(Minghui.org)

אני איכר סיני. משפחתי היתה מאוד ענייה לפני שקבלתי את הדאפא. באביב של השנה בה קיבלתי את הדאפא, לא היה לי כסף לקנות זרעים ודשן בשביל השתילה העונתית, אז השתמשתי באמצעים לא כשרים להשיג דשן לשתילה. אולם אחד הנושים שלי לקח את כל הדשן מביתי בזמן שעבדתי בשדה, כיוון שלא היה לי כסף לשלם לו. בנוסף אחד מילדי לא קיבל מסמכי לידה כיוון, שלפי מדיניות הילודה, הילד לא היה אמור להוולד (אישתי לא הסתכנה בביצוע הפלה מפאת בעיות בריאות). משרדי העיריה לתיכנון המשפחה הורו לנו לשלם קנס על כך. כיוון שלא היה לי שום כסף לשלם את הקנס הם לקחו את היבולים שלי. כך שחיי משפחתי הפכו אפילו יותר קשים. בנוסף לעוד בעיות בחיים, המשבר הזה גרם לי לאבד כל תקווה בחיים. חשבתי שאחרים לא מאפשרים לי חיים מאושרים ואני אנקום בהם ואהפוך גם את חייהם לאסון.

כשעמדתי להוציא לפועל את תוכנית הנקמה שלי, היה לי אירוע רפואי. יום אחד ב 1998 היה לי כאב בטן כל היום והלילה. הדוד שלי לקח אותי לבית חולים ביום המחרת, והתברר שיש לי דלקת לבלב ואבנים במרה. הרופא רשם לי מרשם לתרופה ושלח אותי הביתה. לפני שסיימתי לקחת את התרופה, שכן סיפר לי על פאלון גונג, ואני בקשתי שישאיל לי את הספר. הוא השאיל לי את הספר וקראתי בו ללא הפסקה במשך שלוש או ארבע שעות, ואז הצטרפתי לקבוצת התרגול שלהם באותו ערב בביתו. לא הייתי צריך להמשיך לקחת את התרופה לאחר-מכן, וכאב הבטן לא חזר מעולם. דרך תרגול התרגילים ולימוד הפא מצב המחשבה שלי השתנה והאופי שלי השתפר. לא חשבתי עוד על דברים כפי שחשבתי בעבר, והיו לי מעט מאוד מחשבות לא טובות.

אני מכיר תודה שקיבלתי את הדאפא, כי הדאפא הביא תקווה לחיי ולכל שאר משפחתי. אם הייתי מקבל את הדאפא כמה ימים מאוחר יותר אני לא יודע איזה מעשים נוראים הייתי מבצע. התוצאות היו בלתי נתפסות וגורמות אסון. זה הדאפא שהציל אותי ואת אלה שבהם תכננתי לפגוע. אני מכיר תודה למורה ולדאפא. דאפא שינה את גורלי ואת הגורל שלהם. אני מקווה שגם הם מכירי תודה למורה ולדאפא, ויבואו ללמוד את הדאפא.