תשובתה של מתרגלת פאלון דאפא ישראלית למכתב שנשלח לאתר מינג-הווי בעברית

[למערכת פאלוניוז (אתר שלוחה של אתר minghui) נשלח מכתב מקוראת, המביע זעם רב כלפי הרודפים בסין. אנו משתמשים בהזדמנות זו כדי להסביר שמתרגלי הפאלון גונג, בסין כמו גם מחוצה לה, אינם מעוניינים באלימות או בנקמה, לא במעשה ולא במחשבה. המטרה של המתרגל היא לטפח "אמת, חמלה וסובלנות" ולהגיע לרמות גבוהות בטיפוח. אבקש את סליחת הקוראת שלא אוכל לפרסם את מכתבה כלשונו.]

כותבת יקרה,

קראתי את תגובתך הנרגשת וברצוני לומר לך כמה מלים.

אני מתרגלת פאלון דאפא (פאלון גונג) מזה כשנה וחצי.

אכן "מקוממת האכזריות של המשטר הקומוניסטי בסין" ומעציבה מאוד. אכן קשה להעלות על הדעת את חוסר ההומניות, הטרור, הרדיפה, השקרים והטירוף אותם נטעה המפלגה הקומוניסטית הסינית בסין.

אכן קשה לתפוס את מספר האנשים האינסופי שסבלו תחת משטר האימים הזה וחיו בצל הפחד, אי הוודאות וחוסר האונים במשך עשרות השנים בהם הייתה המפלגה הקומוניסטית הסינית בשלטון.

אכן קשה לדמיין חיים ללא יכולת ביטוי, חופש או אמונה.

אך אל לנו לבלבל את העם הסיני המוכה, המפוחד והמיואש עם המפלגה הקומוניסטית הסינית, הכוחנית וחסרת הרחמים. דורות על גבי דורות גדלו הסינים מפוחדים וכנועים.

אך מתרגלי הפאלון גונג מתנהגים מעבר לכך, הם לא נוטשים את דרכם ולא מוותרים על אמונתם. ניתנה לנו מתנה שלא תסולא בפז. ניתנה לכל אחד ואחת מאתנו ההזדמנות להיות תלמיד פאלון דאפא. ניתנה לנו הזכות והיכולת לטפח את גופנו ואת נפשנו ולהיות אנשים בריאים וטובים יותר. ואת הזכות הזאת אנו תמיד שמחים לאפשר לכל אדם באשר הוא.

כמתרגלת של פאלון דאפא, שיטת טיפוח הדוגלת בעקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות", איני מוצאת בלבי כעס או טינה כלפי אלו הרודפים את עמיתי המתרגלים בסין. אין בלבי שנאה כלפיהם אלא דאגה וצער. אני מצרה מאוד על מעשיהם כיוון שאני מאמינה בשכר ועונש. רק תארי לעצמך איזה עונש עלולים רודפים אלה לקבל לאחר שרדפו בצורה ובהיקף שכזה את מתרגלי הפאלון דאפא. מה גם שאנשים אלה, שרדפו את המתרגלים, אינם מודעים לחומרת מעשיהם.

איך אני יכולה לשנוא ולשפוט את האנשים האלה, שרודפים את עמיתי המתרגלים כיוון שאינם מודעים לאפשרות אחרת? איזו ברירה עומדת בפני האנשים האלה שרק מצייתים לפקודות, מתוך פחד, חוסר אונים ומבלי לדעת את האמת על הפאלון דאפא? שהרי המפלגה הקומוניסטית הסינית השמיצה את הפאלון גונג במשך שנים ושטפה את מוחו של העם הסיני והסיתה אותו נגדו. איך אני יכולה לדון אדם מבלי לתת לו את האפשרות להכיר את העובדות האמיתיות כולן ולהעניק לו את היכולת להתחרט ולבחור? איך אני, אדם שמאמין ב"אמת-חמלה-סובלנות", יכולה לשנוא אדם רדוף, מפוחד, חסר ישע, שנפשו עוותה לאחר עשרות שנים של עינויים ורודנות? איך אני יכולה לכעוס על אדם שנשללה ממנו החירות, חופש האמונה, חופש הביטוי, חופש המחשבה? איך אפשר לכעוס על אדם שחטא מבלי שהוא יודע שחטא ולחרוץ את דינו, בכל חומרת הדין, מבלי שידע כמה גדול חטאו? איך אני יכולה לשפוט אדם שגידלו אותו בצל טרור, מחסור ואימה, כמי שבחר ברע, מבלי לאפשר לו להכיר ולבחור בטוב? אם אעשה כך, במה אהיה שונה מהמפלגה הקומוניסטית הסינית? אם בלבי רק שנאה, זעם, הרס ונקמה, במה אני שונה מהמפלגה הקומוניסטית הסינית? אם מטרתי היא לחרוץ גורלות במקום להציל חיים, במה אני שונה מהמפלגה הקומוניסטית הסינית? הרי כפי שציינת "עלינו לקבל אדם באשר הוא אדם". אני תלמידה של פאלון דאפא. אני מאמינה ב"אמת-חמלה-סובלנות". עלי לספר את האמת כולה, ולגלות סובלנות גדולה וחמלה רבה באשר אהיה, קל וחומר כלפי אלה שזקוקים לכך יותר מכל – קורבנות המפלגה הקומוניסטית הסינית, נרדפים ורודפים כאחד.

"התמונות המזוויעות, הרזון הקיצוני, הגוף המצולק והעיניים הריקות" הן אכן תמונות מוכרות שכבר נראו בהיסטוריה. אך אל לנו לשכוח את נפשותיהם המעונות והמעוותות של הרודפים עצמם. ובידינו האפשרות לשנות את מהלך העניינים. לא בכוח, באלימות, בשנאה ובנקם, אחרת במה אנו שונים ממנה – מהמפלגה הקומוניסטית הסינית הרצחנית? לא כך נעצור את הידרדרות האנושות. אלא בסובלנות ובנועם, נבהיר ונסביר את האמת ונעניק, מתוך חמלה גדולה, לכל אחד את ההזדמנות לדעת ולבחור בטוב. ואם כולנו ננהג על פי "אמת-חמלה-סובלנות", עוד תהיה תקווה לדורות הבאים.