(Minghui.org)

התחלתי לתרגל פאלון גונג בשנת 1993. הייתי בת מזל למדי לשמוע את המורה כשלימד את הפא באופן אישי בארבעה אירועים נפרדים, ופעם אחת שמעתי את המורה מלמד את הפא לסייעים של אתרי התרגול. פגשתי את המורה חמש פעמים, הקשבתי בכבוד למורה מלמד את הפא וחוויתי את החמלה האדירה שלו. הייתי רוצה לחלוק עם המתרגלים העמיתים את הזיכרונות העמוקים ביותר שלי, את הניסים שחוויתי ואת הקדושה והנפלאות של פאלון דאפא.

1. פגשתי את המורה אישית ונטמעתי בחסד הבודהא חמש פעמים

במאי 1993, אחד מהמורים הראשונים שלי מבית הספר היסודי הנחה אותי לסמינר הראשון של המורה בגווי-ג'ו. ביום השלישי של הסמינר הייתי בת מזל לקבל את הפא.

בפעם הראשונה שפגשתי את המורה, הרגשתי שהכרתי אותו זמן רב, אבל לא יכולתי לזכור היכן ראיתי אותו בעבר. ישבתי בשקט בחלקה האחורי של הכיתה. המשפט הראשון ששמעתי היה:

"במיוחד יש לנו מתרגלים רבים שלומדים שיטה אחת היום ושיטה אחרת מחר וכבר עשו ערבובייה בגופם. נגזר עליהם שלא יוכלו להצליח לטפח כלפי מעלה. כשאחרים מטפחים כלפי מעלה בדרך אחת גדולה, אצלם הכול דרכים צדדיות. כשהם מתרגלים בשיטה אחת, השנייה מפריעה; כשהם מתרגלים בשיטה השנייה, הראשונה מפריעה. כולן מפריעות להם והם כבר לא יכולים לטפח.

אנחנו ניישר את כל העניינים האלה, נשמור את החלק הטוב ונסלק את החלק הרע, וכך נבטיח שתוכל לטפח ולתרגל מהיום ואילך."

זה היה נס! איך הוא ידע את זה, שבגלל בעיות בריאות, תרגלתי בעבר סוגי צ'י-גונג אחרים? נראה כי מצאתי את המורה האמיתי. שוכנעתי עמוקות בעקרונות הפא של המורה. כל משפט של המורה ריגש את ליבי. ככל שהקשבתי יותר, כך יותר רציתי להקשיב ואהבתי להקשיב. המורה ערך שלושה סמינרים בגווי-ג'ו. השתתפתי בכולם וגם הבאתי אתי כמה מחברי ומבני משפחתי.

כשהמורה נתן את הסמינר האחרון שלו בעיר גווי-ג'ו בדצמבר 1994 הייתי שם. ב-23 בספטמבר 1997, המורה לימד את הפא לסייעים של גווי-ג'ו בגווי-יאנג. הייתי בת מזל לפגוש שוב את המורה ולהקשיב לו מלמד את הפא. כך שפגשתי את המורה בסך הכל חמש פעמים. המורה אמר ב"ג'ואן פאלון":

"אני חושב שאלה שיכולים לשמוע ישירות את העברת שיטת התרגול וההרצאות שלי, אני אומר שבאמת... אתה תדע בעתיד ותחשוב שהתקופה הזאת היא ראויה מאוד לשמחה."

כמה נכון! כל פעם שאני נזכרת בפרק הזמן ההוא, אני מרגישה שמחה בדרך שאין דומה לה.

2. המורה מסלק הפרעה דמונית

אני זוכרת שהיו כל מיני הפרעות במהלך הסמינר השלישי. או שהחשמל לפתע הפסיק במהלך ההרצאה של המורה או שמקום המפגש היה צריך להשתנות. במיוחד במהלך ההרצאות הראשונה והשנייה, בזמן שהמורה דיבר, החשמל לפתע הפסיק. לא נמצאה שום בעיה באספקת החשמל או במעגל החשמלי. ראיתי את המורה תופס ומנופף בידו והאורות פתאום חזרו לפעול. לאחר מכן המורה המשיך ללמד את הפא. אז האורות כבו שוב, והמורה החזיר אותם שוב. זה חזר פעמים רבות. לפעמים היה נראה שהמורה רק חשב בשקט לכמה רגעים והבעיה נפתרה.

אנו יודעים מההרצאות שיש הרבה מתרגלים טאואיסטים בגווי-ג'ו. הם מטפחים בהרים מרוחקים וחוסמים את המערות שלהם עם יכולות על טבעיות, אבל הם חייבים לעבור סבל עצום בדרך הטיפוח שלהם. הם לא השיגו את השיטות הנכונות לטיפוח, ובנוסף, אפילו לאחר תקופת טיפוח ממושכת, הם עדיין לא התקדמו באופן משמעותי. היו ביניהם הרבה מתרגלים טובים, והם גם באו להקשיב לפא בפעם הזו. אבל היו גם כאלה רעים. המורה לא אוהב להלחם עם אחרים, אז הוא רק נתן את ההרצאות. אף אחד לא יכול להפריע.

המורה העביר שני סמינרים נוספים במאי וביוני. הסמינר הראשון נערך במשרד הגיאולוגי של הפרובינציה, והשני נערך במרכז הכנסים של המכון הרפואי בגווי-יאנג. השלישי נערך באוגוסט, ומתרגלים רבים השתתפו בו. הוא נערך באולם הכנסים הממשלתי של הפרובינציה. לאחר ההרצאה הראשונה לא הירשו לנו לחזור למחרת. במהרה מצאנו מרכז פעילות לצעירים, וזה לא השפיע על הסמינר של המורה. לאחר מכן הבנו שזה היה הנחש בצורת בן האנוש ממערת הואה-שי שגרם את הצרות הללו. בתערוכת הבריאות האוריינטלית בבייג'ינג בשנת 1993 הוא שוב התערב, ועוד לפני כן הוא אמר לאחת מהמתנדבים המארגנים במרכז ההוראה בגווי-ג'ו שהוא לא יגרום יותר צרות. המורה היה רחום, ושוב ושוב נתן לו הרבה הזדמנויות לתקן את התנהגותו, אבל הוא לא יכל לשנות את הטבע הדמוני שלו ולבסוף הוא היה חייב להתחסל.

3. הנס שבתצלום

אחרי שהסתיים הסמינר הראשון היינו בני מזל והצטלמנו מספר תמונות עם המורה לפני מזרקת הפיל בפארק צ'יאן-לינג בגווי-יאנג, מקום ששימש אותנו גם כאתר תרגול.

בסוף הסמינר השני, המורה טפח על שתי כתפי ואמר לי בעדינות:

"תשמרי על השין-שינג (טבע הלב) שלך. תרגלי היטב".

איש צעיר מתרגל עמית ראה את זה ואמר לי "את מאוד בת מזל! המורה לי נתן לך דברים יקרים מאוד!" הלכתי הביתה, אבל לא יכולתי לשמור על מחשבתי רגועה. חשבתי, "המורה יעזוב בקרוב את גווי-יאנג. אני חייבת להיפרד ממנו". היה גשם. כשמיהרתי לתחנת הרכבת, לפתע הרגשתי משהו מאוד דומה למה שהמורה תיאר ב"גואן דינג":

"כשזרימה חמה לפתע תגיע מקצה הראש למטה דרך כל הגוף." (ג'ואן פאלון)

הרגשתי מאוד נוח, וההרגשה הזו נמשכה זמן רב. מאז, ההתקררות בגפיים שלי וכל שאר המחלות שלי נעלמו. המורה עלה על הרכבת, ואז הרכבת התחילה לנסוע לאט. כמה מתרגלים הביטו במורה מהרציף. המורה עמד ליד הדלת ונופף לנו. צילמנו תמונה. בתמונה, מנפנוף היד של המורה עד לקצה הידיים שלנו היה הכל בצבע לבן טהור. אנו היינו מכוסים בטוהר. את הגוף והפנים שלנו לא ניתן היה לראות בבהירות, בגלל שהם היו כולם לבנים. כל פעם שאנו מסתכלים על התמונה הזו, כולנו מרגישים את החמלה העצומה של המורה ומרגישים אפילו שמחים יותר ואדיבים.

4. רמיזה לאנשים עם קשר גורלי

לפני שתרגלתי פאלון גונג תרגלתי סוגים רבים של צ'יגונג בשביל בעיות הבריאות שלי. היה לי גם מאסטר צ'יגונג מקומי, וגם חלק מהאחים והאחיות שלי טיפלו בי. אחרי שלמדתי פאלון גונג, אמרתי לעצמי "רק המורה של הדאפא הוא המורה האמיתי שלי. רק הוא יכול להציל אותי". לכן אמרתי לאחי ולאחיותי "פאלון דאפא מטפח באמת הן את הגוף והן את הנפש. המורה לי בא להציל אנשים". מאז, הפסקתי לתרגל סוגי צ'יגונג אחרים והתמקדתי בתרגול הפאלון גונג. קיוויתי שגם הם גם יתרגלו פאלון גונג, כולל גם הכביכול "מאסטר" שלי לשעבר. קניתי בשבילו שטיח תרגול ואת כל סט הספרות של הפאלון גונג. הוא קיבל את השטיח אך החזיר לי את חומרי הדאפא.

אחת מאחיותי אמרה לי שהיא יודעת שפאלון גונג הוא טוב והיא רוצה לתרגל, אך לא יכלה לשמור על המחשבה הזו להרבה זמן. בצהרי אחד הימים, קרוב לסיומו של הסמינר השני, הלכתי אליה הביתה. היא סיפרה לי בשמחה שבבוקר היא ישבה במדיטציה בביתה (גם בצ'יגונג שהיא תרגלה היתה ישיבת מדיטציה) וראתה בעין השלישית שלה כיצד עמוד אנרגיה חזק ויפה הסתובב מכיוון המוסד לרפואה, המקום בו נערך הסמינר שלנו, לעבר הבית שלה. הבית שלה בחלק הדרום מערבי של העיר והמוסד לרפואה בצפון, כך שהוא היה צריך לעבור כמעט את כל העיר. העמוד עצר מולה. זה היה מאוד בהיר וגרם לה להרגיש מאוד נוח. מפתיע עוד יותר, לאחר שסיימה את ישיבת המדיטציה שלה, היא גילתה שציור יפה מאוד של נוף הופיע על היד הימנית שלה. זה נראה כאילו הוא צויר עם עיפרון בצבע סגול, אבל היא לא יכלה להוריד את זה או לשטוף את זה. מאוד התרגשתי כשראיתי את זה ואמרתי לה: "זהו רמז מהמורה של הדאפא שאומר לך לא להחמיץ את ההזדמנות היקרה הזו". אז לקחתי אותה לכיתה במוסד לרפואה והיא הקשיבה להרצאה האחרונה של המורה בסמינר השני.

אחרי ההרצאה לקחתי אותה למורה וסיפרתי לו את מה שקרה לה. המורה הסתכל על הציור שעל ידה ואמר לה בשמחה להשתתף בסמינר השלישי שיתקיים באוגוסט. למרבה הצער, בגלל שהיא לא יכלה לעזוב את השיטה הקודמת שלה ואת הכביכול "יכולות על טבעיות" שלה, וגם לא להניח את ההחזקות האנושיות שלה, היא לא הגיעה. חבל מאוד!

5. הגוף שלי מנוקה ומטוהר

המורה אמר:

"אבל כמתרגל אמיתי אינך יכול לטפח עם גוף חולה. אני אטהר עבורך את הגוף. טיהור הגוף ייעשה רק עבור אלה שבאים באמת בשביל ללמוד את שיטת התרגול ואת הפָא. אנחנו מדגישים נקודה אחת: אם אינך יכול לוותר על הלב ההוא ואינך יכול לוותר על המחלה ההיא, לא נוכל לעשות שום דבר ולא נוכל לעזור לך."

לפני שתרגלתי פאלון גונג, סבלתי מבעיות בריאות רבות, כולל תופעות לוואי מזעזוע מוח, בעיות עם הגב, קדחת השחת, שחפת, דלקת בסחוס הצלעות, דלקת פרקים, בעיות בכליות ועוד. לעיתים הגוף שלי היה נפוח, הזרועות והרגלים שלי קרות כקרח וסבלתי מהצטננויות לעיתים קרובות. במשך זמן רב לא יכולתי לחיות ללא תרופות וזריקות. הייתי רזה, גוון הפנים שלי היה כהה ונראיתי הרבה יותר מבוגרת מגילי האמיתי.

תוך פחות מחודש לאחר שהתחלתי לתרגל פאלון גונג, כל מחלותי נעלמו ללא טיפול רפואי. פני פיתחו צבע בריא יותר והרגשתי אנרגטית. מאז אני לא זקוקה יותר לזריקות או לתרופות ואני נראית הרבה יותר צעירה. כל חברי ובני משפחתי שמחו בשבילי. אחר צהריים אחד, לאחר שהסמינר השני הסתיים, שטפתי את הרצפה בבית. פתאום הרגשתי כאב חד של דקירה בבטן, כמו סכין. זה כל כך כאב שהתגלגלתי על הספה. כעבור זמן מה, הבגדים שלי נרטבו לחלוטין. בעלי ובני דאגו ורצו לשלוח אותי לבית החולים. אמרתי להם שזו לא מחלה, שהמורה מטהר את הגוף שלי ומסלק את שורש המחלות שלי. לא רציתי ללכת לבית החולים. הכאב היה בלתי נסבל. צעקתי, "המורה, בבקשה תן לי כוח!" ברגע שאמרתי את זה, הכאב לפתע הפסיק. הייתי בסדר, כאילו כלום לא קרה. שוב הרמתי את הסחבה והתחלתי לנקות. בני ובעלי לא יכלו להפסיק לומר "זה נס. הכאב היה כל כך מפחיד עד עכשיו. ברגע שקראת למורה שלך, הכאב הפסיק. מי היה מאמין? לא היינו מאמינים אם לא היינו רואים את זה במו עינינו."

פעם אחת בעבודה, קיבלתי שלשול פתאומי ונאלצתי ללכת לשירותים שוב ושוב. חברי לעבודה ניסו לשכנע אותי לקחת גלולות. אמרתי שאהיה בסדר אחרי שהחומר הרע יוסר. לא אכלתי כלום בצהריים. הלכתי לשירותים כמה עשרות פעמים באותו יום, אבל הייתי אנרגטית ועבדתי כמו תמיד לאחר שחזרתי מהשירותים. חברי לעבודה אמרו "כמה מוזר. הלכת לשירותים שוב ושוב ולא אכלת כלום. לפי ההיגיון הפשוט היית אמורה להתייבש, אבל את מאוד אנרגטית ובבריאות מזהירה. פאלון גונג הוא באמת מיסטי". בעקבות האירוע הזה, מאוחר יותר כולם הצטרפו לתרגל איתי פאלון גונג, אבל הפסיקו אחרי ה-20 ביולי 1999, מפחד הרדיפה.

לאחר שהפכתי למתרגלת, חוויתי ניסים רבים. הייתי מעורבת בשתי תאונות בהן המכונית התהפכה ופעמיים נפלתי מהמדרגות, אבל לא נפצעתי כלל. זה הכל בשל החמלה האדירה של המורה והמוסריות האדירה (ווי דה) שלו, שהקריב הרבה סבל בשבילי. המורה העניק לי חיים רבים. תודה לך, מורה.

כל המתרגלים האמיתיים יכולים להרגיש לידם את המורה שמגן עלינו בכל מקום, כל הזמן.

6. גורל קבוע מראש

23 לספטמבר 1997, הוא תאריך שלא אשכח לעולם. אחרי התרגול באתר התרגול בבוקר, סייעת אחת אמרה לי שפגישת הסייעים תיערך בשעה שתיים במלון באי-ג'יה-יואן והזכירה לי להגיע בזמן. אחר כך היא התקשרה וביקשה שאבוא מוקדם יותר כדי לנקות ולהכין את מקום הפגישה. היא גם אמרה שהיא כל כך מתרגשת עד שלא יכלה לישון כל הלילה ובלילה שלפניו ושהיא לא רצתה לאכול. חשבתי "מה יכול לגרום לה לכזו התרגשות שהיא שוכחת לאכול ולישון? האם יתכן שהמורה מגיע?"

הגעתי למקום הפגישה מוקדם למדי. כשהכל היה מוכן, יצאתי אל מחוץ למלון כדי לפגוש את המתרגלים שהגיעו. בדלת הצדדית מחוץ לאולם ראיתי את המורה מגיע, מלווה במארגן מתנדב של מרכז ההוראה. הם הלכו על שביל ההליכה בגן במרחק של מטרים ספורים ממני. גם המורה ראה אותי, חייך והלך לעברי. עמדתי שם בכמיהה ולא יכולתי לזכור כלום. העיניים שלי התמלאו דמעות ורציתי לכרוע ברך בפני המורה, אבל היו אנשים רבים מסביב. באותו רגע, המארגן המתנדב דיבר אלי בקול רם ואמר "מדוע שלא תובילי את המורה מהר אל מקום המפגש?" רק אז התעוררתי מהתדהמה והובלתי את המורה אל מקום המפגש.

זה הקשר הגורלי שלי, גורל עמוק קבוע מראש עם בודהא! מעולם לא חשבתי שבביקור האחרון של המורה בגווי-יאנג אני אקבל את פניו לפני הכניסה לאולם. הייתי לגמרי לא מוכנה. הוצפתי באושר ומחשבתי הייתה ריקה. כשעמדתי מול המורה, לא יכולתי לחשוב על שום דבר לומר. בסוף, לפני שהמורה עזב, אמרתי, "תודה לך, המורה!" המורה החזיק את ידי, חייך, ובאדיבות אמר לי

"תקראי יותר את הספר, למדי יותר את הפא. תוך קריאת ג'ואן פאלון, לא משנה כמה גבוהה רמת הטיפוח שאת רוצה להגיע, זה יכול להדריך אותך לשם...".

אנו המתרגלים הסתובבנו. לא רצינו לעזוב. המורה ראה אותנו ואז חזר. הוא אמר,

"גווי-יאנג, אני אבוא שוב..."

המורה, בשם כל מתרגלי הדאפא בגווי-ג'ו, אני מצמידה את כפות ידיי ושולחת בכנות את הברכה הזו למורה הגדול והרחום שלנו: "המורה, עשית כל כך הרבה! מתרגלי הדאפא מגווי-ג'ו מתגעגעים אליך!" אנו מקווים שיום אחד המורה יבוא שוב. אנו מאמינים שהיום הזה אינו רחוק!

7. הילה

כשהמורה לימד את הפא לסייעים בגווי-ג'ו בפעם האחרונה, שניים ממלצרי המלון רצו אלי ואמרו לי שהם ראו את המורה יושב בתוך עיגול יפה, והילה מעל ראשו. הם גם אמרו, "המורה שלכם הוא בודהא". אמרתי להם, "המורה שלנו בא להציל יצורים חיים. אתם יכולים לראות זאת בגלל הקשר הגורלי שלכם עם הבודהא. אתם ממש בני מזל! אתם צריכים לבוא לתרגל מהר." שניהם קראו את "ג'ואן פאלון" ותרגלו את התרגילים כמה פעמים, אבל אמרו שהדרישות היו גבוהות מדי. שניהם אמרו שאינם יכולים לוותר על ההחזקות של האנשים הרגילים שלהם. למרות שדיברתי איתם המון פעמים והם למעשה קיבלו עידוד מהמורה, הם היו אבודים מדי בעולם האנושי. בסופו של דבר הם לא יכלו ללכת בדרך הטיפוח. זה כל כך חבל.

8. כוח גדול ובלתי מנוצח

המורה אמר בהרצאה השישית:

"אצל 90-80 אחוזים של האנשים, לאחר שייצאו מהסמינר הזה לא רק שיתרפאו המחלות, אלא שהם גם יפתחו גונג".

אחת מחברותי השתתפה בסמינר השלישי של המורה. בשנת 1994, זמן לא רב לאחר שהתחילה לתרגל פאלון גונג, בדיקה כללית גילתה שצהבת B ממנה סבלה שנים רבות נעלמה. יותר מזה, היא גם פיתחה גונג.

בוקר אחד בחורף 1994, היא עלתה על אוטובוס לקניות וקבוצת גנבים התקבצה סביבה. גנב אחד ניסה לחטוף את ארנקה, אך ברגע שידו התקרבה לארנק שלה, ידו נסוגה לאחור. זה קרה שוב ושוב. בסוף קבוצת הגנבים נאלצה לוותר, וכולם נעצו בה מבטים. למעשה, היא כל הזמן ידעה מה הם זוממים אבל לא אמרה דבר, ובהמתינה לראות באיזו תחבולה הם ישתמשו נעצה בהם גם היא מבטים. את זה הגנבים לא יכלו לסבול, אז בתחושת אשמה הם ירדו מהר מהאוטובוס. כשהם ירדו הם צעקו "האשה הזו נושאת אנרגיה! אנו לא יכולים לגבור עליה".

הפא של המורה מציג כוח גדול עצום ובלתי מנוצח, כך שברגעים הקריטיים, היכולות העל-טבעיות של המתרגלת הזו התבטאו, ונמנע ממנה לאבד את ארנקה לכייסן.

חוויתי אישית והייתי עדה לתקריות שרשומות מעלה. הרבה מתרגלי דאפא חוו גם הם דברים על טבעיים רבים. רשמתי את מה שראיתי וחוויתי, לא רק כדי לחלוק זאת עם המתרגלים העמיתים, אלא גם לאפשר לכולם לדעת שפאלון דאפא הוא נהדר ועל חוסר האנוכיות של המורה, הפתיחות שלו, אצילותו, גדולתו והחמלה שלו ועל הקדושה של הדאפא, הכבוד, והנפלאות. את ההתרשמות הזו לא ניתן לבטא בשפה אנושית!