מוצרים שנמכרים בכל העולם מיוצרים בעבודות-כפייה של מתרגלי פאלון דאפא (פאלון גונג)

[דיווח מאתר פאלון אינפו]

מחנות העבודה מקטינים את עלויות הייצור בכדי לתמוך בייצוא הסיני

ניו יורק (FDI) – מר ואנג ג'יאנגפינג הוא נכה ואינו מסוגל לסרוג מהר כמו האחרים. השעה כבר כמעט 2 לפנות בוקר ואסירי מחלקה שש עובדים כבר מהשחר. הם חייבים לעמוד במועד אחרון שהוקצה להם. ראשיהם של עמיתיו המתרגלים נופלים מעייפות אבל השומרים מעירים אותם בדקירות מספריים. מר ואנג מותש.

השומרים משליכים לבנים על חזהו. מחנה העבודה צ'אנג-ג'י צריך לעמוד במכסת סוודרי הקשמיר של Tianshan Wooltex, אחרת השומרים לא יקבלו את הבונוס שלהם. מחנות ה"תיקון באמצעות עבודה" הסינים הופרטו. הם עסקים קטנים שחותמים חוזים עם חברות גדולות ומייצאים מוצרים לקניונים בחו"ל.

זהו מקום שבו המענים מתעשרים, ושבו מתרגלי פאלון גונג מועבדים בפרך כדי לשלם על קניית האלות החשמליות שיחשמלו אותם אם הם יאטו את הקצב.

אלה הם מקומות שבהם רדיפה מניבה תועלת.

אלה הם מקומות שבהם מניעת שינה ומזון, טינופת, צחנה, מכות, חום, קור, וריחות רעילים הם שגרת היום-יום.

במקומות האלה מוצרים ליצוא מיוצרים על ידי עבודה בכפייה של אסירי מצפון: רופאים, מורים וסטודנטים שנחטפו מביתם משום שתרגלו פאלון גונג.

 

בתמונה: מר שנלי לין, עם אשתו, זמן קצר לאחר שחרורו ממחנה עבודה סיני. הוא מספר שאולץ להכין שם כדורי רגל שניתן למצוא בחנויות ספורט קנדיות

העבדים המוסתרים של סין

Tianshan Wooltex בשין-ג'יאנג יכולה לנצל את עבודת החינם כדי להשיג נתח גדול יותר בשוק התחרותי הבינלאומי. החברה הממוקמת עמוק באזור המערבי החבוי של סין, החלה להחתים מחנות עבודה ובתי כלא על חוזים ב-1990.

כמות העבודה בחינם גדלה באופן דרמטי אחרי 1999, כשמבצע הרדיפה של ג'יאנג זמין שם באופן מנהלתי מאות אלפי מתרגלי פאלון גונג במחנות עבודה.

חוץ מהמחנה צ'אנג-ג'י, ל-Wooltex יש גם סדנאות במחנה העבודה וו-לה-בו, מחנה העבודה לנשים שין-ג'יאנג, בית כלא מספר 3 של מחוז שין-ג'יאנג ובית כלא מספר 5.

לפי מקור מהתחום הריבוני של שין-ג'יאנג, Wooltex מייצאת 200,000-280,000 מוצרים ל"בננה רפבליק" כל שנה. המקור טוען גם כי Wooltex מייצאת את מוצריה גם לחברות בגדים רבות אחרות, כמו "ניימן מרכוס", "הולט רנפרו", ו"פרנצ' קונקשן".

לפי הדיווח, ההכנסה ממכירת הסוודרים לחו"ל מאפשרת למחנות העבודה לבנות בנייני משרדים חדשים, סדנאות, וחדרי מאסר, כמו גם טלביזיות ומכשירי VCD לשומרים.

הרווח גם משמש לקניית אלות חשמליות, אזיקים ועוד כלים לעינוי המתרגלים, משמשים לאחר מכן כאמצעים לשמור על קצב היצור.

לפי עדות אחת, כשהשומרים רואים את האסירים נרדמים בעבודה, הם מחשמלים אותם עם האלות החשמליות, ומורים לראש הסדנה, אסיר גם הוא, להכות אותם עם לבנים ועם אלות. אם העציר אינו מספיק להשלים את העבודה שהוקצתה לו, השומר יכפות אותו לצינור חימום, יפשיט אותו לחלוטין, ויחשמל אותו בצואר, בתי השחי, הבטן, באיזוריו האינטימים, בפיו ובאוזניו באמצעות אלות חשמליות. תקופת מעצרו תוגדל גם היא.

במרץ 2002, חברה נוספת בשין-ג'יאנג, Tebian Electric Corporation (TEBA), השלימה גם היא חוזה ליצירה של יחידת ייצור במחנה צ'אנג-ג'י. מאז מתרגלים אולצו לייצר עבור החברה בתקופת מעצרם, ביניהם גה ליג'ון, נו ארלאן, ואנג שיו, ועוד.

אבל, TBEA מקבלת הצעות עבודה מה- UK Accreditation Service, U.S. Quality and Environmental Profeddional Safety, the International High Pressure Industries, וחברות איטלקיות. בנוסף, מוצרי TBEA נמכרים בקנדה, אוסטרליה, מלזיה, הודו, סינגפור, ועוד 20 מדינות ואיזורים.

לפי מקור בשינ-ג'יאן, עבור המפקחים עורכים הצגה גדולה. בדרך כלל האסירים מקבלים רק מרק כרוב, שמספיק רק בשביל להשאיר אותם בחיים. בכל-אופן, "במהלך פיקוח או ביקור, מחנה העבודה יציג שהוא מגיש עוף ובשר כדי לרמות את המבקרים. לאחר שהמפקחים או המבקרים יעזבו, האוכל ילקח משם."

מזוהם

מתרגלי פאלון גונג במחנה העבודה טואן-הא שבבייג'ינג מכנסים מקלות אכילה לתוך עטיפות נייר שעליהן כתוב "מחוטא למען בטחונך." הם לא שטפו את ידיהם כבר ימים.

אין מים

עשרות אסירים נדחקים ביחד לחדר קטנטן שבו הם ישנים, אוכלים, הולכים לשירותים, ואורזים את מקלות האכילה. כמה מקלות אכילה נופלים על הרצפה ונדרכים. אחרים נופלים לקערת השירותים. אף מקל לא יכול להיזרק, אז הם מרימים אותם ומכניסים אותם לעטיפות נייר כמו שהם, מוכנים למכירה למסעדות בסין ובחו"ל. מתרגלים יושבים בישיבה שפופה על הרצפה במשך 18 שעות ביום ואורזים 10,000 זוגות של מקלות אכילה ביום. המתרגלים המבוגרים כמו מר דאו לא מצליחים לעמוד בקצב, אז הם מקבלים רק 3 שעות שינה.

לפי עדה, מתרגלים במחנות האלה מאולצים לעבוד בחום בלתי נסבל. כשהם מועבדים בפרך ועם מעט אוכל, מים ושינה, רבים מראים תסמינים של לחץ דם גבוה, מחלת לב, וכל גופם מתעוות. במחנה העבודה שואנג-קואו שבטיאן-ג'ין 90% מהאסירים חולים בגרדת. מוגלה נוזלת מתחת לציפורניהם ונוטפת על שיפודי הבר-בי-קיו העשויים מבמבוק, ועל מוצרי מזון.

תוצרת סין

מר לין שנלי חזר אל אשתו למונטראול בפברואר 2002 לאחר שנעצר למשך למעלה משנתיים על כך שעתר עבור הפאלון גונג בבייג'ינג בדצמבר 1999. במהלך מעצרו במחנה העבודה דה-פאנג במחוז ג'יאנג-דו, מר לין אולץ לייצר כדורי רגל, שאחר כך זיהה בחנויות גדולות של ציוד ספורט בקנדה. מנהלי מחנה העבודה ג'יא-מו-סי במחוז היי-לונג-ג'יאנג הכריחו אסירה לעבוד שעות נוספות מוארכות בכדי להספיק את מכסת היצור הייצור המוזרה. בגלל העבודה הקשה מדי, עדת ראיה מספרת כי אחת מהמתרגלות, גב. שי ג'ינג, נעשתה חיוורת והתמוטטה על שולחן העבודה. היא הוחזרה להכרה והוכרחה לחזור לעבוד. מחנה העבודה הזה מרחיב עוד יותר את רווחיו על ידי שימוש בדבק זול עבור קופסאות לטלפונים סלולריים. השומרים התלוננו על ריחו החזק של הדבק. לאחר שמעבדה גילתה שרמת הרעל בחומרים הייתה הרבה מעבר לתקן התעשייתי ויכלה לגרום לסרטן, השומרים החלו ללבוש מסכות לפנים. הם לא העזו להיכנס לאזור הייצור כשהמתרגלים עבדו.

מאז אמצע יולי 2001, כשמחנה העבודה לונג-שאן שבמחוז ליאו-נינג קיבל את הזמנת העבודה הראשונה ליצור שעווה, מתרגלי פאלון גונג ואסירים אחרים מאולצים לייצר נרות שעווה בצבעים שונים. השעווה נמכרת בתחום רווחים רחב עבור מחנה העבודה. השעווה פולטת ריח חזק ורעיל, הגורם להרבה מתרגלים להיראות חיוורים, להיעשות מסוחררים ולאבד את התיאבון שלהם. הדבק לסגירת הקופסאות גם הוא רעיל, בגלל שהמתרגלים משתמשים באצבעותיהם כדי ללחוץ לסגור אותן, אצבעותיהם נדבקות ביחד, ועורם מתקלף ונדבק לקופסאות. במחנה העבודה לונג-שאן, כ-100 אנשים מאולצים לעשות את העבודה הזאת על בסיס יומי ולסיים בין 80 ל-90 קופסאות ביום.

במהלך תקופת החגים המערבית הקצב מואץ עד לנקודה הקרובה לשיגעון, כשאסירי לונג-שאן מרכיבים גם קישוטי חגים כמו אנשי שלג ופתיתי שלג. מרכז המעצר דא-שא-פינג שבעיר לאן-ג'ואו כופה על האסירים, כולל מתרגלי פאלון גונג להיות עבדים עבור Zhenglin Melon Seeds Corporation המייצאת מוצרי מזון ליותר מ-30 מדינות. הזרעים מתכסים בדם ובמוגלה כשהאסירים עובדים בישיבה שפופה כל היום, סובלים תכופות מכוויות קור, נפיחות בשפתיים וציפורניים סדוקות.

מחנות העבודה שי-בא-לי-הא וצו-צ'אנג שבמחוז הא-נאן קנו מתרגלי פאלון גונג ב-800 יואן כעבדים בשביל Henan Rebecca Hair, חברת מוצרי השיער הגדולה ביותר בסין. מוצריה נמכרים בכל העולם תחת שמות מותג כמו " Shake-N-Go", “Royal Imex, Inc.”. גב. ג'אנג יא-לי, רואה חשבות בשנות השלושים שלה, ולפחות עוד שני מתרגלים של פאלון גונג עונו למוות במחנות האלה.

מוצרים המיוצרים על ידי מתרגלי פאלון גונג במחנות עבודה אחרים מיוצאים לעתים קרובות, ביניהם: קופסאות עוגת ירח, מוצרי שטיפת כלים, מקלות לקרטיבים, קשיות לקפה, מעילי צמר עבודת יד, כפתורים, מצעים, אריזות פלסטיק לבטון, ריסים מלאכותיים, מוצרים רקומים, כובעים ארוגים ביד, פרחים מיובשים, פרחי פלסטיק, מחרוזות, ועוד דברי מלאכת-יד.

הגרסה האנגלית נמצאת בפאלון אינפו