צ'ן גואו-הואה הוא מתרגל שהחל לתרגל בתחילת שנת 1999. כיום הוא חי ומתגורר בגרמניה. יש בו את התשוקה לאמנות, במיוחד לנגינת החליל. לפני שלוש שנים הוא החל להלחין מוזיקת דאפא – קטעי יצירה לחליל ליחיד. כשהוא משתמש בנעימות יחידות במינן , כשהוא מהלל את ההתחלה החדשה ואת העתיד הזוהר לכל דבר המובא ע"י הדאפא ואת מצבם המכובד של מתרגלי הדאפא, הוא גם מביע את דאגתו העמוקה בקשר למתרגלים בסין ומתאר את הוקרתו וכבודו אליהם בצורה בה הם עומדים באלימות נגדם.  כמה לחנים לסולו שהוא חיבר וביצע בעצמו נבחרו להיכלל בתקליטור אוסף של מוסיקת דאפא. עיתונאי ראיין אותו כדי להבין את הדרך בה בחר לחבר את מוסיקת הדאפא.

שאלה: כיצד התחלת לחבר מוסיקת דאפא?

תשובה: מעולם לא הלחנתי שיר כלשהו עד עתה. בצעתי רק את היצירות של אחרים. לאחר שמתרגלים אחרים שהיו מעורבים ביצירת מוסיקת דאפא עודדו אותי בהשראתם,  עלה במוחי הרצון להלחין מוסיקת דאפא. פעם כשחיכיתי לאוטובוס, לפתע ללא מודעות שרתי וזמזמתי לעצמי כמה נעימות מקסימות. אחרי זאת ערכתי אותן לנעימות לחליל סולו. לפעמים כשאני מתעורר משינה, לפתע נעימה מקסימה נשמעת במוחי, אני רושם אותה מהר וזה נהפך לעוד שיר. כשאני שוכח לרגע את תדהמתי, ההבנה חודרת אלי,  תבונתי הותרה בגלל שתרגלתי פאלון דאפא. כשלמדתי את הפא בהתמדה והגעתי למצב של רוגע ושקט מוחלט ובמוחי לא עברו מחשבות מסיחות דעת, השראתי ליצירת מוסיקה זרמה לאין סוף.

שאלה: יצירתך האחרונה לחליל  " פריחת האביב מתריסה נגד השלג " התקבלה יפה ע"י כולם. האם אתה יכול לספר על המשמעות המבוטאת בשיר הזה?

תשובה: פריחת השזיף הוא אחד מארבעת הצמחים המסמלים מוסריות המהוללים בסין [פריחה, מגנוליה לבנה, חרצית, ובמבוק]. הם גדלים זקופים ובהתרסה, בלי רתע מהקור העז, משתמשים בהם לתיאור אי הויתור של התלמידים המלומדים ואת האופי האצילי של אלה שלא נכנעים לאלימות אכזרית. השתמשתי בפריחת השזיף כהשוואה למתרגלי פאלון גונג הנרדפים ומוחזקים במעצר במחנות עבודה בסין. הם סובלים מעינויים בלתי אנושיים ועדיין נשארים ללא חת ואינם נכנעים לכוחות הרוע.

השיר הזה הולחן משלושת הקטעים הבאים:

1) מתרגלים עוברים כל מיני סוגי עינויים ועדיין נחישותם יציבה בהתמדתם באמונתם, הנעימה המקסימה מעבירה מסר של לחן עצוב קמעה; 2) הלחן המהיר מביע חיזוק, חוסן והתמדה בשמירת פא (חוק) היקום; 3) המקצב האיטי מורה על בוא האביב כאשר כל הסבל והמצוקה יגיעו לקיצם, בקבלם את העתיד היפיפה.

שאלה: איזה קנה מידה הצבת לעצמך בחיבור יצירות העתיד?

תשובה: אני אמשיך לחבר מוסיקת דאפא. היות וכל דרגה של היצירה שלי היא השתקפות של רמת הטיפוח שלי והבנתי את הדאפא, לכן, אמשיך ללמוד את הפא הלאה ואתמוסס בתוך הפא, אטהר את מחשבותיי, אעלה את דרגת הבנתי, אשמור על מצב נפשי שליו, לא יהיו לי החזקות בהשגת תוצאות, אמשיך ללכת בעקבות צו השמים, אחבר מוסיקה טובה ואלך בנתיב עבור המוסיקה של מתרגל הדאפא.

שאלה: איזה מאפיינים אתה חושב שיש במוסיקת דאפא?

תשובה: מוסיקה מסורתית עתיקה מדגישה את מעמד האיחוד בין השמים והאדם. המוסיקה מגיעה מההשראה שניתנה ע"י האל, לכן ישנה האמרה " שיר זה צריך רק להתקיים בשמים, ישנן כמה הזדמנויות שהוא יוכל להישמע על פני האדמה ". בגלל התדרדרות קנה המידה של המוסר, המוסיקה המודרנית נעשתה חסרת טעם, רדופה רגשות אנושיים, חדשה ומוזרה, להרוויח כסף ולהשביע את רצון המושגים המעוותים של בני האדם. מוסיקת דאפא היא יצירה של מתרגלי דאפא. ראשית, מחבר המוסיקה הוא מטפח, שבתהליך הטיפוח הוא מסלק כל מיני מחשבות רעות, מתקן את קנה המידה של המוסר שלו ומתמוסס בתוך הפא. באופן טבעי מוסיקת הדאפא שהוא מחבר תכלול בתוכה את הכוונה ואת היכולת של הדאפא. במוסיקת הדאפא אין תשומת לב לצורת המוסיקה של אנשים רגילים, לרבות סגנונות, מנהגי עמים, אסכולות וכד'. ככול שמצב רוחו של המתרגל יהיה טהור יותר כך יותר קל יהיה להשיג את המצב " הלב עוקב אחר רצון השמים ", זאת אומרת, המוסיקה תהיה יותר טהורה בדיוק כמו המוסיקה השמימית, לא מהעולם הזה. זה יגע בלבם של המקשיבים ולבם יטוהר.

שאלה: ארגנת והשתתפת בכמה קונצרטים של מוסיקת דאפא, האם אתה יכול לספר על התהליך הזה ומה המשמעות מנקודת המבט של טיפוח למתרגלים המשתתפים בזה?

תשובה: לכל אירוע מוסיקלי אותו אנו עורכים יש קשר קפדני לטיפוח שלנו. בתהליך הכולל של הארגון וההכנות, יש לעבור בדיקות רבות, כגון המנטאליות התחרותית, ההחזקה לתהילה, המנטאליות להתאמה לאחרים וכד'. קיימת גם הבעיה של תאום בין אחד לשני. היות ומוסיקת דאפא אינה מוסיקה של אנשים רגילים, היא לא עבור בידור והנאה אלא למטרת הבהרת האמת והצלת יצורים חיים, לכן הדרישות מאתנו הן הרבה יותר גבוהות. אנחנו לא משתמשים במוסיקה כדי לחשוף את כישרונותינו בין אנשים רגילים, אלא לחשוף יופי. רק כשאנו מטפחים ומתקנים את עצמנו, מוסיקת הדאפא תתגלה בעוצמתה האדירה.