אי החוקיות המוחלטת של רדיפת ג'יאנג זמין את פאלון גונג (חלק 3 מתוך 3)

(Minghui.org)

4 - "משרד 610" - בר השוואה לגסטאפו של גרמניה הנאצית ולקג"ב של האיחוד הסובייטי

"משרד 610" הוקם בעשירי ליוני, 1999 לפני שהרדיפה הפורמלית החלה, ומכאן   נובע שמו. זהו המשרד המבצע של ה"התמודדות עם נושא הקבוצה המובילה המרכזית של הפאלון גונג" והמשרד הקבוע של ה"ועידה הפוליטית והמשפטית של ועידת   המפלגה הקומוניסטית המרכזית." פעולתו היא "לכוון ולתאם את הלשכה לביטחון ציבורי, האפוטרופוס, המחוקקים, בתי המשפט ומחלקות הביטחון כדי לגלות, לעצור, להעמיד לדין ולחקור כל פעילות הקשורה לפאלון גונג."

כשהרדיפה החלה, "משרד 610" הפך לארגון בדרג מיניסטריון והוקמו אלפי תת-"משרד 610" בדרג הפרובינציאלי, המוניציפלי, ודרגות אחרות של הממשלה עם מליון מועסקים ותקציב גדול מאוד.

הדרגות השונות של "משרדי 610" יוצרים מערכת עצמאית אך אינטגרלית   לה יש סמכות על כל המפלגה הסינית הקומוניסטית, כל דרג של הממשלה ועל מערכת המשפט.    כל דרג אחראי רק ל"משרד 610" שמעליו. לעולם לא תמצאו כל בסיס חוקי להקמת  "משרד 610" לא משנה איך תעברו על כל החוקים הסיניים. משרד 610 יכול רק להיות משווה לגסטאפו הגרמני הנאצי הידוע לשמצה, או לקג"ב חסר הרחמים של האיחוד   הסובייטי לשעבר ול"קבוצה המובילה המרכזית של המהפכה התרבותית," ענף של המפלגה הסינית שעורר יראה רבה והתקיים בזמן המהפכה התרבותית העקובה מדם של מאו.

"משרד 610" קיים רק כדי לבצע את הרדיפה, המסע הפוליטי הכושל של ג'יאנג   לחיסול פאלון גונג. הוא רומס את זכויות האזרחים ושם ללעג את מערכת המשפט של סין.    הוא סוטר על לחיים של כל העוסקים בתחום המשפטים ואלו שחושבים שסין פועלת תחת שלטון  החוק. זה מזכיר לנו שהחוק הוא רק מונח נוח למטרות קישוטיות. חוק הוא מסובך מדי   עם פרוצדורות רבות מדי ופרטים טכניים. קל הרבה יותר לתפעל "משרד" מאשר כל חוק, והוא יכול לשמש את טובתו של הדיקטטור.

5. מחנות עבודה בכפיה: היתרון ב"מלחמה של החלטות מהירות"   - פתרון לא חוקי מוצג כ"חוקי"

אחרי ש"משרד 610" הוקם, אחד מתפקידיו העיקריים היה להקצות מתרגלים לפי   גזר דינם למחנות עבודה בכפיה. למרות שהקונגרס הלאומי חוקק חוק, הוא רחוק ממתאים   ככלי לרדיפה. חוק מערב כל כך הרבה צדדים, והוא אפילו מאפשר לנאשם להתגונן. הפרוצדורה   הייתה "מגושמת" ו"איטית מדי", כיוון שלא התאימה לכוונת הדיקטטור   להכחיד את פאלון גונג במהירות.

לכן, מחנות העבודה בכפיה הפכו ל"שיא העונש המנהלי" בסין, והפכו לאחד   מהכלים העיקריים המשמשים לרדיפת מתרגלי פאלון גונג.

תחילת מערכת מחנות העבודה הסינים הייתה בשנות ה-50, זמן קצר אחרי עליית המפלגה   הקומוניסטית לשלטון. מטרתם הייתה לעצב מחדש את אלו שהיו "בטלנים" ולהעביד   פיסית את אלו שהשתייכו ל"מעמד המנצל" לשעבר, כדי להפכם ל"אנשים   סוציאליסטים חדשים". מאוחר יותר היא התפתחה ל"אמצעי מנהלי כדי לעצב מחדש   בכוח את האנשים המחונכים דרך עבודת פרך" ו"שיטה להתמודדות עם הקונפליקטים   הפנימיים בין אנשים".

ב-21 לינואר, 1982, מועצת המדינה הסינית פרסמה את "תקנות מוצעות לעבודה בכפיה".    סעיף 10 של התקנות הגדיר מי יוכל להישלח למחנה עבודה בכפיה כדלקמן:

"1. אנטי-מהפכנים, מתנגדים למפלגה הקומוניסטית, חברים אנטי-סוציאליסטים שפשעיהם   אינם סיבה להעמדה פלילית לדין;

2. אלו המעורבים ברצח, שוד, אונס, או ביצוע הצתה בקבוצות, אך פשעיהם אינם סיבה   להעמדה פלילית לדין.

3. אלו שביצעו פשעים של התנהגות לא מוסרית, זנות, גניבה או הונאה שאינם חמורים   מספיק להעמדה פלילית לדין, ולא חזרו לדרך הישר אפילו אחרי ששוכנעו פעמים רבות.

4. אלו המעורבים בקטטות קבוצתיות, מעודדים אלימות, גורמים לצרות המפריעות ליציבות   החברה, אך אינן מספיק חמורות לעמדה פלילית לדין.

5. אלו שהם מועסקים אך מסרבים לעבוד למשך זמן רב, או שפוגעים בכללי העבודה וכך   מזיקים לתפוקה, לעבודה, לחינוך או למחקר המדעי, ואינם מקשיבים לשכנוע או שלא ניתן   לעצרם;

6. אלו המסיתים אחרים לעבור על החוקים או לבצע פשעים, אבל שפשעיהם אינם חמורים   מספיק כדי לעמוד לדין פלילי."

הדיקטטור ניסה בכל כוחו למצוא הצדקה חוקית לרדיפה, אבל תהליך הרדיפה המעשי מסתמך   על "תקנות מוצעות לעבודה בכפיה" שיצא משימוש ושאינו חוק ובו אנשים "אנטי-מהפכנים,    מתנגדים למפלגה הקומוניסטית, חברים אנטי-סוציאליסטים" נחשבים לפושעים. מאחר   שעבודה בכפיה היא אמצעי מנהלי, היא אינה זקוקה לתהליכים חוקיים. היא יכולה להיות   מבוצעת עם "כרטיס עבודה בכפיה" מ"ועידת ניהול העבודה בכפיה"    הנשלטת על ידי מזכירות המפלגה הקומוניסטית הסינית. כך שתובעים, הליכים פורמליים,    עורכי דין, ראיות, משפטים, שופטים, עתירות וכו' אינם הכרחיים. רואים כמה מהיר,    קל ואפקטיבי זה?

באשר לאילו מששת הסעיפים שהופיעו קודם מתרגלי פאלון גונג הפרו, אין צורך בכל הוכחה.    כפי שהכותב יודע, בימים המוקדמים של הרדיפה, מרכזי מעצר רבים ומחנות עבודה בכפיה   פשוט מלאו את טור ה"פשע" ב"פאלון גונג", מה ששונה מאוחר יותר   ל"הפרעה לביטחון הציבורי."

בתקופה שבה "הנשיא ג'יאנג זמין" היה גם ראש הצבא וראש המפלגה הקומוניסטית,    הוא חילק הוראות לכל המדינה. כולם פשוט נאלצו לציית לפקודותיו, "או שלא יהיה   טוב". איך ניתן היה לצפות מ"פקידי אכיפת החוק" לציית לחוק?

6. "כיתות" שטיפת מוח ומשפטי ראווה ממומנים על   ידי כספי הציבור

מאז השנה השניה של הרדיפה, מתרגלי פאלון גונג מהווים 50%-95% מכלל האנשים העצורים   במחנות עבודה שונים ברחבי המדינה. עד עכשיו, יותר ממאה אלף מתרגלים נשפטו למחנות   עבודה בכפיה. אבל המספר הזה עדיין קטן בהרבה מהמספר הכולל של מתרגלי פאלון גונג.    למרות שהרשויות ניצלו את כל בתי הכלא, מחנות העבודה, מרכזי המעצר, בתי החולים הפסיכיאטריים   ומרכזי הגמילה מסמים כדי לעצור ולרדוף מתרגלים, הם עדיין אינם יכולים להשיג את   מטרתם של כפיה על מתרגלים לוותר על אמונתם בפאלון דאפא. לכן, מרכזי שטיפת מוח מוקמים   ברחבי המדינה כדי לעזור לממש את מטרתם.

כמובן, הממשלה אינה קוראת למתקנים כאלה מרכזי שטיפת מוח, אלא מתייחס אליהם כ"כיתות   למידה", "כיתות שינוי" או "כיתות חינוך של המערכת המשפטית"    וכו'. מרכזי שטיפת מוח ממוקמים בתוך בתי ספר, מבנים ממשלתיים, בתי מלון או חדרי   קבלת-פנים; לפעמים הם נבנים במיוחד. המתרגלים החטופים נלקחים למקומות הנ"ל   כדי להשתתף ב"חינוך". ניתן להקביל את תקופת ה"חינוך" לתקופת   מאסר בכלא, כיוון שהמתרגלים מאבדים את כל החופש שלהם ואת זכויות האדם הבסיסיות   שלהם. האמת היא שהמתרגלים מקבלים את אותו היחס האכזרי שישנו כלפיהם בבתי הכלא ובמחנות   העבודה גם במרכזי שטיפת המוח.

הסיבה שהשתמשתי במילה "חטופים" היא שהנוהל של מיקום מחדש בכפיה ועצירה   של אזרחים ללא כל הליך חוקי, הגבלה של זכויות האדם שלהם ואפילו עינויים, אינם שונים   מההתנהגות של חוטפים.

אנשים במרכזי שטיפת המוח לא רק מאבדים אם החופש הפיסי אלא שבנוסף לכך כספם נסחט   מהם או ממשפחותיהם. העצורים מחויבים לשלם "דמי לימוד", "עלויות   מחיה" וכו'. ישנם כל כך הרבה מתרגלים עצורים שאין מספיק שוטרים או פקידי ממשלה   כדי לטפל בכולם. העצורים צריכים להיות מלווים על ידי קרובים, קולגות או מנהיגים   מיחידת העבודה. האחריות של המשגיחים הללו היא לשים עין על המתרגלים וגם מהם נדרש   לשלם עלויות מחיה למרכז המעצר. לפיכך אנשי חולין נגררים לתוך הרדיפה של פאלון גונג.

תוך שימוש בכל מיני שמות, מרכזי שטיפת המוח הם למעשה בתי משפט מזויפים שהוקמו   למטרת השמדת הפאלון גונג. הם אינם עוקבים אחרי חוקים כלשהם ורומסים את חוקי המדינה.

עלויות התפעול של בתי המשפט המזויפים שהוקמו על ידי "משרד ה-610" מסובסדות   על ידי המדינה, ובסופו של דבר משולמים על ידי הכסף שהושג בעמל רב על ידי משלם המסים.    לפי כמה אמצעי תקשורת מחו"ל, בדצמבר 2001, 4.2 מיליארד יואנים שימשו כדי להקים   מרכזי שטיפת מוח ברחבי המדינה. מסמכים פנימיים של לשכת הפיננסים של בייג'ינג מצביעים   על כך שבעשרת החודשים הראשונים של שנת 2001, 32 ביליון יואנים שימשו כדי להתמודד   עם נושא הפאלון גונג; ביוני 2001, מחוז האידיאן של בייג'ינג, הוציא 2.5 מיליון   יואן כדי ליצור כיתות שטיפת מוח. בדומה, בשנת 2001, מחוז שאפינגבא של העיר צ'ונגצ'ינג   הוציא 2.02 מיליון יואן על ענייני פאלון גונג. כל המידע הנ"ל קשה מאוד להשגה   אך הוא מכסה רק חלק קטן מההוצאות הכלליות. אם נכלול את כל העלויות ברדיפת פאלון   גונג במשך ארבע השנים האחרונות, ונוסיף את הכסף שהוצא על שכנוע חברים של ועידת   זכויות האדם של האו"ם לשמור על שתיקה בנוגע לרדיפה, העלויות של ביצוע ושימור   הרדיפה הזו הופכות למספר אפילו יותר אסטרונומי.

התנהגות הצדדים האחראים במהלך הרדיפה הזו הפרה את הסעיפים   הבאים בחוקה הסינית:

סעיף 37 [חופש אישי]

(1) החופש האישי של אזרחי הרפובליקה העממית של סין הוא בלתי ניתן להפרה.

(2) אין לעצור אף אזרח אלא באישור או החלטת הפרקליט מיופה הכוח העממי או בהחלטת   בית המשפט של העם, ועל המעצר להתבצע על ידי ענף של הביטחון הציבורי.

(3) שלילה או הגבלה לא מוצדקת של החופש האישי של האזרחים או מעצרם או אמצעים אחרים   הם אסורים; חיפוש לא מוצדק ברכוש האזרחים הוא אסור.

סעיף 38 [כבוד אישי]

הכבוד האישי של אזרחי הרפובליקה העממית של סין הוא בלתי ניתן להפרה. העלבה, דיבה,    האשמות שווא, או הפללה המכוונים נגד אזרחים בכל אמצעי הם אסורים.

סעיף 39 [בית]

הבית של אזרחי הרפובליקה העממית של סין הוא בלתי ניתן להפרה. חיפוש לא הוגן או   חדירה לביתו של אזרח הם אסורים.

כדי להצדיק את רדיפתם של פאלון גונג בפני העולם כולו, משטרו של ג'יאנג עשה מאמץ   למצוא "סיבה" בהתבסס על ה"חוק". אבל כשזה מגיע לביצוע פקודות   הרדיפה, משטרו של ג'יאנג השתמש בכל האמצעים האפשריים כדי להכחיד את פאלון גונג.    כל דבר בחיי האנשים ועבודתם, מקידום פקידי ממשלה, העסקה או השעיה, בונוסים, תפקידי   המנהיגים; מהרשמה ותוצאות מבחנים של תלמידים, העסקת פקידי משטרה או שפיטת פושעים-כולם   מחוברים ישירות לתוצאות רדיפת המתרגלים. הכוונה של ג'יאנג היא מאוד ברורה: להיפטר   מפאלון גונג. פקודות סודיות כמו "השמיצו את פאלון גונג, השמידו אותם פיסית,    והרסו אותם כלכלית," ו"עינויים עד מוות של מתרגלים נחשבים כהתאבדות והמשטרה   יכולה לשרוף ישירות את הגופות בלי לחקור" הועברו מלמעלה. מחד, משטרו של ג'יאנג   מבטיח לגמול לאנשים שרודפים את פאלון גונג; מאידך, משטרו של ג'יאנג מאיים בהשלכות   חמורות למי שאינו עוקב אחר הפקודות. זו הסיבה שאנשים כה רבים נגררו אל תוך הרדיפה   הזו.

בואו נשתמש במחנות העבודה כדוגמה. ה"מכסה" לשינוי מתרגלים היא מספר   קבוע שיש להשיגו בכל אמצעי; אחרת עובדים במשטרה יאבדו את עבודתם או את הבונוסים   שלהם מיחידת העבודה. מי שמוצלח בשינוי מתרגלים מתוגמל גם פיננסית וגם בקידומים.   "שינוי" משמעו שעל המתרגל להלעיז על אמונותיו וגם לסייע למשטרה לשנות   מתרגלים אחרים.

המשטרה יכולה בקלות לערב פושעים ברדיפה. בבתי כלא סינים ומחנות עבודה, ישנה מערכת   הפחתת גזר דין. בכמה מקרים, תקופת מאסר ארוכה יכולה להתקצר בשלושים אחוזים או יותר.    לדוגמה, על פי חוק, ניתן להפחית את גזר הדין של עד שלושים אחוזים מהעצורים במחנות   העבודה. כל שישה חודשים, המשטרה מעריכה את העצורים ומחליטה מי עלול לקבל הפחתה   בגזר הדין.

הגמול הטוב ביותר לפושע הוא לעזוב את מחנה העבודה מהר ככל האפשר. לכן הפושעים   במרכזי המעצר, בבתי הכלא ובמחנות העבודה מומרצים לעשות יד אחת עם המשטרה כדי להקים   משפטים מדומים במטרה לספק את האינטרסים האישיים שלהם. הדרך הקלה ביותר להפחית את   עונשם היא לסייע לשומרים ב"שינוי" מתרגלי פאלון גונג" העינויים   שבשימוש הם אכזריים ולא אנושיים באופן בלתי ניתן לתיאור, עם המטרה הסופית של חיסול   פאלון גונג ומתרגליו.

עם עוד ועוד "סיפורי אימה" המיוצרים ומשודרים על ידי הטלוויזיה הלאומית   כדי להשמיץ ולהפליל את פאלון גונג, מתרגלי הפאלון גונג קיבלו את היחס של אנשים   נחותים יותר בחברה. אם מתרגל ומשפחתו נהרגו בגלל אמונתם בפאלון גונג, אז הקרובים   הרחוקים שלהם עלולים אפילו לא להעיז ולהעיף מבט בגופות שלהם או לשאול על סיבת המוות.    בכמה מקרים, אפילו למנהיגים של משרדי רחוב יש את הסמכות לקבוע חיים או מוות למתרגלים,    תוך התעלמות מוחלטת מזכויות האדם הבסיסיות שהחוקה הסינית מעניקה.

התעמולה המשמיצה והדיבה נגד פאלון גונג ורדיפת מתרגליו ניצלו את כל האמצעים האפשריים,    כולל מעצר שרירותי, מאסר, חקירה, העברה מתפקידים ממשלתיים, סילוק תלמידים מבית   הספר, השפלה פומבית של מתרגלים, שלילת זכויות אדם, הגבלת החופש, שטיפת מוח בכפיה,    הפסקת או הפחתת הפנסיה/משכורת, החרמת רכוש אישי, עינוי פיסי וכפיה על מתרגלים לחתום   על "הודאות" ולהתנכר ולהשמיץ את פאלון גונג.

ההתנהגויות הנ"ל מפרות את החוקים הסינים הבאים:

• · חוקה
• חוק פלילי
• חוק ענישה מנהלי
• חוק ערעורים מנהלי
• חוק הגנת מיעוטים
• חוק הגנת האישה
• חוק החינוך
• חוק האזרח
• חוק העבודה
• חוק הלאום
• חוק זכויות היוצרים
• חוק השופטים
• חוק התובעים
• חוק המשטרה העממית
• חוק הכלא
• חוק המצעדים וההפגנות
• חוק החינוך בעבודה
• כלל העתירות
• קווים מנחים לשימוש בנשק על ידי המשטרה הסינית
• קווים מנחים להוצאה לאור
• קווים מנחים לשידורים טלוויזיוניים

באותו זמן, הם גם מפרים את האמנות הבאות עליהן סין חתמה:

• · האמנה למניעה והענשה על הפשע של רצח עם
• האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות
• האמנה נגד עינויים וטיפול או עונשים אכזריים, לא אנושיים או משפילים
• האמנה הבינלאומית לזכויות אקונומיות סוציאליות ותרבותיות
• האמנה לזכויות הילד

ייתכן וזה נראה מוזר שישנם הפרות של חוק הגנת המיעוטים והאמנה לזכויות הילד. ישנם   מקרים בהם נשללה כניסה לבית הספר מילדים של מתרגלים, או שנעצרו עם הוריהם. בכמה   מקרים העוללים ואמותיהם עונו למוות ביחד. הפשעים שבוצעו ברדיפה הזו הם פשוט רבים   מספור.

לסיכום, כל היבט של הרדיפה הזו, מהסיבות שתחת לפני השטח עד ליישום פקודות הרדיפה,    הם כולם נוגדים את החוק הסיני. הרדיפה שלפ אלון גונג מפרה אינספור חוקים והנזק   שנגרם מהרדיפה אינו ניתן למדידה.

עלינו להביא את האחראי העיקרי, ג'יאנג זמין, לצדק. סימוכין:

http://www.oefre.unibe.ch/law/icl/ch00000.html   

חלקים 1 ו-2 http://www.clearwisdom.net/emh/articles/2003/8/16/39180.html   http://www.clearwisdom.net/emh/articles/2003/8/17/39214.html