(Minghui.org)

סיפור עינוייו ומותו של מר שין מין-דואו, שעונה למוות והוא בן 33

רשויות בית הסוהר איימו על משפחתו: "אנחנו לא נשחרר אותו אפילו אם ימות. זה לא משנה גם אם תגישו ערעור למזכירות המדינה". מר שין מין-דואו, מתרגל פאלון דאפא בן 33, עונה למוות ב-1 לספטמבר 2006, בכלא נאן-שאן בעיר ג'ין-ג'ו .

שין מין-דואו

משפחתו של שין מין-דואו חיכתה ביום ה-1 לספטמבר עד השעה ארבע וחצי אחה"צ, בכלא נאן-שאן. הם חזרו לביתם לאחר שרשויות הכלא סירבו לתת להם להיפגש עמו. התברר לאחר מכן שזה היה יום מותו. (חלק 1)

תמונה: שין מין-דואו, שלושה ימים לאחר ששוחרר משהותו הקודמת במחנה עבודה. הוא לא יכול היה לעמוד ובקושי תמך בעצמו, כשהוא משעין את ראשו על הקיר.

המתרגל שין מין-דואו היה טכנאי ראשי בחברה למחקר רפואי בסניף המדידות של שדה הנפט ליא-אוהא. הוא היה ידוע בנדיבותו וברוחב לבו. הוא התמיד בתרגול פאלון גונג, הלך בעקבות החוקים אמת-חמלה-סובלנות, והמשיך להבהיר את האמת על הפאלון גונג. הוא נרדף בצורה אכזרית במשך שבע השנים האחרונות של הרדיפה. הוא מת כשעיניו פקוחות. משפחתו לא הצליחה לסגור אותן לא משנה כמה חזק הם ניסו.

ב- 2001 שין מין-דואו היה עצור אחד-עשר חודשים במחנה מעצר בשדה הנפט

בשנת 2001 פרצו שוטרים למשרדו של שין מין-דואו ועצרו אותו במחנה המעצר של שדה הנפט ליא-אוהא. במשך אחד-עשר חודשים כליאתו הוא עבר שם סוגים שונים של התעללות, עינויים המיועדים בעיקר לשבור את גופם ורוחם של מתרגלי הפאלון גונג, ולהכריחם לוותר על האמונה ועל התרגול. הוא נתלה לזמנים ארוכים, הוכה קשות כאשר הלך לשירותים, וקיבל שוקים חשמליים מכמה וכמה אלות חשמליות ממספר שוטרים בעת ובעונה אחת. הוא עונה ב"הלעטה בכפייה" כשאסירים פליליים דוחפים לגרונו בכוח צינור ודרכו מזרימים חומרים מזיקים וכואבים. עינוי ההלעטה בכפייה גרם למקרי מוות רבים בקרב מתרגלים כלואים.

למרות כל עינוייו, כאשר ניסו לאלצו לחתום על "כתב וויתור", שבו יש גם השמצה על המורה ועל הדאפא, הוא ענה ברצינות: "פאלון דאפא הוא הפא האמיתי, והמורה שלנו הוא רחום ומציל את כל היצורים החיים. לתרגל פאלון גונג ולטפח אמת-חמלה-סובלנות רק מועיל לחברה, אין עליכם ללכת נגד המצפון שלכם".

המתרגלים הכלואים עברו כולם עינויים כאלה במחנה העבודה בכפיה, אך ללא פחד הם תמיד הורידו את ההודעות המשמיצות שצוות הסוהרים היה תולה על הקירות כנגד הפאלון דאפא. הסוהרים התנקמו במתרגלים והחזירו את ההודעות לקירות. בוקר אחד הייתה לשין מין-דואו ההזדמנות להוריד מהקיר הודעה משמיצה, ולמחוק הודעה נוספת מהלוח. הסוהרים היכו אותו באופן ברברי, ותלו אותו בבידוד בצינוק. ראש המחלקה עינה אותו מספר פעמים בחשמול איבריו הצנועים, יותר משלושים דקות בכל פעם, ירק עליו, העליב אותו, והדביק על מצחו הודעות המשמיצות את הדאפא. הוא בעט בגופו ובפניו עד שהבשר נקרע מעל שין מין-דואו. מאז כל המתרגלים החלו להוריד את ההודעות המשמיצות, מה שריסן ביותר את הרוע. בשלב מסוים, כאשר כמעט כל המתרגלים הכלואים לקחו בכך חלק, הסוהרים הפסיקו להדביק ולהכין הודעות כאלה.

הסוהרים ממש שנאו את שין מין-דואו, כיוון שהוא היה נחוש באמונתו בדאפא, וסירב לדקלם את סעיפי מדיניות הכלא. שין מין-דואו לא הראה פחד מול עינוייו, וניצל כל הזדמנות להבהיר את האמת למעניו, כשהוא אומר בעדינות " הטיפוח בפאלון דאפא הועיל לנו רבות, ואנו מתחשבים באחרים תמיד, חושבים קודם על האחר, וידוע שאנו אנשים טובים. למה אתם רוצים לשנות אותנו?". על מילותיו אלו הוא היה מקבל התקפה נוספת של עינויים. לאחר 11 חודשים הוא הגיע למצב גסיסה, ואביו לקח אותו הביתה על זרועותיו, כשהוא שוקל 40 קילוגרם.

נעצר שוב בשנת 2003

ב- 2 באפריל 2003 נעצר שוב שין כשסיפר את האמת על הרדיפה לאנשים. הוא שוב עונה באכזריות. הקצין האחראי שדד ממנו חפצים אישיים, והוא נשלח למחנה המעצר של העיר פאן-ג'ין. הוא עונה שם 26 יום על "כסא המוות", מה שכמעט הרג אותו. בינתיים ניסו לסחוט ממשפחתו סכום דמיוני של כסף, 20,000 יואן, מקביל למשכורת של כמעט שש שנות עבודה. ההורים אמרו "אין לנו כזה סכום, האם עשרת אלפים יספיקו?". הקצין אמר להם “אתם לא רוצים להציל את הבן שלכם, אז לא צריך". ההורים שאלו "עבור מה הכסף?". הוא ענה להם: "קודם תתנו, אחר כך נחליט". קצין זה ידוע בכך שסחט מאות אלפי יואנים ממשפחות מתרגלים. הוריו של שין אכן שילמו את 20,000 היואן, ושין שוחרר הביתה במצב כזה, שלא יכול היה לשבת או לישון, גופו דואב ואינו מסוגל לבצע תנועות פשוטות ביותר בגופו או בכפות ידיו.

שין סיפר שקצין המשטרה ג'או נשבע לו "אם לא אצליח לכלוא אותך, אשנה את שם משפחתי לשלך". הקצין פברק עם חבריו האשמות כוזבות שנמסרו למשרד התביעה הרשמי, שיותר מאוחר דחה אותן.

2004 - שין מין-דואו כותב מכתב פתוח למשפחות עמיתיו לעבודה ומספר על עינוייו

בשנת 2004 שין מין-דואו כתב מכתב פתוח למשפחות העובדים בחברת הנפט בה עבד. הוא תיאר במכתב את העינויים שעבר בהיותו בשבי, פגיעות בכל גופו וגם באיבריו הפנימיים. "את הכאב שחלף בכל גופי" הוא כתב "לא ניתן לתאר במילים. בהתחלה צרחתי, אך מאוחר יותר כלה כוחי. עשרים וששה ימים עברו ככה. בפעם אחרת כלאו אותי בכלוב, ותלו אותי מעל הרצפה לשבעה ימים. בכל יום טאן שיאו-בייאו, ראש הצוות, היה יורק על פני ומענה אותי בשוקים חשמליים מאלה חשמלית".

2005 – כליאתו השלישית של שין

שין מעולם לא הפסיק את הבהרת האמת שלו, וב- 3 באוגוסט 2005 חטפו אותו שוטרים במסווה בשעה שרכב על אופניו. הוא צעק "פאלון דאפא הוא טוב!" כדי שהאנשים ברחוב ידעו ששוב המשטרה עוצרת אנשים טובים שמתרגלים פאלון גונג. אבל אלו שעצרו אותו היכו אותו, וסיפרו לאנשים ברחוב שהם עוצרים אותו על רמאות.

אדם אחד עבר ושאל: "למה אתם מכים אותו ככה?" אחד המכים שלף את תעודת השוטר ואמר לו: "אני שוטר, ועוצר אותו כי הוא מתרגל פאלון דאפא". האיש שאל: "איזה חוק הוא הפר? מה לא בסדר בתרגול פאלון גונג? ואם החוק הוא הסטנדרט שלכם אז למה אתם מכים אותו?". השוטר לחש לו "מה אתה עושה?!", והאיש ענה "עזוב מה אני עושה, למה אתם מכים אותו למוות? מי הסמיך אתכם לעשות זאת?" אנשים אחרים גם גינו את המשטרה, והשוטרים נאלצו לעזוב בגלל זעם הקהל.

יותר מאוחר השוטרים פרצו לביתו במפתחות שלו, ושדדו והפכו את הבית כשהמשפחה לא הייתה שם, כשהם מוציאים סכום כסף מזומן, פנקס חסכונות של האב, מחשב, מקרר, מכונת כביסה וחפצים שונים. האם קיבלה הלם כשראתה את מצב הבית, המגירות שהוצאו ממקומם, ומה הוציאו משם.

2006 – שין מין-דואו עדיין במעצר, התביעה על האשמות שווא מובאת לבית המשפט

היה צורך לשאת את שין לתוך אולם בית המשפט, כי הוא לא יכל לעמוד ולא ללכת. המשטרה אסרה על משפחתו וחבריו להיפגש עמו לפני המשפט. הם אף אסרו על עורך הדין שמונה על ידי התביעה הממשלתית להיפגש עם שין או משפחתו לפני המשפט. הם התעלמו גם ממצב בריאותו. הם אף התעלמו מהנוהל של הודעה למשפחה, ולא שלחו להם הודעה על המשפט. אולם דבר המשפט נודע למשפחתו של שין, שהודיעה לחבריו. כשהמשפחה הגיעה, דרשו מהם את תעודות הזהות וצילמו את פניהם בווידיאו בעת שביקשו להיכנס לאולם המשפט. אלו שלא הביאו עמם תעודת זהות לא הורשו להיכנס.

במהלך המשפט הוצגו הראיות המפוברקות כאילו מצאו בביתו 1100 תקליטורים והוצגו ראיות מפוברקות לכך שהוא ואשתו ייצרו אותם. כל מה שכן לקחו מביתו לא הוזכר כלל, כיוון שנלקח על ידי השוטרים עצמם.

אמו של שין אמרה "לבני אין בבית מכשיר וידאו, איך הוא יכל להכין עותקים?" אז השוטרים הציגו צילום של תקליטורים מפוזרים על הרצפה, אולם סוג הרצפה לא תאם את רצפת ביתו של שין. השוטרים לא ציפו שהדבר ייחשף כה מהר.

שין האו, האחראי הראשי להאשמות המפוברקות, הציג גם לכאורה חתימה של שין מין-דואו על הרשימה המפוברקת של מה שנקלח מביתו. אמו ציינה כי החתימה על הרשימה אינה חתימת בנה, ואז שו האו התרגז ואמר "אני יכול לחתום בשמו של שין מין-דואו אם יש לי שלושה עדים.

אחרי המשפט אילצו גם את יושבת הראש של ועדת השכונה (סניף מקומי של המפלגה הקומוניסטית הסינית) לחתום כ"עדה לעדות בבית המשפט", למרות שכלל לא הופיעה בבית המשפט. גם לעורך הדין שמונה על ידי התביעה נאמר על ידי המשטרה שעליו לטעון "אשם" בשם שולחו. אבל עורך הדין לא מלא את ציפיותיהם. במקום זאת הוא טען לחפותו של שין מין-דואו. השוטרים נכנסו לפאניקה. מאחורי הקלעים הם הפעילו לחץ על עורך הדין הזה.

עורך הדין ושין מין-דואו חשפו את ההוכחות המזויפות. הקהל שהקשיב למשפט היה בהלם. הוא הבין כי רודפיו של שו פברקו את כל מה שהוצג כהוכחות במשפט, וכי מתרגלי דאפא כולל שין צריכים לצאת לחופשי. הם הסתכלו בשופט, אך השופט הודיע על דחייה.

אחרי הדיון שו האו ניגש לעורך הדין ואמר לו "אני האחראי על המקרה הזה. בבקשה עזור לי וחסוך לי את הבושה הציבורית". עורך הדין אמר "עלי ללכת על פי החוק, ולטפל בדברים על פי החוק והראיות". שו האו התמלא חמה ואיים עליו "חכה ותראה! אם אי פעם תיפול לאזור השיפוט שלי אני אדאג לסבך אותך כהוגן". התברר כי סניפי המפלגה האזוריים וועדת החוק של המפלגה הם שארגנו ופיקחו על המשפט הבלתי-חוקי הזה.

למרות שלא ניתן פסק דין במשפט, שו האו והשופט מא לי, החליטו בחשאי לדון את שין מין-דואו לשלוש עשרה שנות כליאה. הם לא פרסמו זאת, כדי למנוע מבני המשפחה לעתור, אבל הדבר נודע למשפחה. הם מיד עתרו לבית המשפט לערעורים, עורך הדין הציג הגנה חזקה, ובית המשפט של פאן-ג'ין דחה את פסק הדין והורה לבית המשפט של אזור שינג-לונג-טאי לבדוק את המקרה.

שין האו והשופט מא לי המשיכו לזייף ראיות, ואילו הפרקליטות לא ביצעה את הוראות בית המשפט לחקור את הנושא. לכן ב-15 בינואר 2006 הוציא בית המשפט של אזור שינג-לונג-טאי לפועל את פסק הדין המקורי, ושין מין דאו נלקח לכלא נאן-שאן ב- 21 בפברואר  2006, למרות מצבו הבריאותי החלוש ביותר.

שרפו את גופתו של שין מין-דאו כדי להשמיד את נסיבות מותו

במהלך כליאתו של שין מין-דואו בכלא נאן-שאן, הוא התמיד באמונתו בדאפא ובמורה. הוא סירב ללבוש את מדי הכלא, וסירב לבצע עבודת פרך. הוא דרש שחרור ללא תנאי, ונכלא בצינוק מבודד. הוא המשיך בשביתת הרעב שהחל בה, וכל הזמן הזה הוא עונה בפראות.

ביולי ובאוגוסט 2006 משפחתו פנתה שוב ושוב לרשויות הכלא כדי לראות אותו, עד שפעם אחת הרשויות הסכימו. המשפחה הגיעה, אבל לא נתנו להם לראות אותו. הוריו המבוגרים הסתובבו בחוץ, מזיעים בחום. במהלך שנות רדיפתו של בנם הם איבדו רבות משיניהם, ראייתם התדרדרה, והם חוו דאגה, פחד וצער רב. שלטונות הכלא אמרו להם "אתם חשפתם אותנו באינטרנט, הרגזתם את המנהל שלנו. אתם חושבים שאתם כאלה חזקים? לכו תעשו מה שאתם רוצים. לא נשחרר אותו גם אם הוא ימות פה!".

וכך, ב- 1 בספטמבר 2006, נלקחו עוד חיים צעירים על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית. ב- 3 בספטמבר שרפו שלטונות הכלא את גופתו בשש בבוקר.

כך מילאו כל שלוחות המפלגה את מדיניותו של ג'יאנג זמין, יוזם ומניע הרדיפה נגד הפאלון דאפא: "הכאתם של מתרגלים למוות היא כלום, והיא תיחשב כהתאבדות. אל תזהו את הגופות, שרפו אותן מיד".

המקור לסיפור זה סיפר שעיניו של שין מין-דואו היו פתוחות לרווחה לאחר מותו. לפניו היה מראה של כאב עז. משפחתו ניסתה לעצום את עיניו מספר פעמים, אך הן נותרו פקוחות. נודע למשפחתו כי הוא עבר הלעטה בכפייה בתערובת סמיכה של מי מלח מרוכזים. הוא כנראה נחנק.