במשך כמה שנים, המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס) טענה בחוסר בושה שמתרגלי הפאלון גונג היו מעורבים ב"פוליטיקה" בעוד שהמתרגלים רק ניסו להגביר מודעות לרדיפתם ע"י המק"ס.

אולי המק"ס מעולם לא הבינה כראוי את המושג "פוליטיקה", בהתחשב בכך שהיא תמיד שלטה בכוח. אבל דרך ניתוח של כל האירועים שהתרחשו מאז הצגתו של הפאלון גונג תמחיש איך המק"ס משתמשת עד היום במושג "פוליטיקה" כתירוץ לרדיפה של הפאלון גונג.

לפני וגם אחרי שהרדיפה החלה ב- 1999, מתרגלי הפאלון גונג היו שלווים, מצייתים לחוק, אזרחים למופת ולדוגמה. בריאים ורגועים, הם לעיתים קרובות אנשים עובדים חזקים בכל יחידת עבודה, מפרנסים ועמודי תווך במשפחותיהם, ונכס בעל ערך וברכה חיובית לחברה. הם פשוט עושים את עבודתם היטב ומתרגלים את התרגילים וקוראים את ספרי הפאלון גונג בזמנם החופשי. הם מעולם לא היו מעורבים בפוליטיקה, אלא אם עבודתם הייתה קשורה לנושא.

אפילו ב- 25 באפריל 1999, ההפגנה בסקאלה גדולה בג'ונג-נאן-האי התרחשה כתגובה להכאה לא מוצדקת ובלתי חוקית של מתרגלים בטיאן-ג'ין שרצו פשוט לדווח על עמדותיהם לעיתון שהשמיץ אותם. "תקרית ה- 25 באפריל" הזו, שהפכה לידועה מאוד, נפתרה בשלווה כאשר ראש בממשלה דאז ג'ו רונג-ג'י בא כדי לדבר עם המפגינים והמתרגלים העצורים בטאי-ג'ינג שוחררו בלי כל הגשת האשמות נגדם.

אחרי ה- 20 ביולי 1999, נאסר על מתרגלי הפאלון גונג לתרגל בציבור. במטרה להחזיר את זכותם הבסיסית – הזכות לחופש האמונה, שהוענק ע"י החוקה הסינית מתרגלי הפאלון גונג הלכו להפגין בבייג'ינג , בכיכר טיאננמן ולהפגין במשרדים. במקום שיקשיבו להם, הם הוכו והוחשו במכוניות משטרה לבתי כלא ומחנות עבודה לעינויים, אונס ורצח.

זמן קצר לאחר מכן, כל הדרכים לעתירות חוקיות נאטמו, ומקומות העתירה הפכו למקומות למאסר. למק"ס, השלטת בלעדית בתקשורת, היה קל מאוד ליזום מסע תעמולה רצחני בסקאלה רחבה להצגת מתרגלי הפאלון גונג כשטניים ולפזר שנאה בקרב הציבור הסיני כלפיהם.

אחרי שהרדיפה החלה, הרבה מקרים דווחו על בעלים שמכים או אפילו רוצחים את נשותיהם שתרגלו פאלון גונג, בשל היותם כה מפוחדים מלהגרר בעצמם במערכה נגד הפאלון גונג. צעירים עברו שטיפות מוח, ואפילו ילדים נזרקו מבתיהם ונתבקשו ע"י הוריהם, שהקשיבו לרעל של המפלגה הקומוניסטית הסינית ושנאו את הפאלון גונג "לא לחזור לעולם". חברי משפחה עזרו למק"ס לרדוף את אהוביהם שתרגלו פאלון גונג.

במצב נואש זה, מתרגלים המשיכו לעתור בשלווה למנהיגים שלהם ולציבור. הם הציבו פוסטרים, תלו כרזות והפיצו עלוני הבהרת אמת שהסבירו מהו הפאלון גונג, האמת על פאלון גונג, השקרים של תקשורת התעמולה, ואיך זכויות האדם שלהם עוברים התעללות.

מפוחדים מכך שאנשים בסין ואנשים ברחבי העולם יגיעו להבנה שמה שאומרים מתרגלי הפאלון גונג הוא נכון – שפאלון גונג הוא טיפוח שליו ותרגול מדיטציה שנירדף בצורה לא רציונלית ע"י המק"ס, תייגה המק"ס את מתרגלי הפאלון גונג כ"לא פטריוטים", כ"נעזרים בכוח זר" ומערבים "פוליטיקה".

זה בגלל שהמק"ס יודעת שאם אנשים יקשיבו לאמת על הפאלון גונג זה יסיים את הרדיפה, הם יבינו שהמק"ס שוב עשתה מהלכים לא רציונלים בקנה מידה ענק נגד אנשים חפים מפשע. במטרה לעצור זאת, ובתקווה לעורר התלהבות לאומית שתעמעם את חוש הצדק שלהם, המק"ס טענה שפאלון גונג מעורב ב"פוליטיקה".

יתכן והם לעולם לא יפסיקו לטעון כך. בגלל שמתרגלי פאלון גונג עדיין נרדפים ע"י המק"ס, היום שהמק"ס תחזור בה מהטענה הזו הוא היום בו אנשים יבינו שקבוצה של אנשים חפים מפשע נרדפה פשוט בשל אמונתם ב"אמת-חמלה-סובלנות". עד אז היא תמשיך לתייג את מתרגלי הפאלון גונג כ"מעורבים פוליטית".

אולם, פאלון גונג מעולם לא היה מעורב בפוליטיקה, ועובדה זו נראתה בכל מקום במילים ובמעשים של מתרגלי הפאלון גונג מסביב לעולם. מתרגלי הפאלון גונג תמיד רק תרגלו וקראו את הספרים, ומאז 1999, חשפו את האמת על מהו באמת פאלון גונג והדרך שבה הם נרדפים ע"י המפלגה הסינית הקומוניסטית.