(Minghui.org)

בכפר במזרח פרובינציית גואנג-דונג, מנהג מקומי הוא לערוך מצעד כדי להביע כבוד לאלוהויות לאחר ראש שנת הירח. לאירוע הזה, כל משפחה מכינה דגלים או כרזות עליהם היא רוקמת מסרים שונים ואיתם היא צועדת בכפרים הסמוכים.

השנה, מתרגלת פאלון דאפא מהכפר רצתה לנצל את ההזדמנות הזו כדי להבהיר את האמת ולקדם את הדאפא. לשם כך היא הכינה שתי כרזות, הראשונה באורך מטר וברוחב 2.8 מ'. על כרזת המשי הזהובה, נכתב באותיות סיניות אדומות (בכתב רשמי, סוג של קליגרפיה) "בני האדם זקוקים לאמת-חמלה-סובלנות". כל סימן במילים "בני האדם זקוקים" היה בגודל של 25 ס"מ וכל סימן במילים "לאמת-חמלה-סובלנות" היה בגודל 38 ס"מ. בצידה השני של הכרזה ניתן היה לקרוא "אורו של הבודהא זורח בכל מקום" וכל סימן היה בערך בגודל של 35 ס"מ. אורכה של הכרזה השנייה היה 3.2 מ', רוחבה מטר אחד והרקע שלה היה אדום. בצד אחד נכתב בצבע זהב: "עם חמלה ומוסר עצומים" ובצד השני: "כנות, טוב לב, סלחנות, סובלנות". שתי הכרזות הבריקו בשמש ומאוד משכו את העין.

 

המילים באדום אומרות "בני האדם זקוקים לאמת-חמלה-סובלנות"

בהגנתו ובחיזוקו של המורה, ועם שיתוף הפעולה של המתרגלים, צעדת שני הימים עברה דרך 20 כפרים. בראותם את המילים "אמת-חמלה-סובלנות" , חלק מהילדים אמרו מיד: "פאלון גונג"! אחדים מהמבוגרים אמרו: "שתי הכרזות האלו הן היפות ביותר. לא רק שהן מושכות את העין, גם למילים שלהן יש משמעות נפלאה". גם נותני החסות למצעד אמרו למתרגלת "הכרזות שלך הן הטובות ביותר"!

ביום הראשון של הצעדה ירד גשם במשך 30 דקות. לאחר מכן צופה רץ למתרגלת ושאל אותה: "מדוע הכרזות שלנו שצופו בפלסטיק נרטבו, ואילו שלך, שלא צופו, יבשות?". בנקודה זו, המתרגלת שמה לב שהכרזות שלה באמת היו יבשות. אנשים היו עדים פעם נוספת לנס של פאלון דאפא. המתרגלת חייכה והסבירה לאותו צופה את העובדות על הפאלון דאפא. אותו אדם ענה: "אם כך, אומר לנותני החסות שמהיום והלאה ירקמו מסרים של פאלון דאפא על כל הכרזות".