילים, בכדי לאמת את הדאפא. אז התחלתי לתרגל את התרגילים בפארק שבשכונת מגוריי. ביום ה-22 ליולי 2000, בשעה 5:00 בבוקר, תרגלתי את התרגילים בפארק. אדם בשכונה דיווח על כך למשטרה, והמשטרה באה ועצרה אותי. באותו הזמן, אנשים רבים קנו אוכל לארוחת בוקר, אז הבהרתי להם את העובדות. המשטרה שלחה אותי למרכז המעצר ועצרה אותי למשך 15 ימים. הם גם החרימו את הטייפרקורדר החדש שלי. במרכז המעצר לא שיתפתי איתם פעולה. ציטטתי מתוך הונג יין יחד עם מתרגלים אחרים, ושבתתי רעב במשך חמישה ימים. לאחר מכן, לכולנו היה דופק לא סדיר. המשטרה נאלצה לשחרר את כולנו הביתה.

ב-15 בנובמבר, 2000, הלכנו בני ואני לבייג'ינג בפעם השלישית לאמת את הדאפא, יחד עם שני מתרגלים נוספים. לאחר החלפת תובנות, התעוררנו לשימוש בצד האלוהי שלנו בכדי לאמת את הדאפא ולעולם לא להכיר בתכנונים של הרשע. עשינו את הדברים המקודשים ביותר. הלכנו לגשר מי הזהב מכיכר טיאננמן. כשמהשטה בקרבת מקום, תלינו כרזות על הגשר. בני תלה את הכרזה שלו על הגדר לצד הרחוב מכיוון שאיבדנו זה את זו. בעזרתו של המאסטר, חזרנו כולנו הביתה בשלום.

לאחר שחזרנו מבייג'ינג, המשכנו בעבודת הבהרת האמת, הפצנו עלונים, וסיפרנו לאנשים סביבנו את העובדות. רצינו שהם ילמדו על הפאלון גונג וידעו על השקרים.

ככל שהזמן חלף, הפכתי יותר ויותר אמיצה, אך פיתחתי החזקה של התלהבות. יום אחד לאחר פסטיבל חג הפנסים של 2001 (7 לפברואר, 2001), חילקתי עלונים בנוגע להצתה העצמית. שוטר עקב אחרי ולאחר מכן לקח אותי למרכז מעצר. ביום למחרת, אבי נפטר אך הם לא אפשרו לי ללכת הביתה. בני הלך למרכז המעצר וביקש מהם לשחרר אותי. הם הציבו שני תנאים לשחרורי. ראשית, הם אמרו שעלי לכתוב מכתב התחייבות שלא אתרגל פאלון גונג. שנית, הם אמרו שנצטרך לשלם סכום עצום של כסף. בני סירב לדרישות שלהם. בעקבות זו הם פעלו על-פי הנוהל של מעצר פלילי במהירות רבה, ושלחו אותי למרכז מעצר לעבריינים. הייתי עצורה במשך חודש. בזמן המעצר, קיימתי שביתת רעב במשך יומיים. הסוהרים האכילו אותי בכפייה פעמיים. פעם אחת לא יכולתי לנשום בזמן שהאכילו אותי בכפייה. בנוסף לכך, בעט בי שוטר בגסות ברגל.

במרכז המעצר, הבהרתי את האמת בנוגע להצתה העצמית למנהל. הבהרתי את האמת גם לאסירים. במרכז המעצר לא היו עצורים מתרגלים רבים של פאלון גונג. מתרגלים הפיצו את הדאפא למנהל ולאסירים. כולם שם ידעו על הפאלון גונג במידה זו או אחרת. במשך שביתת הרעב שלי, שלחה תחנת המשטרה המקומית שני משתפי פעולה [מתרגלי פאלון גונג לשעבר שסטו מהדרך עקב שטיפת מוח ועינויים] כדי שיעשו לי שטיפת מוח. לא הקשבתי להם כלל. משראו שעבודתם חסרת תועלת, הם עזבו בדכדוך. ציטטתי את המאמרים של המאסטר "מוסריות אדירה", ו-"להתמוסס בתוך הפא".. כאשר קציני המשטרה ניסו לצלם אותי בוידיאו בזמן שחקרו אותי, סירבתי. במרכז המעצר, חלק מההחזקות שלנו נחשפו, וגם גיליתי שלא התעוררתי עדיין לדברים רבים. הבנתי שעלי ללמוד את הפא יותר בזמן שאני מבהירה את האמת, כמו גם לסלק את כל הדברים הרעים באמצעות טיפוח.

יום אחד באפריל 2001, בערך ב-9:00 בערב, הגיעו שוטרים ממרכז המעצר לביתי, לקחת אותי לשיעור שטיפת מוח. הם לא הצליחו לפרוץ פנימה. שני קציני משטרה נשארו במדרגות במשך יומיים ובכל זאת לא הצליחו לעצור אותי. זמן קצר לאחר מכן, עזבתי את הבית והלכתי ממקום למקום בכדי להימנע מרדיפה נוספת. אך המשכתי בעבודת הבהרת האמת.

בחודש מאי 2001, מצא אותי שוטר קוראת ג'ואן פאלון ברכבת. הוא חיפש בתיק שלי ומצא עלונים להבהרת אמת. הוא לקח אותי לחדר וחקר אותי. בשלב זה דיברתי בזכות הדאפא, והבהרתי את האמת לו ולנוכחים הנוספים בחדר. לאחר מכן, הם שלחו אותי למשטרת תחנת הרכבת שהייתה בדרך. קציני המשטרה שם שאלו מה שמי ומאין באתי. לא עניתי על שאלותיהם אבל הבהרתי להם את האמת. ציטטתי מתוך כתבי המאסטר:

"לא משנה מה המצב, אל תשתף פעולה עם הדרישה, ההוראה, או הפקודה של הרוע".("המחשבות הנכונות של תלמידי הדאפא הן בעלות עוצמה חזקה", מתוך יסודות להתקדמות במרץ II).

השוטרים השתנו בזה אחר זה, חלקם היו רשעים יותר מהאחרים. כאשר הם שאלו מה שמי, עניתי: "תלמידת דאפא". כל הזמן ציטטתי מכתבי המורה. הרשעות שלהם נעלמה לאט לאט. הכוח של הדאפא עצום. המורה אמר:

"... בגלל שהרוע כביכול לא שווה שום דבר למעשה" ("תפקיד המחשבה הנכונה" מתוך יסודות להתקדמות במרץ II.).

הוחזקתי במעצר במשך יום אחד בלבד.

ביום שלמחרת, הם העבירו אותי לתחנת משטרה עירונית והמשיכו לחקור אותי. המשכתי לדקלם בראשי את כתבי המאסטר וביקשתי מהם לשחרר אותי ללא תנאי. בעזרת המאסטר, עזבתי דרך הדלת של תחנת המשטרה.

ב-26 לספטמבר, 2001, פרצו שלושה שוטרים בלבוש אזרחי מתחנת המשטרה המחוזית לביתי בניסיון לעצור אותי. אולם אני כבר עזבתי את הבית. מאוחר יותר, בעלי הוכרח לעזוב את הבית ולהצטרף אלי.

הבהרת האמת והצעת הצלה

עברו שנתיים מאז עזבתי את הבית. המאסטר אומר:

"כל האנשים שיש לנו איתם מגעים בחברה הם המטרה להבהרת המצב האמיתי ומה שמתבטא בתהליך זה הוא החמלה של תלמיד הדאפא והצלת האנשים".("לכל התלמידים בוועידה הצפון אירופאית" מתוך יסודות להתקדמות במרץ II).

הלכתי לשווקים באזורים הכפריים לחלק עלונים להבהרת אמת. חילקתי גם עלונים ותקליטורים בפינות רחוב באזורים כפריים. סיפרתי להם את האמת על הפאלון גונג פנים אל פנים. עם חיוך על הפנים, חילקתי להם עלונים ותקליטורים. היו הרבה אנשים טובי לב שביקשו ממני להיזהר. בכל פעם שיצאתי החוצה, לקחתי עלונים ותקליטורים כך שאוכל להבהיר את האמת בכל זמן. התרכזתי באיכות, לא בכמות. עשיתי את כל המאמצים להציע הצלה לאנשים. אם נגמרו לי העלונים, המשכתי להבהיר את האמת, וסיפרתי להם על הניסים של הדאפא כמו גם השינויים בגופי מאז שהתחלתי לתרגל. סיפרתי להם שהמאסטר הושמץ ושהתעמולה בטלוויזיה הייתה מלאה שקרים. כל מקום אליו הלכתי, היה המקום להבהיר בו את האמת. לא רציתי להפסיד שום הזדמנות.

פעם, לאחר שנהג של תלת-אופן שמע את האמת, הוא אמר: "מתרגלי פאלון גונג הם אנשים טובים. תראו מה ג'יאנג עשה למדינה! הם עוצרים אנשים טובים אבל מניחים לאנשים רעים להסתובב חופשיים. הם באמת רשעים. כאשר המאסטר שלך יחזור, נלך לקבל את פניו בברכה". הייתה אישה שהתפרנסה ממכירת כרטיסים. לאחר ששמעה את האמת, היא אמרה לעמיתיה לעבודה: "בבקשה תנו לה להמשיך לספר לנו". הצד הצלול שלה היה באמת להוט והיא חיכתה לנו שנציל אותה. לאחר שרוכל שמכר פירות ראה את התקליטור, הוא אמר: "עכשיו אני יודע את הסיפור האמיתי של ההצתה-העצמית". בחיי השגרה שלי, הבהרתי את האמת בכל מקום, כל הזמן. הבהרת האמת הפכה חלק מחיי. בעשותי כך, אנשים רבים הפכו לחברים שלי.

הייתה מכולת קטנה בשכונה בה התגוררתי. אנשים שעבדו שם ידעו כולם את האמת. פעם, כאשר עצרו אותי בתחנת משטרה מקומית, גברת ובנה הלכו לתחנה וניסו להביא לי מעילים ונעליים. היא אמרה למשטרה: "מדוע אתם עוצרים אנשים טובים? היא אישה טובה".

נצלו היטב את הזמן להבהרת אמת

מאז שפורסם המאמר של המורה "חושו וספרו", הרגשתי את הדחיפות ואת החמלה חסרת הגבולות של המאסטר. הארכת הזמן שביצע המאסטר הייתה בכדי ליצור הזדמנויות עבורנו. עלינו להוקיר כל יום.

החלטתי ללכת לעיר הולדתי להבהיר את האמת. קניתי שני מכשירי וידיאו והבאתי חומרי הבהרת אמת ותקליטורים איתי. סיפרתי את העבודות על הפאלון גונג לאחיי ואחיותיי, ונתתי להם לקרוא את החומר ולצפות בתקליטורים. אחותי הבכורה אמרה לאחר שצפתה בתקליטור: "אני מאמינה שכל מה שאמרת נכון".

המאסטר אמר:

"העריכו את הזמן הנוכחי והשתמשו בו היטב – הזמן הזה מיועד לתלמידים". ("הרצאת פא בועידת הפא הבינלאומית בוושינגטון DC ) הבנתי שפסטיבל האביב הוא זמן טוב להבהרת האמת. ביום הראשון של לוח השנה הירחי בשנת 2003, לקחנו כרזות וכרטיסי ברכה עם תקליטורים להבהרת האמת איתנו וחילקנו אותם לאנשים ברחובות. בכל פעם שראינו אדם, אמרנו: "שנה טובה! זה כרטיס ברכה בשבילך". כולם קיבלו את זה. לאורך הדרך, חילקנו כרטיסי ברכה, ותלינו פוסטרים וכרזות. לאחר מכן, חילקנו עלונים בבנייני דירות ולא הלכנו הביתה עד השעה חמש. היה זה יום פורה ביותר.

כשהסארס הופיעה, הרגשתי את הדחיפות להציע הצלה לאנשים. עכשיו אנשים הופכים יותר ויותר צלולים בראשם, כך שקל יותר להבהיר להם את האמת. בזמן שחילקתי עלונים, הם שאלו: "האם זה על פאלון גונג? אם כן, אני רוצה לקבל". אמרתי להם: "כן" והמשכתי לאומר: "היה אדם טוב, תמוך בנדיבות ובצדק. זכור בליבך 'אמת, חמלה, סובלנות', ותחיה בבטחה. השמיים הוגנים ביותר ויודעים מי טוב ומי לא".

על-פי ניסיוני קל לספר את האמת פנים אל פנים. אנשים יבינו לאחר שאתה מדבר אליהם : "התבוננו, כך תבינו מה זה פאלון גונג. נתקלתי גם באנשים מסוימים שסירבו לקחת עלונים. אמרתי: "תסתכל, כך תדע מה זה פאלון גונג. אל תסתפק בלהקשיב לתעמולה החד צדדית שבטלוויזיה. ללמוד את האמת יועיל לך, אנו עושים זאת לטובתך. הבאתי את זה בשבילך. מדוע אתה לא מסתכל?" בסופו של דבר, הם לקחו את זה, ואפילו אמרו לי להיות זהירה.

בזמן תיקון הפא, חשתי את הנס והעוצמה של דאפא כל עדו אני מתייחסת לפא כאל המורה שלי. עם מחשבות נכונות ומעשים, חילקתי עלונים לאנשים רבים. אני צריכה ללמוד את הפא יותר בכדי לתקן את ההחסרות שלי בהבהרת האמת, לתקן את עצמי, ולסלק את הדברים הרעים שבראשי. אני אעשה את שלושת הדברים היטב ולא אאכזב את המאסטר. אנסה אפילו עוד יותר קשה להשלים את המשימה הקדושה שניתנה על-ידי המאסטר - לעזור למאסטר לתקן את הפא.

אנא תקנו אותי אם יש דבר כלשהו שאינו נכון בהבנה שלי.

*יואן הוא המטבע הסיני. המשכורת החודשים הממוצעת של פועל עירוני בסין עומדת על 500 יואן.