(Minghui.org)

אני מעוניין לשתף אתכם בחוויה שלי, איך אדם בן 65 כמוני עבר דרך מבחן המחלה, למען כל אותם מטפחים אשר עוברים את אותו המבחן.

ב-7 לפברואר השנה התחלתי להשתעל ולא ייחסתי לזה חשיבות רבה, אבל כתוצאה מכך ביום השלישי התחלתי להשתעל עם דם. במהלך שעות היום ירקתי דם פעמיים או שלוש, ובערב הייתי יורק פעמיים, בכל פעם הכמות הייתה בערך 30 מיליגרם של דם. כאשר התגברו יריקות הדם נחלשתי ונעשיתי מסוחרר, רגלי השמאלית התנפחה ולא יכולתי לשבת ברגליים משוכלות. לא יכולתי אפילו ללכת. אשתי הייתה מאוד מודאגת והתחננה שאקח תרופה. ניסיתי להרגיע אותה בכך שאמרתי: "אני בסדר".

כשבני משפחתי ראו שבריאותי לא השתפרה עד ביום הרביעי, הם לחצו עלי לקחת תרופה. הלב האנושי החל להשתלט ולקחתי תרופה פעמיים באותו יום. התוצאות, בכל אופן, לא היו כמצופה והופיע סימפטום נוסף בצורה של קוצר נשימה. הבנתי שזו לא מחלה רגילה. לפני שהופיע המצב הזה לא השקעתי מספיק זמן בלימוד הפא ולא למדתי את הפא היטב במשך זמן רב. מחשבתי נדדה כאשר למדתי את הפא ומחשבותי הנכונות לא היו מספיק חזקות. הרוע ניצל את ההחזקה שלי לפחד, כאשר לא עשיתי דברים בלב טהור.

לאחר שעברתי את המבחן הזה, הייתה לי הבנה יותר מעמיקה שבכך ששמרתי על עצמי עם לב אנושי, צייתתי לדרך שהכוחות הישנים תכננו עבורי. מצב מסוכן זה איפשר לכוחות הישנים לרדוף אותי ולגרום לי ליפול. תקרית זו באמת גרמה לי להבין את החשיבות של לימוד הפא. באמצעות לימוד הפא היטב ושמירת מחשבות נכונות חזקות, אדם בטוח יעבור כל דבר.

מאז ניצלתי כל רגע ללמוד את הפא בחריצות. בנוסף לארבעת הפעמים שמטפחים שולחים מחשבות נכונות יחדיו בכל רחבי העולם, שלחתי מחשבות נכונות בתחילת כל שעה עגולה כדי לחסל את הידיים השחורות, הרוחות הרקובות ואת רוח הרפאים הקומוניסטית המרושעת. עשיתי את התרגילים שוב ושוב ואת התרגיל החמישי עשיתי על כיסא בגלל רגלי הנפוחה. ביקשתי את עזרתו של המורה כשהשתעלתי וירקתי דם. בלבי המשכתי לומר לעצמי: "אני לא מכיר בכל התכנונים של הכוחות הישנים. אני תלמיד של מאסטר לי הונג-ג'י ורק מה שהמורה אומר זה סופי. דבר לא יכול להזיז אותי עכשיו. יש עדיין אנשים רבים שלא יודעים את האמת וממתינים להצלה".

עמיתי המטפחים למדו איתי את הפא, עשו את התרגילים ושלחו אתי מחשבות נכונות. מטפחים אחרים שלחו מחשבות נכונות למעני. אחת מהמטפחות סיפרה לי כיצד היא הצליחה להתגבר את ההפרעה של המחלה בעזרת אמונה חזקה במורה ובדאפא ועם מחשבותיה הנכונות. זה הגביר בי את תחושת הביטחון. 20 יום לאחר מכן ההשתעלויות שלוו ביריקת דם פסקו, רגלי הנפוחות חזרו למצבן הרגיל וכל הסימפטומים נעלמו. תודות לנדיבותו של המורה ולהצלתו, חשתי שמחה ואושר שאין מילים לתארם.

מאז, לבי היה טהור בכל פעם שקראתי ג'ואן פאלון. אני רוצה להודות למורה על כל הדברים אשר נתן לי. אני אקשיב למורה ואעשה את שלושת הדברים היטב.