(במקור מסינגפור, בזמן הנוכחי לי יינג חיה בארצות הברית)

בערב ה-31 בחודש דצמבר 2000, צירפתי כמה מתרגלי פאלון גונג בשמורת פארק האירוסים בסינגפור, כדי להתאבל על אובדן  107 המתרגלים שנרדפו למוות בסין בשל האמונה החזקה שלהם ב- "אמת, חמלה, סובלנות." עשרה אנשים ישבו במעגל בפארק. שמונה מתרגלים ואני עמדנו מאחורי שלט, יד ביד. השלט הראה את השמות ואת התמונות של המתרגלים שנרדפו למוות. לצלילי מוסיקת "פו-דו" ו-"ג'י-שי" מתרגלים נשאו נאום לזכרם וקראו את שמות הקורבנות. החזקנו מקלות זוהרים ובשקט התאבלנו על המתרגלים העמיתים שלנו בסין. כל האירוע היה שלוו ושקט.

בגלל שהשתתפנו בפעילות זו, 14 מתרגלים ואני נעצרנו באופן לא חוקי על ידי המשטרה. שבעה מאיתנו נשלחו ל-4 שבועות בכלא. שאר המתרגלים נקנסו.

אני נכלאתי בכלא ג'אנג יי לנשים למשך 28 יום קשים. פתחתי בשביתת רעב של 20 יום והייתי עדה במו עיני לעונש החמור שכולנו סבלנו. במשך 20 הימים הראשונים, הייתי כלואה בתא רק עם חלון קטן אחד ודלת סגורה. החלון, שהיה חסום עם סורגים מברזל, היה בשימוש ע"י השומרים כדי להתבונן באלו שבפנים. מול הדלת על הקיר היה חלון בגובה רב, מספיק גבוה כדי שנוכל להסתכל דרך החלון של התא ולהבדיל בין יום ללילה.

ב-28 הימים בכלא, לא הרשו לי לעשות פעילויות בחוץ כמו חברות אחרות לתא. הכלא לא רק מנע ממני לצאת לפעילויות מחוץ לתא, אלא בנוסף מנע ממני לעשות תרגילי פאלון גונג. בנוסף לכך, הם החרימו את הספר "ג'ואן פאלון", שבעלי שלח לי. הכלא ג'אנג יי לנשים מאשר לקרובי משפחה של האסירות לשלוח להם חפצים. בעלי שלח לי את הספר במהלך הימים הראשונים שלי בכלא, אבל מעולם לא קיבלתי אותו. במטרה לקבל את זכויותי לקרוא ולתרגל, המגיעות לי על פי החוק, פתחתי בשביתת רעב ביום השביעי שלי בכלא, אחרי הצהריים.

הימים בזמן שביתת הרעב היו מאוד קשים. גופי הפך רזה יותר יום אחרי יום. בלילה היה קשה יותר לישון. מכל מקום, התעקשתי לעשות את התרגילים, והשומרים לא יכלו יותר להתערב. אך הם עדיין סרבו לתת לי לקרוא את ג'ואן פאלון, אז המשכתי את שביתת הרעב. בכל יום התמודדתי עם בדידות ועונש מהשומרים, סבלתי מלחץ עצום גם פיזית וגם מנטאלית.

באותו זמן סוהרת הכלא הובילה אותי אל המסדרון וניסתה להכריח אותי לאכול מתחת למכשיר המעקב. הסוהרת צעקה, "היום אם את לא אוכלת, לא תהיי מורשת לחזור אל התא שלך." אמרתי לה, "לפני שתרגלתי פאלון גונג, לא הייתי בריאה. במשך שנתיים, קראתי את הספר "ג'ואן פאלון" בעקביות ועשיתי את התרגילים, שהפכו אותי לאדם בריא. הקריאה והתרגול הם חלק בלתי נפרד מחיי. בבקשה תני לי את הספר." הסוהרת הלכה בחזרה אל המפקח שלה. הם עדיין החליטו שלא לתת לי את הספר, אז המשכתי בשביתת הרעב.

עונשים נגד פושעים בכלא הם חמורים. בכל יום שמעתי סוהרים צועקים על אנשים. ראיתי סוהר מכריח אסירה להסיר את כל בגדיה ומשפיל אותה כשהוא מכריח אותה לעמוד ולרכון לפני כמה אנשים. כדי לשלוט באסירות באופן נוקשה, הם פיתחו כמה עונשים אכזריים ולא רגילים, למשל הם מכריחים את המרותקות לעמוד בתנוחה אחת. אם הן זזו, העונש היה חמור. הכלא סיפק מים לאסירות. במהלך שמונה הימים האחרונים שלי בכלא, שמו אותי בתא עם שתיים אחרות והקצאת המים שלנו לא הספיקה. לא הייתה לנו ברירה אלא לקחת מים מהאסלה.

לאחרונה, בית המשפט בסינגפור דן באופן מוטעה שני מתרגלי פאלון גונג למאסר בכלא. המתרגלים האלו רק ניסו לספר את הסיפור האמיתי של הפאלון גונג ולבקש תשומת לב לרדיפה בסין. אני הבנתי שמשפחות של שני המתרגלים האלו רוצות להוציא אותם משם בדחיפות, אבל יכלו לעשות רק מה שבית המשפט מאשר. הכריחו אותם לשלם קנסות כדי להוציא אותם. אני עותרת לממשלת סינגפור לא ללכת בעקבות המפלגה הסינית הקומוניסטית ולא לרדוף אנשים טובים שוב.