הייתי אנאלפביתית, אבל כיום אני יכולה לקרוא את ספרי פאלון דאפא

(Minghui.org)

אני מתרגלת מעיירת יו-הה שנמצאת באזור ווי-צ'נג, שבעיר ווי-פאנג, פרובינציית שאן-דונג. התחלתי לתרגל פאלון דאפא ב- 1996 . מעולם לא למדתי בבית ספר. בהתחלה כשלמדנו בקבוצה קראו המתרגלים, כל אחד קטע לפי תורו. אני רק הסתכלתי בספר והקשבתי לקוראים. בהתחלה יכולתי לעקוב אחרי קריאתם אבל אחר כך איבדתי את הקצב ולא ידעתי באיזה עמוד הם קראו. לא יכולתי לעשות מאומה רק להקשיב להם בשקט. הייתי נחושה בדעתי שיום אחד אקרא את ספרי המורה.

בעלי עובד במפעל ליצור מלט, ועלי לעשות את כל עבודות הבית. ילדי הולכים לבית הספר במשך היום, ואני מנסה לסיים את כל עבודות הבית בזמן זה. לאחר שבעלי חוזר מעבודתו אני מבקשת ממנו שיקרא עבורי את הג'ואן פאלון. באתר התרגול אני קוראת יחד עם המתרגלים, ובבית אני מבקשת מבעלי ומבני שילמדו אותי, המשכתי לעשות זאת במשך זמן רב.

ב- 14 ליולי 1999 מישהו מאזור פאנג-זי השמיץ את הדאפא. הלכתי יחד עם מתרגלים אחרים להגיש עתירה לשלטונות העיר ווי-פאנג. אחרי ה- 22 ביולי 1999 משטרו של ג'יאנג זמין החל ברדיפת פאלון גונג. כל המתרגלים שהשתתפו בעתירה ב- 14 ליולי הוכו. הם בעטו בי במגפיהם והיכו אותי במטאטא עד שהוא נשבר, הם אפילו אמרו לי לקנות מטאטא חדש. עד כמה הם מגוחכים! הוכיתי עד שעל שזרועותיי הופיעו סימנים כחולים ושחורים. הם גם כלאו אותנו והכריחו אותנו לשלם, כל אחד 600 יואן לפני שהסכימו לשחרר אותנו. פקידי ממשל העיר דרשו את הכסף ממשפחתי, ואיימו שאחרת לא נשתחרר. לאחר שחזרתי הביתה, כלתו של אחד מפקידי הממשל המקומי ראתה את חבלותיי, זה מאד נגע ללבה והביאה לדמעות. בעלי לא תמך בי יותר. כדי לחשוף את הרדיפה האכזרית, לפעמים הייתי חושפת את זרועותיי החבולות להראותן לתושבי הכפר האחרים. בעלי התבייש בי ולא קרא עבורי את הפא. ואז ניסיתי לקרוא בעצמי. כשראיתי מילים אותן לא הבנתי הייתי שואלת את בני לפשרן. בתי פחדה שמא יתעללו בה בגללי, ולכן לא דברה איתי.

אלו היו התוצאות של הרדיפה, האושר שבמשפחתי לא היה כבעבר. בלי להתחשב בעמדת האחרים, הייתי נחושה והמשכתי לתרגל פאלון דאפא ולקרוא את הספרים.

פעם אחת כשהתרכזתי בקריאת הספר, פתאום ראיתי בהירות מוזהבת ונוצצת. כל האותיות היו זהובות. דמעות זלגו מעיניי, הבנתי שהמורה מעודד אותי. מאז התחלתי לשקוד יותר על לימוד הפא.

זה באמת נפלא. בהדרגתיות הייתי מסוגלת לקרוא את כל הספר ג'ואן פאלון וחומרי הבהרת אמת אחרים. בתחילה לא הייתי מוכנה לקרוא את מאמרי ההתנסויות כי חשבתי שלא אוכל לקרוא אותם. אחותי הצעירה אמרה לי: "את לא תדביקי את קצב תיקון הפא אם אינך קוראת. אם את קוראת את הג'ואן פאלון, את גם יכולה לקרוא את המאמרים האלה ". ובאמת הבנתי את התוכן כשקראתי אותם. ראיתי את המחשבות הנכונות ואת העשייה של מתרגלים אחרים דרך מאמרים אלה. מאד התעודדתי.

הייתי בורה ועכשיו אני מסוגלת לקרוא את ספרי הדאפא. אינני יכולה להביע במילים את הכרת תודתי למורה.

לפעמים כשהבהרתי את האמת בלילה פחדתי שמא זה יתגלה לבעלי והוא יעצור בי. הייתי שולחת מחשבות נכונות והייתי יוצאת לאחר שהוא נרדם. במשך תהליך תיקון הפא הגעתי להבנה שהדברים שאני עושה הם צודקים ביותר ואין עלי לעשות זאת בחשאיות. אחרי כן הייתי מספרת לו לפני שיצאתי. בעלי פחד מאד. לכן התחלתי להבהיר לו את האמת ובאותו זמן שלחתי מחשבות נכונות לחסל את גורמי הרוע בממדים אחרים. הוא שינה את גישתו בהדרגתיות.

פעם היה לו כאב שיניים. פעם בדרכו לעבודה הוא ראה שלט של הבהרת האמת שנפל לקרקע. הוא הרים אותו ותלה אותו על העץ. בהפסקת הצהריים הוא חש שכאב השיניים שלו חלף. לאחר שחזר הביתה, הוא שאל אותי לסיבה ואני עניתי לו: "בגלל שעשית משהו התומך בדאפא, אתה מקבל עכשיו את הגמול. האלוהויות צופות בכל מעשינו ".

מאז בעלי לא עוצר אותי יותר כשאני מבהירה את האמת. אני אלך בדרך שהמורה מנחה אותי ללכת בה, אתן לה תוקף ואבהיר את האמת.