שיתוף התנסויות של המתרגל מאירלנד, ג'או מינג, על הסבל שעבר לאחר שקיבל תרופה נוירוטוקסית במחנה העבודה טואן-הה שבבייג'ינג

(Minghui.org)

הערת העורכים: מתרגל הפאלון גונג ג'או מינג הוא אזרח סיני שמתגורר באירלנד. הוא נעצר בסין כשביקר את בני משפחתו במהלך חג המולד של שנת 1999. מאז שנשלח למעצר במחנה העבודה ע"י משטרו של ג'יאנג הוא דוכא בעינויים אכזריים במשך כמעט שנתיים. לאחר מחאות ממושכות של מתרגלי פאלון גונג ואנשים בעלי חוש צדק מכל שכבות האוכלוסיה בחברה האירית, הוא שוחרר לבסוף במרץ 2002.

חזרתי לאירלנד כבר לפני כשנתיים, כששוחררתי ממחנה העבודה טואן-הה. כיום אני באירלנד עם סטטוס של פליט,מסיים את לימודי התואר השני שלי ומחפש מקום עבודה לאחר תקופת הלימודים.

ג'או מינג

אחרי ששוחררתי בערך לפני שנתיים, אני עדיין מרגיש רדום בחלק התחתון של רגליי והן כואבות לאחר הליכה מעט ממושכת. תמיד חשבתי שזה נגרם מהעינוי שנקרא "כפיפת חיילים" ממנו סבלתי במחנה העבודה שין-אן. אבל אחרי כן, יותר ויותר דברים עלו בזכרוני וגרמו לי להבין שיתכן שזה נגרם מהתרופה הנויורוטוקסית שנאלצתי לקבל.

פרטי הרדיפה שפירסמתי כללו את כל מה שעברתי בעצמי או דברים שהייתי עד להם בסין. קורבנות רבים יכולים להעיד על רבות משיטות העינויים. בעתיד, כשהרדיפה תגיעה לקיצה, ניתן יהיה לאמת את הדברים האלו. מעולם לא אמרתי דבר שבגללו אפשר להאשים אותי בהגזמה והדברים שסיפרתי הן עדויות מעשיות לפי החוק. למעשה, יש דברים שלא ציינתי, למשל שאכלתי אוכל שהוסיפו לו תרופה פסיכוכימית מבלי שהייתי מודע לכך. הדברים האלו לא צויינו כיוון שלא ראיתי אותם באופן ישיר כמו את המכות. אבל, כיוון שזכרוני שב אלי בהדרגה, קיימים רמזים רבים שחושפים את הנושא שעליו אני מעוניין לכתוב.

במחנה העבודה שין-אן סבלתי מענישה גופנית בין אפריל למאי 2001, סופה של תקופת המאסר שנגזרה עלי. שומרי מחנה העבודה הגבירו את העינויים ותחושת הרגליים הרדומות נבעה מפרקי הזמן הממושכים בהם סבלתי מהעינוי "כפיפת חיילים". מאוחר יותר הוארכה תקופת המאסר שלי והועברתי למחנה העבודה טואן-הה שם הרגשתי הקלה במצב הרגליים. אך בסוף שנת 2001 ובתחילת 2002, למרות שלא סבלתי מענישה גופנית הרגשתי החמרה ברגלי הרדומות, דבר שגרם לי לתהות על הסיבות להדרדרות הזו.

לפני ראש השנה הסיני של שנת 2002 נכלאתי בבידוד בקומת הקרקע של הבניין המערבי של מחנה העבודה טואן-הה והייתי נתון לפיקוח במשך 24 שעות ביממה. במצב המבודד הזה לא היתה לי אפשרות לדעת אם הוסיפו תרופה כלשהי לאוכל שקיבלתי. אבל האוכל שקיבלתי במהלך התקופה הזו היה מאוד מלוח. הקאתי מייד אחרי שנשלחתי לשם. באחד הלילות לא הצלחתי להירדם והתהפכתי שוב ושוב כיוון שהרגשתי חוסר נוחות בבטן. האוכל שאכלתי המשיך לעלות והרגשתי בחילה. קמתי מיד ורצתי לשירותים כדי להקיא את כל מה שאכלתי באותו ערב כדי שאולי אצליח לישון מעט. מאז שהתחלתי לתרגל פאלון גונג הבטן שלי היתה בסדר ולא אכלתי שום דבר חריג באותו ערב, כך שההקאה הזו היתה מאוד מוזרה.

האכלה כפוייה על ידי השוטרים

אני זוכר שכשהייתי כלוא במחלקה השביעית בחודש יוני 2000 סרבתי לאכול ולשתות. הואכלתי בכפייה ע"י הרופא הממונה במרפאה. יום אחד, הוא הביא יותר מעשרה שוטרים שעמדו במרפאה במעגל. כדי להאכיל אותי בכפייה הם לחצו אותי אל הרצפה במרכז המעגל. הוא מעך מספר כמוסות על השולחן ואמר שהוא מכין לי "מזון נוזלי". כש"המזון הנוזלי" היה מוכן הוא השתמש במזרק גדול מלא והתחיל להאכיל אותי בכפייה דרך האף. התנגדתי בנחישות והקאתי מבלי להפסיק כך שהצינורית שחוברה לאף שלי יצאה דרך הפה. הוא שוב ושוב דחף את הצינורית לאף וגרם לו לדמם אך בסופו של דבר הוא לא הצליח. הוא רתח מזעם ואמר: "תמשיכו להזריק, לפחות משהו ייכנס בסוף". כך, כשהצינורית נתקעה בחצי הדרך במורד הגרון, הם התחילו להזריק את "המזון הנוזלי" לתוך הצינורית אבל הקאתי כמעט את הכל. הנוזל הזה היה מר מאוד. אני לא יודע כמה כמוסות הוא שם אבל בכלל לא הייתי חולה באותם ימים ולמרות זאת, כשחזרתי למבנה שבו הייתי עצור הקאתי שוב ושוב. הכמות הקטנה של "המזון הנוזלי" שזרמה פנימה נשפכה עם ריח חזק של תרופה מערבית. למעשה הייתי בשביתת רעב כך שהבטן שלי היתה ריקה. ידוע שתרופות מערביות לא אמורות להילקח על בטן ריקה כי הן גורמות לגירוי חזק בבטן, אך הוא האכיל אותי בכפייה בנוזל הסמיך הזה כשהייתי בשביתת רעב במשך ימים רק כדי לענות אותי, דבר שהיה מאוד אכזרי. למזלי התנגדתי לכמות הקטנה הזו שהוכנסה לביטני, אחרת לא ניתן לשער את הסבל שהייתי עובר.

זה גרם לי לחשוב שההקאה נגרמה מהתרופה באוכל שבו הואכלתי בכפייה. בתחילת שנת 2002, תחושות הרגליים הרדומות החמירו יותר ויותר. ציינתי זאת בפני השוטרים והם לקחו אותי לבדיקה רפואית בבית החולים טואן-הה הסמוך. הרופא השתמש בכלי עבודה מתכתי דמוי סכין שבאמצעותו הוא נגע בעור בכל גופי. כשהוא נגע בעור זה מיד התחיל תגובה מסוימת וזה היה כדי לבדוק את תפקודם של קצות העצבים. כשהוא בדק את החלק הקדמי של הגוף יכולתי לראות כל איבר שהוא בדק. הופתעתי לראות שלא היתה שום תגובה כשהוא בדק את העור בחלק הירך שקרוב למפשעה. הרופא בדק שוב מספר פעמים. אני זוכר שהוא שאל אותי לפחות שלוש פעמים: "אתה מצליח לשלוט בצרכיך?" עניתי שכן. למרות שהצואה והשתן שלי היו בשליטה, בכל זאת הרגשתי שמשהו לא בסדר כי החלק הפנימי של פי הטבעת והשופכה היו רדומים ובכל פעם שהלכתי לשרותים לא הייתי בטוח אם סיימתי כיאות.

בטוח שהסימפטום של התחושה הרדומה במפשעה ובישבן התחיל בתקופת הבידוד שלי, כיוון שלא הרגשתי את זה כשהייתי בשין-אן כשסבלתי מעינוי הכפיפה. כשהייתי בבידוד לא סבלתי מענישה גופנית כך שזה חייב להיות כתוצאה מהחומרים הנוירוטוקסיים. תחושת הרגליים וכפות הרגליים הרדומות הוחרפה כתוצאה מהתרופה הזו.

אני זוכר שכשהייתי צעיר צפיתי בסרט יפני ששמו "לכידה". המפקח דוצ'-יו נקלע לבית חולים פסיכיאטרי כדי לערוך חקירה חשאית. הוא נאלץ לבלוע תרופה נוירוטוקסית. בכל פעם שלקח את התרופה הוא דחף אצבע לגרון כדי להקיא את התרופה ולהגן על עצמו. במקרה שלי, לא חשבתי על שום הגנה כי לא הייתי מודע למה שקורה. למזלי, תרגול הפאלון גונג מגן על המתרגלים באופן אוטומטי, וההקאות והצואה ניקזו כמעט את כל התרופה שלקחתי. אחרת, הייתי עלול לסבול את מה שעבר אחד המטופלים בסרט. כיום, אני עדיין זוכר שהרגשתי לא טוב לאחר ששוחררתי. שום מאכל לא היה לי טעים ולא הצלחתי לישון. הראש שלי היה רדום והתחושה היתה גרועה עוד יותר מהרגעים הקשים ביותר בתקופת העינויים במחנה העבודה. נלחמתי כדי להשיג רק שינה קצרה. אחר כך כתבתי מאמר שציין את תחושת הרדימות ואת אמונתי שזה נגרם מהרדיפה. היום אני מבין שתחושת הרדימות נגרמה במידה רבה ע"י התרופה הנוירוטוקסית.

ברור שזה לא סוהר יחיד שמוביל את השימוש בתרופות הנוירוטוקסיות במחנות העבודה. באופן כללי אין להם ידע מיוחד על מקור התרופה. אני מאמין שסוהרים רגילים אינם מסוגלים לעשות דברים שכאלו והמבצעים הישירים צריכים להיות מאותם "סוהרים מיוחדים" שהשגיחו עליי בגלל שלאנשים אחרים לא היה סיכוי להוסיף את התרופה לאוכל שלי.

השיטות שיושמו ברדיפת הפאלון גונג בהחלט הגיעו לקיצוניות מבחינת הרשעות שבהן. כיום הסוהרים עדיין חושבים שהדברים שהם עושים נחבאים מהעין. למעשה, ביום שבו ג'יאנג זמין ייהרס והצדק יתמך בסין, כל השוטרים ופקידי הממשל שמשתתפים ברדיפה ישרקו במשרוקית אחד כנגד השני כדי לברוח מהאחריות. אז האמת כבר תחשף במלואה.