זרועה ורגלה של מתרגלת הוכנסו בכוח לשק מלא בנחשים ארסיים על ידי קצין המשטרה צ'ן שין-יון ממשרד הביטחון הכללי בעיר אן-לואן באזור הו-ביי

(Minghui.org)

שמי פאן ג'וי-ינג, מתרגלת פאלון גונג, לשעבר עובדת של מרכז הקניות הו-א-רונג בעיר אן-לואן במחוז הו-ביי. היו לי חיי משפחה נעימים ורגילים. בגלל שסירבתי להתכחש לפאלון גונג, עוניתי בצורה בלתי אנושית ע"י הרשויות, שזממו לגרום לי להתמוטטות נפשית, ואז להפליל ולהאשים את פאלון גונג במצבי. בכל אופן, לפני שהרשויות הצליחו בתוכניתם, החלטתי לעזוב את ביתי, כדי להגן על פאלון גונג ועל משפחתי מלהיות מעורבים.

בעבר, סבלתי מסוגי מחלות שונות, כגון כאבים בצוואר, בגב התחתון ובקיבה. כמו כן סבלתי מבעיות גניקולוגיות, דלקת פרקים, סחרחורות וכאבים גופניים. רופאים רבים בדקו אותי, אבל ללא שיפור בריאותי. כמעט וסבלתי משיתוק. למעשה סבלתי עד כדי כך, שהרגשתי שמוטב לי למות מאשר לחיות עם כל המחלות האלה.

בשנת 1996 קבלתי עותק של הספר "ג'ואן פאלון" (ספר ההדרכה העיקרי של פאלון גונג ). לאחר שלושה ימים של קריאה רציפה, הבנתי שהספר הזה אינו ספר רגיל. נהגתי לפי העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות" שפורסמו בספר, והתחלתי לטפח בקביעות. תוך זמן קצר התרחש פלא, בפעם הראשונה הבנתי מה היא הכוונה בלהיות בריאה ותפסתי את המשמעות ואת הערך של החיים. ידעתי שהמורה נמצא בקרבתי, יותר קרוב מכל אחד אחר בעולם הרחב כולו.

לבי היה כבד עלי, לאחר שמשטרו של ג'יאנג (זמין) החל ברדיפת פאלון גונג ב-20 ליולי 1999. זה היה קורע לב לחוות את המערכה לייחס לפאלון גונג תכונות שטניות. קבלתי תועלת כה רבה מתרגול פאלון גונג, הייתי חייבת לתת לאנשים לשמוע את האמת. נסעתי לבייג'ינג כדי לנצל את זכויותי החוקתיות לעתור כלפי השלטון הלא הוגן. אבל במקום זאת, נעצרתי ונשלחתי חזרה לעיר אן-לואן, נכלאתי במרכז המעצר של העיר אן-לואן ל-50 יום, ואולצתי לשלם 2000 יואן ( משכורתו החודשית הממוצעת של עובד עירוני היא 500 יואן). אפילו לא קבלתי קבלה על סכום הקנס שסחטו ממני.

בשנת 2000 נסעתי שוב לבייג'ינג כדי לעתור עבור פאלון גונג. משטרת אן-לואן אסרה אותי בתחנת הרכבת שיאה-או-גאן. הפעם הזו, החזיקו אותי למעלה מחודש וקנסו אותי ב-4000 יואן.

באפריל 2000 נאסרתי שוב, על שהעברתי את מאמרו החדש של המורה לחברי המתרגלים. במשך 5 ימים ו-4 לילות נחקרתי ללא הפסק ע"י תריסר קציני משטרה. הותקפתי רוחנית וגופנית. הרשויות השמיצו את המורה, ובפני שרפו את דיוקנו בחוסר נימוס. לא הורשתי לישון, ואולצתי להחזיק את ידיי כבולות באזיקים מאחורי גבי. אחר כך בעטו ודחפו אותי לקרקע, ותחבו לפי גליל עשוי מניירות עיתונים. כדי למחות על פעולותיהם הבלתי חוקיות התחלתי בשביתת רעב, אך הוכרחתי לאכול בכוח, וקבלתי זריקות לתוך הורידים. ביום התשיעי, רגלי הפכו נוקשות, והדופק שלי לא הורגש.

נציגים מ"משרד 610 " ( סוכנות שהוקמה במיוחד לרדוף את פאלון גונג, בעלת שליטה מלאה מעל כל רמות ניהול המפלגה, וכל יתר המערכות המדיניות והמשפטיות), ממשרד הבטחון הכללי, וממשרד הבריאות הכללי, באו לראות אותי. הם חשדו שניתנה לי תרופה מוטעית. כדי לברוח מאחריות, הם הודיעו למשפחתי לבוא ולקחת אותי חזרה הביתה.

ב-9 לאוגוסט 2000, קציני המשטרה, צ'ן שין-יון, שן צ'או, לי לינג, ו צ'ן יי-דונג לקחו אותי מביתי בכפייה ותוך שימוש בכוח הביאו אותי למשרד הבטחון הכללי של העיר אן-לואן. הם החזיקו אותי ערה במשך 6 ימים ו-5 לילות. הם גם עינו אותי כשהם משתמשים בשיטות שונות. ידיי הוכנסו לשרוול ורגליי נקשרו. השתמשו בקרח כדי להקפיא את גופי ובמצית סיגריות כדי לחרוך את פניי. הם דחפו אותי לרצפה ודרכו על קרסוליי ובהונות רגליי. השוטר קה ג'י-צ'נג תלה אותי על מאוורר התקרה כשרק רגל אחת נוגעת ברצפה. ב-11 לאוגוסט השוטר צ'ן שין-יון הביא שני נחשים ארסיים ונתן להם לזחול על חלק מגופי. אחר-כך דחף את ידי לתוך אחד השקים שהיה בו נחש ואת רגלי לשק השני שבו היה נחש אחר וזאת כדי לשלוט בי ע"י הפחד. יכולתי להרגיש את הקור מקפיא של הנחש כאשר החליק על רגלי.

כל מה שתארתי עד כה לא עצר אותי מלדבוק באיתנות בפאלון גונג. בנובמבר 2000 משרד הביטחון הכללי של העיר אן-לואן דן אותי לשנתיים מאסר במחנה העבודה בכפייה הו-ביי שא-יאנג. לא הוכנסתי בגלל מצבי הגופני.

ב-2 למרץ 2003, הגיעו שוב לביתי ממשרד הביטחון הכללי של העיר אן-לואן, כדי לאסור אותי. השוטר ג'אנג (שהוא גם מדריך פוליטי) הכה אותי במרכז המעצר. אני אישה, ואני מנסה להיות אדם טוב, ונוהגת לפי מה שהמורה מלמד, שומרת בקפדנות על העקרונות "אמת-חמלה-סובלנות" כדי להיות אדם יותר טוב. הם אכזריים באי הצדק שברדיפתם. כדי למחות פתחתי בשביתת רעב, ואז האכילו אותי בכוח ונתנו לי זריקות תוך ורידיות עד שלאחר כמה ניסיונות לא היתה להן כל השפעה, ומפחד שמא אמות ,שחררו אותי.

זאת לא היתה סוף הרדיפה. ב-28 לספטמבר 2003, הו מאו-שו, מזכיר המפלגה הממונה החדש על המדיניות וועדת החוק שלח אנשים לביתי כדי לאסור אותי עוד פעם.

מעצריי החוזרים ונשנים גרמו למשפחתי ולילדיי כאב רב. כדי להגן על משפחתי מהטרדה ומהסתבכות, הוכרחתי לעזוב את ביתי ולהפוך לחסרת-בית, כשאני עוזבת את הבית שהיה ביתי במשך 40 שנה.

זהו סיפורי שעדין לא מצא סוף שקט ושליו. אני עדיין סובלת. ברצוני לומר לחברי האזרחים :"יש לכם את הזכות לדעת את האמת על פאלון גונג. אל תתנו לשטות בכם ע"י השקרים. כשתדעו פעם את האמת, ותתייחסו היטב לפאלון דאפא ולמתרגלים, יהיה לכם עתיד מזהיר".

ברצוני גם לומר לאלה הרודפים אותי : אנא אל תכאיבו יותר לאנשים טובי הלב האלה. ברצוני גם לומר לחבורתו של ג'יאנג : אנא התעוררו. טוב יתוגמל בטוב ורוע יתוגמל ברוע. ההיסטוריה הוכיחה את העיקרון הזה. כאשר כל מה שאתם לא מאמינים בו יתרחש לאמיתו, כבר יהיה מאוחר מדי.