לסלק את הרשע מתוך חמלה

ירדתי מהאוטובוס בטבריה ישר לתוך פארק יפה, שלמרות השעה המוקדמת בבוקר היה מלא באנשים שישבו על הספסלים. היה לי תיק מלא עלוני-דאפא, ועברתי מספסל לספסל לחלק אותם. האנשים התעניינו, שאלו שאלות, וביקשו שאתרגל איתם. לא רציתי לתרגל באותו רגע והמשכתי לחלק עלונים. האנשים קמו ועמדו וממש ביקשו שאתרגל איתם. הקמנו מעגל באמצע הפארק, שמתי כרזה של פאלון דאפא על הספסל, והתחלנו לתרגל. לאחר מכן, כיוון שלא הכרתי את המקום, הלכתי לאן שרגלי הובילו. חציתי את הכביש ועמדתי על המדרכה לחכות למתרגלת עמיתה. הרגשתי שיש צורך לשלוח מחשבות-נכונות במקום, כיוון שהעוברים ושבים סירבו לקחת עלון.

המתרגלת לה המתנתי לא מתגוררת בישראל, היא היתה בביקור מולדת קצר, והצטרפה אלי להבהיר את האמת ביחד. עם בואה תלינו שתי כרזות של פאלון דאפא ותמונה גדולה של שיונג וויי (העצורה בסין). האווירה מיד השתנתה מקצה לקצה. חילקנו עלונים ואנשים קיבלו אותם ברצון, קיבלו הסברים, חתמו על העצומה ושאלו איך אפשר לעזור.

פתאום הגיעה אשה לבושה כולה שחור, הביאה כסא, והתיישבה בינינו ליד הכרזות וליד התמונה של וויי. היא החלה לבקש בקול רם תרומות עבור כלתה, ואנשים חשבו שוויי היא כלתה. כל פעם שאנשים התקרבו היא קפצה אליהם לבקש תרומה - ובמקום לקבל עלון הם נתנו תרומה.

שלחתי מחשבות נכונות לכוחות הישנים שיפסיקו את הדבר הזה שמפריע לדאפא. אבל, למרות שפעלתי נכון, לא הייתי שקטה בלב. בשלב מסוים האשה החלה לנופף בידיה ולצעוק עלי שאסתלק משם, חוזרת שוב ושוב על מילים שליליות. אצלי התחילו דפיקות לב מואצות, וידעתי שההתנהגות שלה משפיעה עלי. חשבתי בליבי: "זה לא הגיוני שההתנהגות שלה מסוגלת להיות יותר חזקה מגוף-החוק ששומר עלי". ברגע שחשבתי כך - ההשפעה הזו נעלמה. אז ביקשתי מהמתרגלת העמיתה לשלוח מחשבות-נכונות, וכשהיא שלחה האשה קמה פתאום והלכה משם עם הכסא. אחר כך היא היתה חוזרת שוב כדי לקבץ תרומות, וכשהמתרגלת היתה שולחת מחשבות-נכונות שוב - היא היתה עוזבת שוב. זה קרה כמה פעמים. בפעם האחרונה היא עזבה בלי הכסא, עמדה מרחוק והסתכלה לעברנו. שאלתי את המתרגלת העמיתה: "איך עשית את זה?" והיא אמרה שבזמן שליחת המחשבות-הנכונות היא חשבה על האשה מתוך חמלה: "מסכנה, היא לא יודעת איזו טעות היא עושה כשהיא פועלת נגד חוק-היקום". סוף סוף הבנתי לראשונה (אחרי זמן רב של תהיה בנושא) מה פירוש לסלק את הרשע מתוך חמלה.