ב-21 ביולי 2005, בערך בשעה 9 בבוקר התאספו מתרגלים מרחבי העולם על המדשאה בחלק המערבי של גבעת הקפיטול. רוב המתרגלים, החלו בתרגול קבוצתי בקנה מידה גדול, ובו בזמן האחרים החזיקו בכרזות.


תרגול קבוצתי לפני גבעת הקפיטול בוושינגטון די.סי

בערך בשעה 11:30 לפני הצהריים החל המפגן. נושא המפגן היה "הבה ונסיים את הרדיפה נגד הפאלון גונג בכוחות משותפים". פוליטיקאים מפורסמים רבים ופעילי זכויות אדם עלו לבמה להביע את תמיכתם במתרגלים.


שתי נזירות מתרגלות מטייוואן מבצעות את התרגיל השני

באתר המפגן פגשנו שתי מתרגלות שם האחת שי ג'נג-טון והשנייה שי רו-שואן, שתיהן מטייוואן. שי ג'נג-טון ספרה כי בטייוואן יותר מ-10 נזירים או נזירות הפכו מתרגלי פאלון דאפא. היא גם ספרה לנו כי ממשלת טייוואן ותושבים רבים מכירים היטב את הפאלון דאפא. כשראתה שהמפלגה הקומוניסטית הסינית משתמשת במשאבים רבים כדי להשמיץ את פאלון גונג, וכי אזרחים סינים רבים מרומים, החליטה לבוא לארה"ב כדי לתמוך באירוע זה. שי רו-שואן שנהפכה לנזירה בודהיסטית מגיל צעיר, אמרה "הכתובים הבודהיסטים חזו שפאלון דאפא תופץ בימים אלה כדי להציל אנשים, ואחדים מאלה שיודעים את הכתובים היטב החלו לטפח בפאלון גונג די בטבעיות.

במתחם המצגת עזרה צ'יו יאן-לינג עזרה מתרגלים שהתחזו לאלה שסבלו משיטות העינויים השונות, וזו היא השנה השנייה שהיא עושה זאת. היא ספרה שהייתה עצובה מאד כשעשתה זאת בפעם הראשונה. "הייתי מאד עצובה כשראיתי את תמונות המתרגלים המעונים בסין". צ'יו הוסיפה וספרה "כי כדי לאפר היטב, היה עלי ללמוד את תמונות העינויים ולמצוא את פרטי הפציעות. לבי נעשה יותר כבד ככל שלמדתי את התמונות יותר".

בצהרים היה חם מאד. בכל אופן, מתרגלת קשישה הייתה נחושה בהחלטתה להמשיך את תפקידה במצגת כמתרגלת מעונה. היא אמרה "זה סבל מועט ביותר בהשוואה לעינויים שעוברים המתרגלים בסין".


שישה מתרגלים צעירים מאטלנטה

שישה מתרגלים צעירים מאטלנטה, לי טיה-פו, לי שי-לונג, וואן צ'ון-קה, וואנג צ'ון-ג'ן, יאו  ג'יאה-לי וליי מנג, הצטרפו גם הם לתרגול הקבוצתי. לי טיה-פו, האחות המבוגרת בין השישה ספרה כי הם השתתפו במפגנים שנערכו בוושינגטון די.סי. כמה פעמים. היא הוסיפה כי הם מאד גאים להיות מתרגלי דאפא.


צאי יו בן השבעה חודשים הצטרף גם הוא למפגן

המתרגל הצעיר ביותר שראיתי בעת המפגן היה צאי יו מניו זילנד. למרות שהיה רק בן שבעה חודשים הוא הגיע עם אמו מוקדם מאד בבוקר. בעת שאמו הייתה מאד עסוקה בחלוקת עלונים, הוא שכב בשקט בעגלת התינוקות שלו. כשהחל המצעד בצהרי היום, עגלתו הייתה מוקפת בהרבה תיקי מתרגלים. הוא ישב שם בשקט במשך כל המצעד.