האכזריות של השוטרים בבייג'ין: מפשיטים מתרגלות, מושיבים אותן בשלג עירומות ושורפים את האיברים האינטימים שלהן עם סיגריות

(Minghui.org)

אני מתרגלת דאפא מפרובינציית ההנאן. הלכתי לכיכר טיאננמן בסוף שנת 2000 בכדי לאמת את הפא ועדיין איני יכולה לשכוח את אשר ראיתי ושמעתי שם בזמן ההוא. עכשיו ברצוני לחשוף זאת, ולהשתמש בעובדות הללו בכדי להראות איך חבורת הנוכלים הפוליטיים המרושעת של ג'יאנג ואיך השוטרים שהחבורה הזו מנצלת ומתמרנת, משתמשים באמצעים ברוטאליים ואכזריים בכדי לרדוף את תלמידי דאפא.

ב- 29 לדצמבר 2000, הלכתי יחד עם עוד שתי מתרגלות פאלון דאפא לבייג'ינג בכדי לעתור למען הפאלון דאפא. מיד לאחר שנכנסנו לכיכר טיאננמן, שני שוטרים בבגדים אזרחים החלו לתשאל אותנו: "האם יש לכם את תעודות הזהות שלכם איתכם?" אמרתי: "לא, באנו הנה בכדי לבקר". "היכנסו לאוטו אם אין לכם תעודות זהות!" הם צעקו ובאותו הזמן הן ניסו לגרור אותנו בכוח לתוך מכונית המשטרה. סירבנו לשתף איתם פעולה והתנגדנו להיכנס לרכב, אז הם הכו בראשנו עם האלות שלהם. כתוצאה מכך הרגשתי סחרחורת ופי התמלא חבורות. לבסוף הם גררו אותנו לתוך הרכב. בתוך הרכב הוצאנו את הדגל של סמל הפאלון שהכנו והראנו אותו לאנשים בכיכר דרך החלון. השוטרים חטפו את הדגל. מכוון שהיו הרבה מתרגלי פאלון גונג שהלכו לבייג'ינג לאמת את הפא, ביניהם מתרגלים מסצ'ואן, שאנגדונג, מצפון מערב וכיו"ב, תחנת המשטרה התמלאה במהרה בתלמידי דאפא. אנחנו נשלחנו למרכז המעצר של טיאננמן. שוטר שאל לשמותינו וכתובתנו אחת אחר השניה. אלו שסירבו לתת את שמותיהן ואת כתובתן נשלחו לצד האחורי של מרכז המעצר ומשם נשלחו למרכזי מעצר שונים בבייג'ינג.

אני נשלחתי יחד עם מתרגלות פאלון דאפא אחרות למרכז המעצר של מחוז צ'אויאנג בביייג'ינג. בדרכנו,הוצאתי דגל מהשרוול הקורא: "פאלון דאפא טוב!" ויחד עם עוד מתרגלת הצגתי אותו דרך החלון. השוטרים משכו אותנו לאחור כמה פעמים ולבסוף לקחו את הדגל. מה יכולנו לעשות ללא דגל? מתרגלת אחרת אמרה לי: " שבי ליד החלון ותצעקי 'פאלון דאפא טוב' בכל פעם שתראי מישהו ואז כולנו נצעק יחד איתך" אז התחלנו לצעוק: "פאלון דאפא טוב"; "אמת-חמלה-סובלנות זה טוב" "פאלון דאפא הוא חוק ישר!" "השיבו את המוניטין של המורה שלנו על כנו!" המשכנו לצעוק עד אשר הגענו לפתח של מרכז המעצר של מחוז צ'אויאנג.

כאשר הגענו למרכז המעצר של מחוז צ'אויאנג, השוטרים ביקשו מאיתנו להתכופף. מתרגלת אחת נעה קצת לאט, השומר בעט בה בגב התחתון והיא כמעט נפלה. אז עברנו בדיקה גופנית. כל האנשים הבריאים נלקחו לחצר האחורית בכדי לצלם אותם בכוח. לבסוף השוטרים קראו לאסירים רגילים, שהיו נרקומנים וזונות ובקשו מהם לקחת אותנו לחדר גדול שם הפשיטו אותנו. כל הכסף שלנו, החפצים האישיים שלנו ומאמרי הדאפא שלנו הוחרמו. תוך כדי התהליך כמה מתרגלים ספגו מכות ובעיטות, לי סטרו פעמיים בפני. לאחר שהחרימו את חפצינו נשלחנו לתאים השונים עירומות לחלוטין.

בערב, המשטרה החלה לתחקר אותנו, הם גם תשאלו אותי. באותו הזמן המחשבות הנכונות שלי היו די חזקות וסירבתי בנחישות לשתף פעולה עם הרוע.לאחר סיום החקירה נשלחתי בחזרה לתאי.

מתרגלת אחת שנחקרה ביום השני הייתה בחורה בת 20, מכיוון שהמתרגלים לא נתנו את שמותיהם, כתובתם או גילם, לא ידענו מאיפה היא. בגדיה של המתרגלת הזו היו נקיים ומסודרים, והיא נראתה רגועה ויפיפייה לפני החקירה. אבל לאחר החקירה, בגדיה היו מלוכלכים ושערה היה פרוע. נראה היה כי היא הפכה לאדם אחר, היא נפגעה קשה פיסית ונפשית. שאלתי מתרגלת אחרת מה קרה לאותה מתרגלת, והיא ענתה לי: "המשטרה לקחה את כל בגדיה והכריחה אותה לשבת בשלג במשך שעתיים שלוש. הדבר המרושע ביותר היה שהשוטרים הורו לנרקומנים ולזונות לשרוף את איבריה האינטימיים בעזרת סיגריות..." המתרגלת הזו הוצפה בצער ולא יכלה להמשיך ולספר את העינויים שעברו על אותה מתרגלת צעירה.

מה רע בכך שבחורה פשוטה וטהורה כמוה תחיה על פי העיקרון של "אמת-חמלה-סובלנות" ותשתדל להיות אדם טוב? ו"משטרת העם" כביכול תורה לעבריינים לענות אותה בצורה כה מגונה. לאחר ששמעתי זאת מוחי הפך ריק, דמעות לא הפסיקו לזלוג מעיני, והתקרית הזו הפכה לדבר בלתי נשכח עבורי. זוהי הוכחה אמיתי לכך שההכרזה של ג'יאנג: "התקופה של מצב זכויות האזרח הטוב ביותר" היא צביעות שחבורת הפושעים של ג'יאנג מנסה לקדם לעולם.

פתחנו בשביתת רעב של שלושה ימים יחד עם כמה מתרגלים נוספים, בכדי למחות על היחס כלפינו. נשלחנו לחדר גדול שהדלת שלו פתוחה כלפי החוץ. החדר היה קר בצורה לא רגילה והיו שם שישה צלבי עץ שכובים. השוטרים הורו לאסירות אחרות להוריד את מעילינו ולהפשיל את שרוולינו. השוטרים יחד עם הנרקומנים והזונות השתמשו בנייר דבק בכדי להדביק בחוזקה את ידינו לצלבים אחד אחר השני. הם השתמשו בחבלים בכדי להדק את רגלינו לתחתית הצלב, והאכילו אותנו בכפייה תוך שימוש בצינורות גומי. שוטר מרושע אחד דרך על ידיי. עינו אותנו מ- 13:00 עד 22:00, יש  לי עדיין חבורות על הידיים מהעינוי ההוא. מכנסיה של מתרגלת אחרת נלקחו ממנה והיא קפאה מקור ורעדה. למרות זאת שוטר אחד הלך מסביבה ואמר מילים מגונות. מתרגלת אחרת עדיין סירבה לשתף איתם פעולה, והם הכו אותה כ- 40 פעם בעזרת אלה בעכוזה. עכוזה הפך שחור וכחול, והיא לא יכלה לשכב או לשבת. היא בקשה עזרה אך השוטרים התעלמו ממנה לחלוטין. האוכל שהם נתנו למתרגלים היה לחם צהוב מאודה ומרק ירקות שהנרקומנים והזונות סרבו לאכול. אלו עובדות של רדיפה שהתרחשו בתוך סין. והאירועים שנחשפו כאן מייצגים רק אחוז קטן מההתרחשות האמיתית בתוך סין כיום.

[הערת המחברת] מכיוון שלא טיפחתי באופן נחוש מספיק, תמיד חיכיתי שמתרגלים אחרים יחשפו את העובדות האלו לגבי הרדיפה ויודיעו על כך לעולם, אבל לא ראיתי דו"ח שכזה. לכן לקחתי על עצמי לכתוב את ההתנסות הזו היום.