לאחר שנקטעו שתי רגליו כתוצאה מעינויים חוזרים ונשנים, המתרגל יאנג באוצ'ון, סוחב את גופו על הידיים כדי להגיע לבייג'ינג על מנת למחות בפני פקידי הממשל

(Minghui.org)

מר יאנג באוצ'ון, תושב העיר האנדאן בפרובינציית הבאיי, הגיע תחילה לבייג'ינג באוגוסט 1999 בכדי לעתור בזכות הפאלון גונג. בעקבות מעצרו, שלטונות המחלק החמישי של מחנה העבודה המקומי ב-האנדאן עינו אותו בצורה אכזרית כדי לאלץ אותו לחזור בו מאמונתו בפאלון גונג. הוא עונה בצורה חמורה עד כדי כך שהיה צורך לקטוע את רגליו.

במהלך השנתיים האחרונות, עקב חוסר רצונו לוותר על אמונתו בפאלון דאפא ובעקרונות של אמת, חמלה, סובלנות, הוא נשלח שוב ושוב לבית החולים לחולי נפש 'אנקאנג' להמשך עינויים. במשך הזמן שבו היה משוחרר בערבות, החליט יאנג באוצ'ון לצאת לכיוון בייג'ינג על מנת לעתור לממשלה בנושא יחס צודק למתרגלי הפאלון דאפא. מונע ע"י אמונתו ותחושה של עשיית צדק, הוא נע במשך תריסר קילומטרים, כשהוא נע בעזרת שתי ידיו מכיוון שרגליו נקטעו. סיפורו ההירואי מובא כאן בהמשך:

מר יאנג באוצ'ון, גבר בשנות השלושים בחייו, היה פועל במפעל לייצור טקסטיל. במהלך ניסיונות משטרו של ג'יאנג להשמדת הפאלון גונג, באוגוסט 1999 הגיע יאנג באוצ'ון לבייג'ינג, לעתור ולהסביר את העובדות אודות הפאלון דאפא. בזמן שהותו שם, הוא נעצר ע"י משטרת בייג'ינג ונשלח חזרה לעיר האנדאן, שם הוא נעצר בתאריך ה-19 לספטמבר 1999 באופן לא חוקי במנהלת מרכז המעצר בעיר האנדאן. במהלך שהותו במעצר הוא המשיך להבהיר את האמת לסוהרים ולאסירים הפליליים שם. הוא המשיך לתרגל את תרגילי הפאלון דאפא ודקלם את ה- הונג יין (ספר הפואמות שחיבר מר לי הונג ג'י מייסד הפאלון גונג). השומרים איימו והפחידו אותו, בניסיון לאלץ אותו לוותר על התרגול, אך יאנג באוצ'ון התמיד במעשיו. הוא הוחזק במרכז המעצר במשך חודש שלם ללא הליך חוקי כלשהוא.

יאנג באוצ'ון המשיך לתרגל את התרגילים וללמוד את התכנים שהם מרכזיים בשיטת הטיפוח-תרגול של הפאלון דאפא. ב-19 באוקטובר 1999, הוא נעצר בהליך מקוצר והושם במחנה המעצר מספר 1 שבהאנדאן למשך חודש שלם, וזאת מבלי שהורשע בדבר. ב-19 לנובמבר 1999, הוא נידון ללא משפט לשנתיים של עבודות כפייה בקבוצה החמישית של מחנות העבודה שבהאנדאן. אחראי אותה קבוצה חמישית היה אדם בשם וואנג פנג.

בזמן שהותו במחנה העבודה, המשיך יאנג באוצ'ון להבהיר את האמת על רדיפת הפאלון דאפא לשוטרים ולחבריו לתא. לעיתים תכופות הוא היה כותב מכתבים למשרד המשטרה, למחנה העבודה ולמוסדות רשמיים אחרים שבהם הוא הסביר את השינויים החיוביים שחלו בגופו ובמחשבתו מאז שהחל לתרגל פאלון דאפא. הוא לא קיבל שום תשובה רשמית למכתביו. בלא דרך נוספת לעתור כנגד מעצרו הבלתי חוקי ורדיפתו המחנה העבודה, בחודש מרץ 2000, החל יאנג באוצ'ון בשביתת רעב על מנת למחות על הרדיפה, הוא התנגד למעצר בכך שהמשיך בהתמדה לתרגל את תרגילי הפאלון גונג.

לאחר שיאנג היה בשביתת רעב במשך שלושה ימים, הורה לו האחראי על הקבוצה החמישית להופיע במשרדי הקבוצה, שם באותו הזמן עבר המתרגל צ'ין ג'יאנקשו עינויים בגלל שפתח בשביתת רעב. אחראי הקבוצה וואנג פנג הצביע על מתרגל הדאפא צ'ין ג'יאנקשו ואמר ליאנג, "אם אתה לא רוצה לחתום על "הצהרת ההתחייבות"(הצהרה שחותמיה מצהירים על החרטה שהם מביעים בתרגול הפאלון גונג, כמו גם התחייבות לא לשוב ולתרגל פאלון גונג, לא לעתור בבייג'ינג לטובת הפאלון גונג ולא להתרועע עם מתרגלים אחרים) ותמשיך בשביתת הרעב, סופך יהיה כשלו". יאנג באוצ'ון אמר, " אין שום דבר שאינו כשורה בתרגולי את הפאלון דאפא. אני עומד על מחאתי בנושא הרדיפה כנגדי". לפני שהוא הספיק לסיים את דבריו, קבוצה של כ-8 אנשים קפצו עליו, משכו מעליו את חולצתו ובאכזריות היכו אותו עם אלת גומי במשך זמן ארוך. הוא הוכה בצורה חמורה כל כך עד שעורו החליף צבע.

יאנג באוצ'ון לא חדל מאמונתו והמשיך בשביתת הרעב. לנוכח זאת, הורה אחראי הקבוצה וואנג פנג שיאנג ייעונה וייתלה בשיטה הגורמת כאבים עזים הידועה בשם "קשירת חבלים"(השוטרים קושרים את המתרגל בחבל דק, סביב הצוואר וקושרים את ידיו מאחורי גבו. לאחר מכן הם היו מגייסים את כל כוחם על מנת להדק את החבל. החבל מתהדק ומתהדק סביב גופו של המתרגל דבר שמקשה עליו את הנשימה. הכאב הוא כה בלתי נסבל עד שהמתרגל לפעמים מאבד את שליטתו על שלפוחית השתן. היו מקרים שבהם החבל היה נקשר ומתהדק עד לשבירת זרועו של המתרגל). יאנג היה במצב של כאבים עצומים אך עדיין לא פעל בניגוד למצפונו ולא חזר בו מאמונתו בפאלון דאפא. לאחר מכן, הקצין וואנג פנג כפת את יאנג באוצ'ון ו- צ'ין ג'יאנקשו לעץ גדול, מר יאנג המשיך את שביתת הרעב. המשטרה ואסירים נוספים בתא, קבוצה של מעל 20 אנשים, החזיקו ביאנג והאכילו אותו בכח בתערובת סמיכה של דייסת תירס שהכילה כמות נכבדת של מלח שגרמה לכאבי בטן עזים ורצון להקיא. בינתיים, אחראי הקבוצה וואנג פנג הורה לאסירים בתא להשתמש בחגורות עור, נעלי עור, אלות, שרפרף מעץ וחפצים אחרים על מנת להכות את מר יאנג באוצ'ן ומר צ'ין ג'יאנקשו. לאחר שסבלו את ההכאה האכזרית הזו, היו פניהם של יאנג וצ'ין נפוחות בצורה חמורה כל כך עד שהם בקושי יכלו לפתוח את עיניהם. יאנג באוצ'ון פתח בשביתת רעב נוספת של למעלה מ-20 יום. השומרים אסרו עליו לרחוץ את פניו ולצחצח את שיניו במשך אותה תקופה.

מאוחר יותר, פתח מר יאנג באוצ'ון בשביתת רעב בשני מקרים נוספים. בשני מקרים אלו השוטרים פתחו את פיו בצבת והאכילו אותו בכוח.

בכל פעם שיאנג באוצ'ון ו-צ'ין ג'יאנקשו תרגלו את תרגילי הפאלון דאפא, האסירים היו כובלים אותם באזיקים למיטה או לעץ, ואז מכים אותם באלות מגומי. מכתבי העתירה שהוגשו על מנת לחשוף את פשעי המשטרה לא הגיעו מעולם לרשויות הגבוהות מפני שאחראי הקבוצה וואנג פנג היה קורע את המכתבים. ידו של יאנג באוצ'ון הייתה לעיתים תכופות כבולה לראש מיטתו בו בזמן שידו השנייה נמתחה בכוח לראש מיטה אחרת. מר יאנג היה כפות כך למשך יום אחד ולילה אחד. פעם הוא כתב מכתב תלונה על מעשי הזוועה שהמשטרה עושה לו. אחראי הקבוצה, וואנג פנג גילה את המכתב והורה לתריסר מהאסירים שחלקו את תאו של יאנג באוצ'ון להקיפו ולהכותו באלות פלסטיק, אלות חשמליות, ובעיטות. ההכאה ארכה מעל למחצית השעה, תוצאתה הייתה פצעים וחבורות שכיסו את כל גופו.

כאשר מבקרים הגיעו למחנה העבודה בכפייה, השוטרים שבראשם וואנג פנג היו מסתירים את יאנג באוצ'ון ומתרגלי דאפא יציבים אחרים מפני המבקרים. בשל העובדה שיאנג באוצ'ון עונה לעיתים תכופות באמצעות מכשירים שונים, גופו ופניו נהיו בלתי ניתנים לזיהוי. מפחד שפציעות העינויים יסגירו את הרדיפה האכזרית כנגדו, המשטרה לא נתנה למשפחתו לבקרו במשך זמן ארוך.

יאנג באוצ'ון הועבר לקבוצת החינוך מחדש לעצורים חדשים שבמחנה העבודה האנדאן במהלך אוקטובר 2000, שם הוא המשיך לתרגל את תרגילי הפאלון דאפא והיה מוכה לעיתים קרובות בידי שוטרים ושותפיו לתא המעצר שהיו אסירים פליליים. אף על פי כן, הנחישות היציבה שלו לא נתערערה והוא המשיך בתרגול התרגילים של הפאלון דאפא. צידו השמאלי של חזהו עדיין נושא צלקת בגודל 10 ס"מ, כמו גם צלקות רבות נוספות שעדיין נראות לעין כיום. כאשר השוטר היה מכה אותו, דבר שהיה קורה לעתים תכופות בקבוצה זו, השוטר היה צועק בזמן ההכאה "אני פשיסט! אני מכה אותך! מה שאני רוצה הוא למנוע ממך מלהצליח בטיפוח התרגול! אם תגיע להגשמה יהיה עלי להגיע לגיהנום!"(הערה: טיפוח תרגול בפאלון דאפא הוא תהליך של תרגול תרגילים מסורתיים והתאמה לעקרונות של אמת, חמלה, סובלנות, כך שלאחר זמן מה האדם משפר את עצמו להיות אדם טוב, ובהתמדה מגביר את החוכמה עד להגעה להארה, או לשלמות.)

בחלק האחרון של שנת 2000, טקטיקות העינויים של המשטרה כוונו לרגליו של יאנג, דבר שהוביל בסופו של דבר לפציעות חמורות שדרשו את קטיעת שתי הרגליים.

בחורף, הטמפרטורות בלילה יכולות להגיע ל 15- 16- מעלות צלזיוס(3 מעלות פרנהייט). ירד שלג לעיתים קרובות והרוח הקרה היתה חודרת-עצמות. על מנת למנוע מיאנג באוצ'ון לתרגל את תרגילי הפאלון דאפא, השוטרים החרימו את כל בגדיו, החביאו אותם וזרקו את נעלי הכותנה שלו על גג המבנה. כתוצאה מכך הוא יכול היה להסתובב רק בבגדים דקים של סתיו וברגליים יחפות. אף על פי כן, ולמרות כל הצעדים האלה, הוא המשיך לתרגל את תרגילי הפאלון דאפא. השוטרים שפכו עליו מי קרח והרטיבו אותו עד לשד עצמותיו. כתוצאה מעינויים אכזריים אלו במשך זמן רב, בריאותו הידרדרה. יתרה מזו, כתוצאה מהעינויי במי הקרח, רגליו סבלו מכוויות קור. השוטרים, ללא ייעוץ רפואי, הכניסו בכוח את רגליו למים חמים. זה החמיר בצורה נוספת את זרימת הדם ברגליו הפצועות. בנוסף, השוטרים קרעו מעליו את בגדיו ועטפו אותו בשמיכה בזמן שכמה אנשים יושבים על גופו על מנת לא לאפשר לו לזוז.

הפציעות ברגליו של יאנג באוצ'ון הלכו והחמירו. בגלל כוויות הקור החמורות ואי טיפול רפואי נאות, נוצרו ברגליו כיבים מוגלתיים וגנגרנה התפתחה בהם. יאנג איבד את התחושה ברגליו. באותו הזמן, הוא רזה כתוצאה משביתת הרעב בה פתח וחייו היו בסכנה. ספירת תאי הדם הלבנים ירדה אל מעבר לתחום הבטוח. על מנת להתחמק מהאחריות על מצבו הפיסי, שיחרר מחנה העבודה את יאנג באוצ'ון בערבות רפואית על מנת שיעבור ניתוח לכריתת הרגליים בבית החולים שהיה מסונף ללשכת הטכסטיל של האנדאן. הודעה על מצבו הקריטי נשלחה למשפחתו. הדיאגנוזה שעשה הרופא קבעה כי יאנג ימות אם לא יתבצע ניתוח כריתה בתוך שלושה ימים. לנוכח זאת נאלצה משפחתו להסכים לניתוח.

לאחר עשרה ימים מיום הניתוח, כאשר הוא עדיין במצב חלוש ביותר, אנשים מ"משרד 610 " וממחנה העבודה, יחדיו עם אנשים ממפעל הטכסטיל זייפו טענה שיאנג באוצ'ון היה חולה נפש. בהתאם לטענה בדויה זו, בתאריך ה-26 בפברואר, 2001, השלטונות, במזימה משותפת, שלחו את יאנג באוצ'ון לבית החולים לחולי נפש 'אנקאנג' שבעיר האנדאן, שם המשיכו ברדיפתו.

במהלך שהותו בבית החולים לחולי נפש 'אנקאנג', יאנג באוצ'ון לא היה מסוגל ללכת. הוא היה מוכרח להשתמש בידיו כדי לתמוך ולגרור את עצמו קדימה מרחק קטן בכל פעם, כל זאת רק כשהוא נתמך בידיו. כל שהיה במחשבתו באותו הזמן היה הדרך לצאת החוצה מבית החולים לחולי נפש ולתת תוקף לדאפא בבייג'ינג. הרופאים הזעיקו כמה מטופלים חולי נפש על מנת שיגררו אותו חזרה. הם הרימו אותו והשליכו אותו בכבדות על הרצפה. יאנג התעלם מהכאב וניסה לגרור את עצמו ס"מ אחר ס"מ על מנת לצאת מבית החולים לחולי נפש. שוב הוא נגרר בחזרה, הורם והושלח בחוזקה על הרצפה. המקרה הזה חזר על עצמו כמה פעמים. מאוחר יותר, אחד הרופאים קשר את יאנג באוצ'ון למיטה והשתמש במכשיר אלקטרו-תרפי (ECT ) שגורם להתעוותות. זה גרם לו לפרפר, להתעוות ולסבול כאבים עזים.

במשך יותר משנתיים של עינויים בבית החולים לחולי נפש, יאנג באוצ'ון תמיד נשאר איתן.. הוא המשיך בתרגול הפאלון דאפא. הרופאים שמו באוכל שלו תרופות המסוכנות למערכת העצבים המרכזית, והונו אותו כדי שיאכל מבלי להרגיש.. לאחר שאכל את האוכל, התרופות גרמו ליאנג להזיל ריר בכמות גדולה מאד, לרעוד ולהרגיש כאילו אין לו עוד טיפה של כוח בגופו, דבר שגרם לו לבילבול נפשי ותנועותיו נהיו איטיות, כמו של אדם זקן. בסופו של דבר הוא גילה שהסיבה לכל הסימפטומים היתה הסמים שהרופא הכניס בחשאי למזונו. יאנג מחה נחרצות כמה פעמים בפני בית החולים. לבסוף הם הפסיקו את השימוש בתרופות המזיקות האלו. רק אז החל מצבו הבריאותי של יאנג להראות סימני התאוששות.

בסביבות השעה 3:00 אחר הצהריים בתאריך ה-28 לדצמבר 2001 , שוחרר יאנג באוצ'ון וחזר לביתו. בסביבות השעה 1:00 בלילה ב-29 לדצמבר, יצא יאנג באוצ'ון מביתו, כשהוא מתקדם צעד אחר צעד על ידיו לתמיכת גופו, בדרכו לעתור בבייג'ינג. ידיו ופלג גופו התחתון היו מגואלות בדם מהשחיקה שבגרירת גופו לאורך הדרך, בהשאירם צלקת גדולה. עד לשעה 6:00 בבוקר הוא עבר רק תריסר קילומטרים. למרבה הצער, האחראים במפעל הטכסטיל שבו עבד הגיעו והחזירו אותו חזרה. מנהל המפעל באי דון ומזכיר המפלגה זאנג צ'ין החליטו לשלוח את יאנג באוצ'ון פעם נוספת לבית החולים לחולי נפש.

יאנג באוצ'ון ניסה פעם נוספת לעתור בבייג'ינג, בשימוש בידיו כאמצעי הנעה. הוא הספיק להתקדם רק כשניים עד שלושה קילומטרים עד שנעצר שוב ונשלח חזרה לבית החולים לחולי נפש.

יאנג קיבל זה מכבר הודעות על שיחרורו, אך הוא עדיין לא שוחרר ולא זכה מחדש לחופש שהוא ראוי לו. "משרד 610" שבעיר האנדאן ושלטונות הלשכה לטקסטיל מתמרנים את הפקידים הרשמיים של מפעל הטקסטיל בצורה ישירה. בצורה מתמשכת ולא חוקית הם מחזיקים ביאנג באוצ'ון מבלי הליך חוקי כלשהוא. בנוסף הם אלו האחראים לכריתת רגליו.

מספרי הטלפון של אנשים הקשורים למקרה זה:

ראש ה"משרד 610", קאו זיקשיה :86-310-7413519 (w), 86-13803101111 (c), 86-310-3158028 (H).

סגן ראש "משרד 610", ג'או xx :86-310-7413517(W)

מחלקת המשטרה המחוזית בקונגטהאי, שבעיר האנדאן: המפקד שהי באוג'ונג : 86-310-3010944 , משרד: 86-310-3016470

קבוצת מפעלי הטכסטיל שבעיר האנדאן, כתובת: רחוב ג'ונג-בה 61, מיקוד 056002 . מספרי מרכז הבקרה: 86-310-3025545, 86-310-3025844, 86-310-3025981. 86-310-3025983

מספר טלפון של המנהל הכללי: 86-310-3023660

מספר הטלפון של הנשיא: 86-310-3023373

מספר הטלפון במשרד: 86-310-7025539

המשרד במפעל הטכסטיל בעיר האנדאן:86-310-7025539

מנהלן: באי דון, מזכירה: ג'אנג צ'ינשי