(Minghui.org)

בשנת 2003 נעצרתי בבייג'ינג כאשר הבהרתי את האמת ונכנסתי לשנתיים מאסר במחנה עבודה בכפייה לנשים בבייג'ינג.

ברגע שנכנסתי למחנה, אסירים מכורים לסמים מונו לשמירה הדוקה עלי, כשהם מכריחים אותי לשבת זקופה במשך 16 שעות כל יום, ללא דיבור או שימוש בשירותים. הוכרחתי גם לעמוד למשך תקופות זמן ארוכות, כשמונעים ממני שינה ושתיית מים. נאלצנו לצפות בסרטי וידאו ולקרוא מאמרים שמשמיצים את הפאלון דאפא. בכלא קיימות שיטות עיקוב שונות אחרי מתרגלי פאלון גונג, בקבוצה קטנה, קבוצה גדולה, או שמירה על מתרגל בודד. מתרגלים שהיו מאוד יציבים, וסירבו לכתוב "וידוי חרטה" כלשהו, נשלחו למחלקה שם השליטה אפילו יותר חמורה, ושם עונו בצורה אכזרית.

על פני השטח, מחנה העבודה בבייג'ינג הוא כמו בית ספר, מאוד נקי ומסודר, כיוון שניקינו אותו מדי יום. יש שם מכשירי התעמלות לתצוגה בשביל המבקרים. בכל פעם שהגיעו אורחים, השומרים החביאו את מתרגלי פאלון דאפא, מפחד שמא יספרו את האמת, וארגנו כמה אסירים שיתארו תנאים טובים כביכול במחנה.

אחרי שחרורי מן המחנה, זועזעתי לקרוא את הדיווחים על קצירת האיברים החיים ממתרגלים לשם רווח, על ידי המפלגה הקומוניסטית. נזכרתי מייד בבדיקות הגופניות שהיינו נאלצים לעבור פעמיים או שלוש בשנה במחנה. אולי הם היו בשביל מטרות קצירת איברים. ערכו לי שלוש בדיקות עיקריות בהיותי במחנה וכל זאת בפחות משנתיים. הבדיקות התנהלו בביה"ח טיאן-טאנג-הֵה. הם תמיד גם בדקו את הדם שלנו, כשהם מספרים לנו שהמטרה היא "בדיקת הפטיטיס".

הסוהרים אמרו לנו: "הסתכלו כמה הממשלה דואגת לבריאותכם. הם מבזבזים כל כך הרבה כסף כדי לבדוק את מצבכם הגופני". אסירים אחרים אמרו: "הם דואגים רק לכם מתרגלי פאלון גונג, כי הם בודקים רק את דמכם". פעם אמרו לנו שהם זקוקים לתרומת דם ולקחו בעיקר ממתרגלי פאלון גונג וכמה אסירים מכורים לסמים.

התפלאתי מדוע הם רצו דם ממכורים לסמים. עכשיו אני מבינה שהם ניסו להסתיר את העובדות של מטרתם האמיתית. היו פעמיים בהם רצו לקחת דם ממתרגלי פאלון גונג. נאמר לכמה מתרגלים צעירים שיש בעיות בבדיקות הדם שלהם והם לקחו עוד דם כמה ימים מאוחר יותר. הייתי עדה פעמיים כשהנהלת המחנה העבירה מתרגלי פאלון גונג באמצע הלילה. המתרגלים שנבחרו לא היו מאזור מקומי ואף אחד לא יודע היכן הם כעת.

כל מה שנאמר למעלה הוא מה שהייתי עדה לו באופן אישי ומתייחס לקצירת האיברים של המק"ס.