מחשבותיי בנושא: האם מתרגלים צעירים צריכים להינשא?

(Minghui.org)

למתרגלים יש דעות שונות בנוגע לבעיה: האם תלמידי פאלון דאפא צעירים צריכים להינשא ברגע קריטי כזה של תיקון הפא? חלק טוענים שלהינשא פירושו להעצים את ההחזקה לאהבה רומנטית ולתשוקה, שמהם צריך להימנע בשלב זה. במקום זאת אדם צריך לאמץ לעצמו סטנדרט הרבה יותר גבוה. בנוסף הם טוענים שלחיי משפחה נדרש יותר מדי זמן וכתוצאה מכך זה מונע אימות הפא וביסוסו בצורה יעילה. אלה שמחזיקים בדעה זאת טוענים שעדיף לא להתחתן.

לדעתי נקודת מבט זאת טובה אך ורך לאדם עצמו, כיוון שהבנתו של אדם לגבי בעיה מסוימת יכולה להדריך את התנהגותו בלבד. לאנשים אחרים ישנן דרכים אחרות ללכת בהן. בקטע הבא אני רוצה לחלוק עמכם את מה שאני חושב על הבעיה.

היחסים בין נישואין לאהבה

הנישואין הם צורה אחת מיני רבות של חיי המין האנושי. המטרה העיקרית של נישואין בהשקפה המסורתית היא להגשים את הקשרים הגורליים ולהוליד את הדור הבא. יחסים עם קשרים גורליים הם הגורם העיקרי לקיום מוסד הנישואין. בזמנים קדומים החתן והכלה מעולם לא נפגשו קודם לכן, אי לכך אהבה ותאווה לא היו מעורבים כלל. להתחתן אין פירושו שיש אהבה רומנטית או תאווה חזקים. לא להתחתן, מצד שני, אינו מציין בשום אופן שאין לאדם החזקה לאהבה ותאווה. בנוגע לכך יש אנשים שמבטאים את עצמם בחופשיות, וכאלה שמדחיקים את רגשותיהם. הטיפוח נועד לטפח את הלב. לא משנה אם אדם נשוי או רווק, הוא צריך לוותר על אהבה רומנטית ותאווה. הקטע המכריע הוא איך במשך הטיפוח תשלוט ותקפיד עם עצמך.

לדעתי תלמיד דאפא בתקופת תיקון הפא צריך ללכת בתלם כמה שאפשר בזמן הטיפוח, כמו החברה האנושית הרגילה. אם אתה רוצה להתחתן, עשה זאת. ישנם גם מתרגלים שלא מתכננים להינשא. גם הם יהיו בסדר אם יהיה איזון והרמוניה ביחסיהם עם משפחה וחברים.

עם התקדמות בתיקון הפא, מספר המתרגלים שעדיין רווקים הולך וגדל וכך גם גילם. גם המתרגלים וגם משפחותיהם חשים בלחץ העצום המופעל עליהם. זוהי בעיה רצינית. הלחץ מופעל או ע"י הפרעות במחשבות, או ישירות ע"י הכוחות הישנים, או הפרעות מתוך הלב האנושי, כשהן מועצמות ומתחזקות ע"י הדעות וההתנהגויות של עצמם ושל חבריהם המתרגלים סביבם.

אני חושב שזוהי חובה למתרגלים הרווקים ולאלה סביבם להבין ולדעת בצורה בהירה את העקרונות של הפא בהיבט מיוחד זה.

לחלק מהמתרגלים שלא רוצים להתחתן, יכולה להיות החזקה של זמן, בחושבם שתיקון הפא יסתיים מהר. אבל כאשר תיקון הפא לא מסתיים באמת בזמן שהם ציפו לו, הם מתחרטים שלא נהנו בכמה היבטים של החיים כמו האנשים בחברה הרגילה. מחשבות כאלה הן בודאי תוצאה של חוסר חריצות בטיפוח. ישנם יותר מדי שיעורים בנושא זה. אסור לנו יותר ללכת מקיצוניות אחת לשניה. רק כאשר אנו שומרים על ראש נקי, יציבים בכל צעד שעושים, רק אז אנחנו ניחשב באמת לבשלים.

למתרגלים שמתקדמים תמיד ביציבות ובחריצות במשך שנים אלה של תיקון הפא, אין החזקות. ההבדל הוא שיש להם את האומץ לעמוד בפני הבעיות וההחזקות שלהם ולהיפטר מהם. לעומת זאת, ראשם של חלק מאלה שעברו את הרדיפה החמורה אינו צלול. הם מתמהמהים באופן קבוע ומושפעים מדעותיהם של אחרים, ולכן אינם יכולים למצוא את האני האמיתי שלהם ולגבש את דעותיהם. יש להם הרבה החזקות שלא תמיד הם מודעים אליהן. גם כאשר הם מבחינים בהחזקות שלהם, הם יותר מדי עצלים להכיר בהן, או להיפטר מהן. כתוצאה מכך הם פסיביים ונתונים לעתים קרובות להפרעות. כתלמידי תיקון הפא, עלינו לצעוד ביציבות על דרך הטיפוח ולטפח משהו משלנו.

"בהלה עם הזכרת מושג הנישואין" - נטיה של חוסר הבנה ברור של הפא

רבים ממתרגלי דאפא נכנסים לבהלה כשמדברים על נישואין. הפחד שלהם מפני נישואין מגיע מהתבוננות בחלק מן האנשים הנשואים, המתדרדרים ושוקעים כל כך עמוק בצ'ינג (רגשות) ובחיי משפחה, שאינם יכולים לעשות דבר. חלק מהמתרגלים הצעירים אינם מתנהגים כיאות כשהם מאוהבים, או אחרי שהם נישאו. ישנם גם כאלה שמאבדים את זהותם כמטפחים, או את האחריות שלהם בזמן אימות הפא, בגלל שיגעון האהבה המוחלט שלהם. דוגמאות שליליות כאלה מביאות אנשים להאמין במושגים מוטעים, שברגע שאדם מתאהב ומתחתן, הוא יתרשל בטיפוח וייפול לרמות נמוכות. אני חושב שזה בא כתוצאה מטיפול לא נכון בבעיה ומהחסרות. הנישואין עצמם אינם מהווים בעיה ולא דרך הטיפוח המיוחדת הזאת.

לנהל חיי משפחה ולטפח בין אנשים רגילים עד לשלמות המלאה, זוהי הדרך שהמאסטר נתן לנו. עלינו להגיע להרמוניה בחיי נישואין, אך לא להתנגד ולפקפק בכך. אם נוכל ללכת נכון בדרך, זה תלוי רק בנו. כשצצות בעיות עלינו לבחון פנימה את עצמנו ולהתמקד בשיפור.

חלק ממתרגלים נשואים פוחדים לדבר על נישואין. זה קורה כשהם נוכחים לדעת שחיי משפחה קשים מאוד ומעייפים והם לא רוצים להכיר בכך. הם מתלוננים באוזני מתרגלים רווקים בכוונה או שלא בכוונה, כדי להעביר את המסר שחיי משפחה הם יותר מדי קשים ומתישים, כשהם מתכוונים שכדאי להימנע מכך. יש לזה מסר שלילי למתרגלים הצעירים. האפשרות לשפוט אם משהו טוב או לא, בא מתוך הביטוי של הלבבות האנושיים המבוסס על רגשות אישיים כלפי הנושא. תלמיד דאפא צריך לשפוט כל דבר על-פי הפא במקום על-פי הרגשות, ולהימנע במיוחד מרגשות ומושגים אישיים. אם אחרי שאתה נשוי כבר תקופה מסוימת וסובל רבות מצ'ינג, זה בגלל שאינך משחרר את ההחזקות חסרות ההגיון של האנשים הרגילים. התלונות שלך מראות בבירור את המצב האמיתי של השין-שינג שלך. מצד אחד אינך יכול לשחרר את הצ'ינג ומצד שני אין לך גם הבנה של הפא.

הטבע האנושי הוא לקנא במעמדם של אחרים ובמצב הטיפוח שלהם. הדשא של השכן תמיד ירוק יותר. לאנשים הרגילים קיימת תשוקה מתמידה לחיים נוחים ולאושר, וזה נורמלי לאנשים רגילים לדחות קשיים וכיוצא בזה. שום דבר אינו מקרי בטיפוח, והסביבה של הטיפוח נוצרה ואורגנה עבורנו צעד אחר צעד. אם היו שמים אותך בסביבה אחרת, קרוב לודאי שלא היית יכול להיפטר מרוב ההחזקות האנושיות שלך. כתוצאה מכך לא היית מגיע לשלמות המלאה. הטיפוח הוא קשה ומסובך ואינו מאפשר קיצורי דרך. כל מה שניתן לנו לעשות הוא לתקן את המחשבות וההתנהגות שלנו. את שיפור הסביבה שלנו ניתן להשיג באופן טבעי אם נשתפר במהלך הטיפוח.

הזמן קצוב לכולנו. זה לא קל לעשות את שלושת הדברים כהלכה וליצור הרמוניה בד בבד ביחסים שלנו במשפחה, בעבודה ובחברה. איננו יכולים לכן, לברוח מבעיות רק בגלל שהן קשות ומסובכות. הנטייה של הלב האנושי היא להימנע מבעיות. העקרונות זהים לאלה של אכילת בשר כפי שהמורה דיבר עליהם בג'ואן פאלון.

זוהי האחריות שלנו ללכת בדרך הנישואין בצורה נכונה

הצורה בה תלמידי דאפא כקבוצה מסתכלים על נישואין בדרך נכונה והולמת, אינה רק סוגייה בטיפוח אישי. היא בעצם השאלה האם ניתן להשאיר למטפחי העתיד דרך בריאה לטיפוח. השאלה האם להתייחס לנישואין כדרך הנכונה היא הרבה מעבר לתחום של רווח והפסד עבור כל אחד. כמובן שמצבי המחשבה של מתרגלים אחרים ישנה השפעה על האם ניתן ללכת בדרך זו באופן יותר נכון. אלה שיכולים להיות חרוצים בטיפוח שלהם יכולים להמשיך ולאמת את הפא כשהם מציגים לראווה את היופי וההדר של הטיפוח כמו גם את גדולתם של תלמידי הדאפא בתקופת תיקון הפא.

אולי חלק ממחשבותיי אינו נכון. לאלה שיש הבנות טובות יותר אנא תקנו והשלימו את אלה שלי.