(Minghui.org)

מאז תחילת הרדיפה ב-20 ליולי 1999 ועד שנת 2000, נהגו שוטרים ממחוז רן בפרובינציית ההֵ-ביי להגיע לביתנו תדירות כדי להפריע ולאיים על חיינו. הם החרימו שני מכשירי הקלטה, כמה ספרי פאלון דאפא וצילומים של המורה. כשבעלי הלך למסור חומרי "הבהרת אמת", הוא נעצר על ידי קצינים מאגף משטרת מחוז שיאו-דונג, בעיר שינג-טאי. הוא נידון לתשע שנות מאסר.

בעלי החל לתרגל פאלון גונג בשנת 1996. בשנת 1997 שוטרים מתחנת המשטרה המקומית סחטו ממנו 200 יואן. ב- 20 ליולי 1999, הוא נסע לבייג'ינג לבקש צדק לפאלון גונג ונעצר על ידי הֵה האי-דוּאוֹ, הממונה על המשרד הפוליטי ומשרד הביטחון של אגף משטרת מחוז רן, והשוטרים ליו ג'ינג שוּה וליו צ'ן- ג'ן-גוּאוֹ. הוא נכלא במרכז לחינוך של מחוז רן ליותר מחודש ימים. שם סחטו ממנו יותר מ- 1200 יואן. אין שום מסמך או תיעוד על התקרית.

בליל ה- 29 בנובמבר 1999, אנשים ובראשם ההֵ האי-דוּאוֹ וליו ג'ן-גוּאוֹ, פרצו לביתנו ועצרו את בעלי. הוא נכלא שוב במרכז לחינוך של מחוז רן. כעבור חודש הוא נלקח למרכז המעצרים של מחוז רן, שם היה כלוא בתא מס' 6 במשך זמן רב. דווח שרוב האסירים שם היו פושעים שנידונו למוות, ורוצחים. במשך הלילה היו מכים את בעלי ומקללים אותו בתדירות. בליל ה- 15 לינואר 2000, היה מאוד קר. אסירים בתא מס' 6 אילצו את בעלי להתפשט ולרדת על ברכיו, כשהוא חשוף כל הלילה לקור המקפיא. במשך הלילה הם העמידו כסא הפוך על ראשו של בעלי והניחו קומקום רותח על הכסא. בעטו בו והרביצו לו כל כך, שעורו הפך שחור כחול. פניו היו נפוחים וחבולים במידה כזאת שבני אדם לא הכירו אותו כשהלך לאכול למחרת בבוקר. אולם הסוהרים לא התייחסו למצבו העגום. הוא שוחרר כעבור ארבעה או חמישה חודשים מאוחר יותר, ושוב סחטו ממנו 1000 יואן.

חמי וחמותי סבלו מאוד והתגעגעו לבנם. הם היו נכנסו לחובות כספיים ופיתחו מחלות כרוניות, כשבנם היה בכלא הם לא יכלו להרשות לעצמם מבחינה כספית ללכת לביה"ח לטיפול. חמי התאבד ב- 19 לינואר 2005; חמותי לא יכלה להתמודד עם הלחץ ונפטרה ב- 2 למרץ 2005.

אחרי מות חמותי הלכתי למשרדי הממשלה בעיר וביקשתי לקשר אותי עם ליו ג'ן-גוּאוֹ, הממונה על המשרד הפוליטי ומשרד הביטחון של אגף משטרת מחוז רן. ביקשתי אותו להתקשר לסוהרים בכלא טאנג-שאן ולהודיע לבעלי על מות הוריו. יחסו של ליו ג'ן-גוּאוֹ היה מאוד שלילי. הוא קילל אותי וביקש לדעת מדוע התקשרתי אליו. אחרי זה, עדיין לא אפשרו לי לבקר את בעלי.