(Minghui.org)

בסוף פברואר 2005, לפתע הופיע אצלי דם רב בצואה. זה קרה לפחות פעם אחת ביום ולעתים פעמיים ביום. דבר דומה קרה לי לפני שלוש שנים. באותה תקופה, הדם בצואה היה ברובו שחור-אדום, ולאחר מכן חש גופי ברגיעה מוחלטת. אז ידעתי כי זהו למעשה ניקוי של הדברים הרעים שבגופי, ואף שמחתי על כך. אולם, הפעם התנאים היו שונים. הדם היה טרי ואדום והופיע בכמויות גדולות. פעם אחת הבחנתי כי הדם המשיך לזרום. נראה כאילו כלי דם כלשהו התפוצץ.

מעולם לא סבלתי מטחורים או מדברים דומים, אם כך כיצד התקיימו נסיבות אלו? ההבנה הראשונה שלי הייתה כי כנראה שיש לי פירצה גדולה שהכוחות הישנים מנצלים. תופעה זו נמשכה כ- 20 ימים וניצלתי את הזמן הזה בצורה הטובה ביותר כדי לתרגל את התרגילים, ללמוד את הפא ולשלוח מחשבות נכונות. אולם הפרשת הדם נמשכה. בכל פעם לאחר מכן, פרט להרגשת אי נוחות מסוימת סביב מותני, גופי לא חש באף אי נוחות אחרת.

כמה מהמחשבות האנושיות שלי החלו להגיח, אולם הבנתי בבהירות שהן למעשה צורות של הפרעה. מאז התחלתי לתרגל פאלון גונג ב- 1998, התנסויות רבות עזרו לי להשיג אמונה מוצקה יותר בדאפא. ידעתי כי הכוחות הישנים ניצלו אותי, והייתי מוכרח להתגבר עליהם. בהמשך מופיעים ההבנה וההתנסות שלי.

באמצעות הסתכלות פנימה מצאתי כי בשנים המעטות האלו הייתה לי החזקה חזקה מאוד לתאווה. אף על פי שבעבר היה לי רצון חזק להיפטר מהמחשבות המטונפות האלה, הן עדיין באות והולכות שוב ושוב. לעתים הצלחתי יותר ולעתים פחות. צפיתי בהרצאות של המורה פעמים רבות, וידעתי שיש לי מחשבות מטונפות, מחשבות שעל מטפח להיפטר מהן. אולם, לפעמים פשוט לא עברתי את המבחן. בשיחה עם מתרגלים עמיתים, תמיד נמנעתי מלדון בהחזקה המוצפנת היטב לתאווה. רציתי להסתיר זאת ופחדתי שאנשים יאמרו שאני מטפח בצורה עלובה. לכן הבעיה שלי נמשכה. בכל פעם, לאחר שנכשלתי במבחן, חשתי פגוע מאוד. יותר מפעם אחת אף סטרתי לעצמי אולם, פשוט לא הצלחתי לתפקד היטב.

במסגרת שיתוף ההתנסויות, מתרגלים עמיתים אמרו לי באדיבות כי יש לי החזקות לאוכל ולשתיה. אהבתי לאכול יותר מדי פלפלים חריפים וכל ארוחה ללא פלפלים חריפים לא עוררה אצלי תאבון. גם אהבתי לשתות יותר מדי תה –כמעט ולא יכולתי לשתות מים. בנוסף, גם אהבתי לאכול בשר ויחסית היו לי גם החזקות חזקות אחרות. יכולתי להבין זאת בעצמי, אולם תמיד חשבתי שלא צריך להתייחס להחזקות האלו כאל עניין גדול ושאין כל צורך לשים אליהן לב. עוד חשבתי שזו לא תהיה בעיה להתגבר על ההחזקות האלו כך שהן אף החמירו. בנוסף, אהבתי להתרברב כמי שמבין בתה בפני מתרגלים עמיתים. אף על פי שהבעיה לא נראתה כל כך גדולה, היה זה בלתי מתקבל על הדעת להניח לה מבלי לבחון אותה. ברגע שהבנתי זאת, התחלתי להתגבר על ההחזקות האלו. אך באותו הזמן גם לא פיתחתי פחד מלאכול פלפלים חריפים או משתיית תה גם כן.

ממציאת ההחזקות האלו, נעשיתי שליו יותר כשלמדתי את הפא, כשתרגלתי את התרגילים וכששלחתי מחשבות נכונות וכמובן שהבהרתי את האמת בכל הזדמנות.

דרך לימוד הפא הבנתי את הדברים הבאים: מה שהכוחות הישנים תכננו ברמות נמוכות מגביל אותנו. יתכן והכוחות הישנים תכננו עבורי את הדם בצואה כדי לגרום לי לחשוב שהגוף שלי צריך להיות מושפע ושקיבלתי כמה מחלות רציניות. זה דומה לרדיפה הבלתי חוקית של מתרגלים עמיתים בכלא, והאירוע שמוזכר בג'ואן פאלון כשכיסו את עיניו של מישהו שהקשיב לטפטוף מי הברז וחשב כי זהו דמו שלו שמטפטף. כאשר כמה מתרגלים עמיתים מעורבים בתאונת דרכים, מדוע ישנם כאלה שיוצאים מזה ללא פגע, ישנם כמה שנפגעים קל וישנם שנפגעים קשה ? כל זה נובע מנקודת המבט המנטלית של הפרט. הלך המחשבה באותו הרגע יקבע את התוצאה. הבנתי כי תחילה עלי לא לקבל את ההפרעה הזו כיוון שהכוחות הישנים רצו שאני ארגיש שאני לא בריא. אני תלמיד של המורה, והכל מתנהל על פי מה שהמורה אומר! אף על פי שהכוחות הישנים קיננו בפרצה שלי, עדיין יכולתי להתגבר על המצוקה הזו במהירות. אמרתי: "אני לא מקבל את התכנונים שלכם! אני יכול להתגבר על התכנונים המרושעים של הכוחות הישנים."

יתכן ובמקרים מסוימים הסימפטומים של המחלה אכן פוחתים או נעלמים, אולם מה עלינו לעשות אם התבטאות המחלה לא פוחתת? אני רואה זאת כך: כתלמיד דאפא, עליך להאמין אמונה מוצקה במורה ולהאמין בדאפא. ההתנסויות במשך השנים מוכיחות כי כל עוד אנו מאמינים במורה ובפא ניתן להגשים כל דבר. לכל תלמיד ותיק היו התנסויות רציניות בנוגע לעניין זה. אם גופו של מישהו נתקף בתנאי מחלה חמורים מאוד וזה נמשך זמן רב מדי, פירושו של דבר הוא שיש לו פרצות ברורות שמנוצלות על ידי הכוחות הישנים. אחרת, הכוחות הישנים לא יעזו להוציא לפעול את הרדיפה. עלינו להשתחרר מהחזקות ולחפש בתוכנו את ההחסרות. עלינו גם לחלוק התנסויות עם מתרגלים עמיתים ולשמוע את דיעותיהם. אני סבור שאם ניתן יהיה לעשות את הדברים האלה, אז ניתן יהיה לפרוץ בקלות את הרדיפה של הכוחות הישנים. ברגע שאיתרתי את הבעיה שלי, שלחתי מיד מחשבות נכונות כדי להשמיד את הרוע, ותיקנתי את עצמי בקפדנות. גיליתי כי בלילה השני הופרש מעט מאוד דם וביום השלישי הכל כבר היה תקין.

יש לי רק הכרת תודה הגדולה ביותר למורה. התנסיתי שוב, בצורה רצינית, בעובדה כי אמונה מוצקה במורה, אמונה מוצקה בדאפא ואחיזה במחשבות נכונות יציבות הם הדברים בעלי החשיבות העליונה ביותר.