Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

הארגון לחוקי זכויות אדם הוציא לאור הצהרה המגנה את המאסרים הלא חוקיים בסינגפור

18/12/2006 |   אתר מינג-הווי

(Minghui.org)

ב- 30 בנובמבר 2006, רשויות סינגפור הוציאו פסק דין לא סביר נגד שני מתרגלי פאלון גונג, שמחו בשקט מול השגרירות הסינית בסינגפור, ונשלחו בכוח לכלא. הארגון לחוקי זכויות אדם הוציא לאור הצהרה המגנה את הפגיעה בזכויות האדם. ההצהרה אומרת: "אנו קוראים באופן מכובד לכל האומות בעולם לקרוא לממשלת סינגפור לבטל את כל ההאשמות נגד תשעת המתרגלים הסינגפוריים, לבטל את תקופות המאסר שהוטלו על נג צ'אי הו-איי ואר טיונג מיידית, ולהפסיק כל הפעילויות הבלתי חוקיות ולא צודקות הגודעות את יכולתם של אזרחי ותושבי סינגפור להשתמש באופן חופשי בזכויותיהם לחופש אמונה, חופש דיבור, חופש הבעה, וחופש להתאסף במקום שרוצים ועם מי שרוצים". ההצהרה בהמשך.

ההצהרה של הארגון לחוקי זכויות אדם

"ביולי השנה הממשלה של סינגפור עצרה שלושה מתרגלי פאלון גונג מחוץ לשגרירות הסינית בסינגפור, על מחאתם השקטה על רדיפת הפאלון גונג בסין, המתבססת אך ורק על אמונתם הדתית והרוחנית. כמה ימים לפני התקרית, הממשלה האשימה תשעה מתרגלי פאלון גונג אחרים על חלוקה שקטה של עלונים. האישום הוגש תשעה חודשים אחרי האירוע, בדיוק בזמן ביקורו של סגן ראש הממשלה הסיני, לי לאן-צ'ינג בסינגפור. עובדה זו תומכת בהשערה שהמאסרים באו כפעולה למנוע מהמתרגלים לארגן מחאה בזמן ביקורו של הבכיר הסיני האחראי ביותר לרדיפת הפאלון גונג בסין.

היום שפט בית המשפט בסינגפור שני מתרגלים לתקופת מאסר בכלא על הפעילם את זכויותיהם הדמוקרטיות והחוקיות להפגין ליד שגרירות זרה, כדי לציין את אי שביעות רצונם מן המדיניות של סין בהפעלת רדיפה בלתי חוקית של הפאלון גונג שם. כפי שהעולם יודע היטב, זהו זמן שבו מחאות מסוג זה באו לידי ביטוי לגיטימי בסוגיות שנויות במחלוקת במדינות שונות, כמו במחלוקת לגבי האפרטהייד בדרום אפריקה, מחאות נגד פעולות בריה"מ בזמן המלחמה הקרה, הפגנות נגד טיהור אתני ביוגוסלביה וכעת בבעיות הנובעות מרצח עם בסודן. אכן זהו אחד המנגנונים בו משתמשים בני האדם הטובים בעולם כדי לעצור את הגל של רצח עם וטיהור אתני שהתחיל בזמן השואה במלחמת העולם השנייה.

המאסר שהוצא לפועל היום על ידי בית המשפט בסינגפור הוא החלטה נוספת בסדרת החלטות המבהירות שהשיטה החוקית הסינגפורית היא במירב בושתה, ובצורתה הגרועה ביותר היא כלי לשימוש הרשויות נגד אותם אלה שהתנהגותם נתפסת כלא עולה בקנה אחד עם מה שמתאים למדיניות ולדעות של הממשלה. באופן דומה מציין ארגון "שומר זכויות אדם האסיאתי" בדוח 2005 שלהם שכותרתו: "העדר שלטון החוק והאקטואליה של זכויות אדם" את המסקנה הבאה: "סתירה שצריך לפתור, בסינגפור. המפלגה השלטת, ה-PAP היא למעשה המדינה עצמה. היכולת להבטיח זכויות אדם לא קיימת באווירה כזאת בכלל. ההכחשה האבסולוטית של זכויות, עושה את ההכרה בזכות כל שהיא בלתי אפשרית".

הרשימה הארוכה של מאסרים בלתי חוקיים, כליאות שרירותיות, ועינויים של פוליטיקאים ועורכי דין מוערכים מאד, הכוללים אפילו את עו"ד הידוע פרנסיס סי-או, ידועים היטב לאלה העושים שימוש בחוק הסינגפורי כדי לדכא וליישר כל אחד שלא הולך בעקבות הקו של המפלגה. אך מדוע המטרות האלה מכוונות כעת לאזרחים סינגפוריים המתרגלים את אמונתם בפאלון גונג, תרגול עם מדיטציה שקטים שמעודד אנשים להיות אדיבים, מלאי חמלה ואמיתיים? [...] וויליאם סאפיר כתב ב"ניו יורק טיימס" ב- 29 לינואר 2001, עמ' 23 תחת הכותרת (הסרקסטית – המת') "המערכה הדיכויית כלפי מאמיני הפאלון גונג המבצעים מתיחות ונשימות ללא רשות בפארק הציבורי", כי הרשויות הסינגפוריות הראו למתרגלים בשיטה "מיהו הבוס בקניון הלאומי". לכן ב- 18 למאי 2001, בראיון עם ארנו דה בורכגרב, לי יואן קיו אמר שהוא עצר אותם כיוון שפאלון גונג ודתות אחרות מאיימות פוליטית על משטרו.

השיפוט של בית המשפט היום מחזק הערות אלה, ומראה פעם נוספת שאלה המביעים השקפות בניגוד להשקפות הרשויות הסינגפוריות יהיו מועדים לסנקציות פליליות בלתי חוקיות על ידי בית המשפט, שעושה את רצון אלה שמעליו. במקום להוציא את חפותם של המתרגלים אשר יצאו כנגד הפעולות הנוראות של סין נגד הפאלון גונג, במקום לתפקד כבית משפט עצמאי המבסס את פועלו על חוקים ועדויות וביסוס על עובדות, בית המשפט בחר במקום זאת ללכת על פי קו המפלגה ולתמוך ברשויות הסינגפוריות, כלומר לתת תמיכה ועידוד למסעי עינויים, רצח עם וטיהור אתני או דתי הקורים בסין, סודן ומקומות אחרים בעולם.

בגלל סיבה זאת אנו קוראים בצורה מכובדת לכל האומות בעולם לפנות לממשלת סינגפור לבטל את כל ההאשמות נגד תשעת המתרגלים, לבטל את המאסר שנכפה בצורה בלתי חוקית על נג צ'אי הו-איי ואר טיונג מיידית ולעצור כל הפעילויות הלא חוקיות והלא צודקות הגודעות את היכולת של אזרחים ותושבים של סינגפור להפעיל בחופשיות את זכויותיהם לחופש דת, חופש דיבור, חופש הבעה וחופש להתאסף בכל מקום ועם מי שרוצים."