(Minghui.org)

במהלך שנות תיקון הפא, תחת הדרכתו של המורה, התבגרנו, נעשינו הגיוניים, ונעשינו נחושים בדעתנו לעומת המצב בו היינו בתחילה - לא בוגרים ובלתי רציונאליים. תוך כדי אימות הפא והצלת יצורים חיים, צברנו הרבה ניסיון חיובי. לאחר שחווינו אבידות חמורות, למדנו גם לקחים מכאיבים. שורשם של הגורמים היסודיים ללקחים המכאיבים הללו טמונים במחסור בלימוד הפא.

בסביבתנו יש מתרגלים עמיתים רבים (מתאמים) שלקחו על עצמם פרויקטים רבים של הבהרת האמת, והם אפילו לוקחים חלק בעבודת דאפא אלמנטארית. זה זמן רב שהם עסוקים במשימות אלו ומזניחים את לימוד הפא. ראשית, עלינו לאשר שאנו מכבדים מתרגלים אלה על ההקרבות הגדולות שהקריבו בשעה שאימתו את הפא.

מתרגלים עמיתים: אם איננו מבינים בצורה נכונה את היחס בין לימוד הפא ועיסוק בעבודת הדאפא, ואם אנו לא מכירים בחשיבות לימוד הפא מנקודת המבט של הפא, לא נוכל לבצע היטב את עבודת אימות הפא, ואנחנו עלולים בקלות לגרום נזק לדאפא.

במאמר "לוועידת הפא של אוסטרליה" (מה-18/11/2006) בדבריו המורה הדגיש שוב את חשיבות לימוד הפא:

"היו כל כך הרבה לקחים בקשר לזה".

לכן אני מרגיש שהכרחי לשוחח עם המתרגלים העמיתים על הנושא הזה, דבר שיכול לשמש כתזכורת. אנא הצביעו על כל הבנה מוטעית שלי.

א. להסתכל על חשיבות לימוד הפא מתוך אחת מהתנסויותיי האישיות

לפני כארבע שנים עזבתי את ביתי כדי להימנע מרדיפה. הגעתי לאתר הכנת חומרי דאפא באזור א'. לפני כן, נשארתי בביתי וחשבתי שהמתאם של אתר הכנת חומרי הדאפא צריך להיות מישהו שלמד את הפא היטב וטיפח את עצמו בשקדנות. במהלך פעילות עם מתאמים באזור א', הבנתי במידה הולכת וגוברת כי יש משהו לקוי במצב הטיפוח שלהם. הם היו עסוקים בעשיית דברים במשך כל היום, ולעיתים נדירות הם הצליחו להרגיע את עצמם כדי ללמוד את הפא. בשעות הערב הם כבר היו יותר מדי עייפים ורדומים, והיו נרדמים זמן קצר לאחר שהתחילו ללמוד את הפא. הם תמיד היו במצב הזה. מאוד דאגתי ותהיתי כיצד יוכלו לבצע היטב את העיסוק באימות הפא, מבלי שילמדו יותר טוב את הפא. לפיכך, שיתפתי אותם במחשבותיי, וכולם השתמשו בתירוץ של היותם עסוקים בעבודת אימות הפא. הם חשבו שזה יהיה יותר מדי אנוכי אם הם יירצו רק ללמוד את הפא. לא כל כך הבנתי את הנושא הזה אז דברתי על כך עם מתאמים אחרים והם כולם השתמשו באותו תירוץ. לאחר זמן מה, תוך פרק זמן קצר אחדים מהמתרגלים (המתאמים) באזור א' נחטפו. חלקם נרדפו בצורה חמורה, ואחדים נשלחו למחנות עבודה. לפיכך, תוך זמן קצר נאלצנו להחליף מספר פעמים את מיקומו של אתר הכנת החומרים.

במהלך שהותי באתר הכנת החומרים, לא עסקתי הרבה באימות הפא, אך הפכתי למומחה בהעברת דירות. חיינו כציפורים מבוהלות, באימה ובפאניקה. הבנתי שמצב הטיפוח שלנו היה בהחלט לא נכון, ושעלינו לשנות זאת מהר. חשבתי על הנושא מנקודת המבט של הפא. הבנתי שהגורם המהותי שהוביל למאסר המתרגלים ולחוסר היציבות של אתר הכנת החומרים באזור א' הוא שהם לא נתנו עדיפות ראשונה ללימוד הפא. לאחר מכן פגשתי מתרגל מאזור ב', ונוכחתי לדעת שהמצב באזור ב' שונה לחלוטין מהמצב באזור א'. המתרגלים באותו אזור מצאו תמיד את הזמן ללימוד הפא והם למדו אותו היטב. זה לא שינה אם היו אלה מתאמים של אתר הכנת החומרים, או מתרגלים שנשארו בביתם. במיוחד כשהמתאמים באזור ב' נפגשו עם מתרגלים אחרים, הם התנהגו בצורה שונה מאנשים רגילים העוסקים בארגון עניינים עסקיים כשהם מטפלים בפרטים מסוימים של עבודת אימות הפא. במקום זאת, הדבר הראשון שהם עושים הוא להזכיר לכולם לשים לב ללימוד הפא, והם מחליפים ביניהם את הבנותיהם ביחס לפא.

באמצעות השוואת שני אזורים אלה, אנחנו יכולים לראות בקלות את חשיבות לימוד הפא. כדברי המורה במאמר "לוועידת הפא של אוסטרליה" :

"האזורים שפעלו היטב בהצלת ישויות חיות ואימות הדאפא, ושבהם שינויים גדולים התרחשו, הם בוודאי מקומות בהם אנשים למדו את הפא היטב."

לאחר מכן ארגנו במכוון פגישות בין המתאמים בשני האזורים, כדי שיחליפו ביניהם הבנות, בתקווה שהמתאמים מאזור א' יוכלו ללמוד מהלקח המר שלהם, וישפרו במהרה את מצבם. למרות זאת, נראה שלמתאמים מאזור א' היו מושגיהם מושרשים על לא להקדיש תשומת לב ללימוד הפא, ולכן הם מצאו תרוצים רבים כשהם הגנוּ על עצמם. אני לא יכול לזכור כמה פגישות ערכנו כדי להעלות את נושא לימוד הפא ולדון בו. הוויכוחים בקשר לנושא זה נמשכו בערך כחצי שנה, ורק אז המתאמים מאזור א' הבינו את החשיבות של לימוד הפא. כיום הם לומדים את הפא בשעות הבוקר, וכשאין להם נושאים דחופים לדון בהם, והם משוחחים בשעות אחר הצהריים או הערבים על הנושאים הקשורים לפרויקטים של הדאפא. כך שכל אזור א' הוא כעת במצב הזה, ואימות הפא בכל האזור חזר להיות בסביבה הרמונית, שלווה ויציבה.

כדאי להזכיר כי במשך חצי השנה של החלפת ההבנות, מתאם מאזור ב' הפגין סבלנות רבה והוא באמת התייחס לבעיות של המתרגלים האחרים כאילו היו אלו בעיותיו שלו. לא משנה אם המתרגלים דבקו בעקשנות בהשקפותיהם האישיות, סירבו לקבל את דעתם של אחרים, או פיתחו קוצר רוח ורגשות שליליים, תמיד המתאם התייחס לעמיתיו המתרגלים בלב רגוע ומלא חמלה. בכל נושא הוא דן בסבלנות עם המתרגלים העמיתים. מאוד נגע לליבי הלב הרחום והרחב שלו כלפי אחריותו לפא ולמתרגלים עמיתים. הודות למאמציו של מתרגל זה אתר הכנת החומרים באזור א' חזר לתקינותה. הצלחתי גם לשחרר חלק ממושגיי, שהיו הפחד מבעיות שיתעוררו עקב כתיבת הבנותיי ושיתופם עם מתרגלים עמיתים. זהו הלך מחשבה מאד לא אחראי, אם כשאנחנו רואים שלמתרגלים עמיתים יש בעיות, בגלל הרצון שלנו לא לפגוע, או כשאנחנו עצלים ולא רוצים לדבר עליהן או להעלותן על הכתב. אם מתרגלים עמיתים או פרויקטים של אימות הפא נפגעים וניזוקים כתוצאה מכך, לא נצליח להתאושש ולהתגבר על ההפסדים אפילו אם נצטער על כך לעולמים.

ב. לימוד הפא, טיפוח הלב ואימות הפא הם גם טיפוח

הגעתי להבנה כי כל הגורמים לטיפוח שלנו טמונים בחומרי הבהרת האמת שהכנו. אם למדנו היטב את הפא והייתה לנו מחשבה טהורה, חומרי הבהרת האמת שהכנו נשאו את המשמעויות העמוקות של הפא ויכלו למלא תפקיד של אימות הפא והצלת יצורים חיים. אחרת, אם לא נלמד את הפא כשאנחנו עוסקים בעבודת דאפא, כפי שציין המורה זה יהיה כמו שאנשים רגילים שעוסקים בעבודת דאפא. כיצד עבודתם של אנשים רגילים יכולה לשאת את כוחו של הדאפא? לכן חלק מחומרי הבהרת האמת שהכנו לא השיגו את ההשפעה הטובה בהצלת יצורי חיים. לעיתים קרובות הם הושלכו אפילו לפני שנקראו. יש לזה קשר ללימוד הפא שלנו. אנחנו מטפחים את עצמנו תוך כדי תהליך הבהרת אמת.

אם מתאם לא למד היטב את הפא, כשהוא יעשה דברים יהיו לו מושגים רבים של אנשים רגילים. הרי מספר דוגמאות בהן אני משתמש כדי לחשוף מושגים כאלו של אנשים רגילים, כך שנוכל ללמוד מהשעורים האלה.

1. המנטאליות של עשיית דברים רק לשם עשייתם. מישהו העוסק בעבודת דאפא באותה דרך בה הוא עוסק בעבודה בחברה הרגילה. האדם רודף אחר הישגים מפוארים ומחפש את תחושת ההגשמה.

2. הרצון לעשות הכול. מישהו שאינו מתלהב לתת למתרגלים אחרים את ה"זכות" לעסוק בעבודת דאפא (אפילו כששיקולי בטיחות אינם רלוונטיים). כתוצאה מכך המתאם נעשה עסוק במידה הולכת וגוברת, והרוע מנצל את הפרצה. יש אמרה בין האנשים הרגילים "לתת לאדם דג זה פחות טוב מללמד אותו לדוג". כשאנחנו עוזרים למתרגלים עמיתים להקים אתר להכנת חומרי הבהרת אמת עלינו ללמד אותם כיצד להפעיל את הציוד באופן עצמאי. המתאמים לא צריכים לסיים כל עבודה, עבור המתרגלים האחרים; כך המתאמים לא יהפכו לעסוקים מדי, ויהיה להם מספיק זמן להיות מעורבים בפרויקטים חדשים של הדאפא.

3. רדיפה אחרי תהילה. יש מתאמים שנותנים דעתם להרגשה של להיות "מוביל" בין מתרגלי דאפא (קרוב לודאי שאחדים מהמתאמים הם מובילים בתפקידם בחברה הרגילה, וההחזקה שלהם בנושא הזה חזקה יותר משל מתרגלים אחרים). כשאחרים מציינים בפניו את ההחזקה שלו, המתאם מחפה על זה עם התירוץ שזה טבעו המולד. מתרגלים עמיתים: זה לא אופי המולד, זה מושג אנושי שמושרש עמוק, וזה משהו שחייב להיות מסולק! בלי לשחרר את ההחזקה לתהילה, האדם יהפוך ליהיר, ההחזקה לאנוכיות תגדל והאדם אפילו יסטה לדרך רעה במחשבה שלו עצמו.

4. החזקה להתפארות על כישורים מיוחדים. יש הרבה מאד מושגים של אנשים רגילים, אך איני מעוניין לתת כאן דוגמאות נוספות. רק באמצעות התמדה בלימוד הפא המתרגל יכול לסלק את המושגים שרכש לאחר לידתו. הגעתי להבנה בקשר למה שהמורה אמר כשציין שהתמדה בלימוד הפא ולימוד הפא היטב הם שני רעיונות שונים. התמדה בלימוד הפא לא אומרת שהפא נלמד היטב. אך הדבר הראשון שמתרגל צריך לעשות כל יום הוא ללמוד את הפא. לימוד הפא לא צריך להיות רק עניין של נוהל. לפעמים כשאנחנו קוראים את הפא המחשבות שלנו משתוללות; העיניים שלנו קוראות אך מחשבותינו אינן בפא. במקרה זה הקריאה שלנו חסרת תועלת. המורה הדגיש שוב את חשיבות לימוד הפא ב "לוועידת הפא של אוסטרליה" (נובמבר 2006).

כשאני מתבונן במצב בו הייתי לפני שנאסרתי באופן בלתי חוקי, אני מבין שהייתה לי בעיה חמורה עם לימוד הפא. אף על פי שלמדתי את הפא מדי יום, וגם הקדשתי זמן רב ללימוד, איכות לימוד הפא שלי לא הייתה טובה. המצב הזה נמשך חודשיים שלושה שבעקבותיהם נאסרתי. אחרי ששלחו אותי למחנה עבודה בכפייה שוחחתי עם מתרגלים עמיתים על הנושא הזה. לרוב המתרגלים שנאסרו היו גם בעיות רציניות עם לימוד הפא. במשך זמן רב הם לא הצליחו להתמיד בלימוד הפא או שלא הצליחו באמת להיטמע בפא.

ג. אזורים בהם המתרגלים לומדים היטב את הפא חווים מצבי תיקון פא טובים

אני מכיר אזור בו מתאמי הדאפא למדו את הפא היטב וטיפחו את עצמם ביציבות. זה השפיע שם על מתרגלים אחרים וגם הם טיפחו את עצמם ביציבות, ובשיתוף פעולה של כל מתרגלי הדאפא. מצב תיקון הפא באזור ההוא מאוד טוב. כשמתאם מעלה הצעה, כל המתרגלים משתפים פעולה באופן פעיל. באחד המקרים הם הלכו למזכיר המקומי של הוועדה הפוליטית והמשפטית, שרדף ארבעה מתרגלי פאלון גונג ששניים מהם נשפטו באופן בלתי חוקי. מתרגל עם מחשבות נכונות חזקות מאוד הלך לחפש אותו ולהבהיר לו את האמת בזמן שהמתרגלים האחרים שלחו מחשבות נכונות. בתחילה מזכיר הוועדה נראה כאחוז טרוף וטען שישלח את המתרגל הזה לתחנת המשטרה. באמצעות המשך הבהרת האמת של המתרגל הזה, המזכיר פרש בסופו של דבר מהמפלגה הקומוניסטית הסינית. הוא גם ביקש מאותו מתרגל שישאיל לו ספרי דאפא לקריאה. אנשי צוות "משרד 610" המקומיים אימצו לעצמם גישה של פסיביות בטיפול, או אף עקיפת הטיפול, לאחר הבהרת האמת של המתרגלים. בנוסף לכך, כשאנשים רעים דיווחו לאותם אנשי משרד 610 על מתרגלי פאלון דאפא, הם גערו בהם ואמרו להם לטפל בעסקיהם שלהם ולא להתערב בענייניהם של אחרים.

בהתבסס על מה שידוע לי, ארבעה או חמישה מתרגלים באזור ההוא לומדים את הפא כקבוצה. כל יום הם לומדים ביחד לפחות הרצאה אחת מ"ג'ואן פאלון". כשהם חוזרים לביתם הם ממשיכים ללמוד את הפא לבד. מתרגל מבוגר שקורא מדי יום שלוש הרצאות מ"ג'ואן פאלון" מצליח היטב בהבהרת האמת. במשך חודש אחד הוא חילק כמה מאות עותקים של "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית". באזור ההוא יש מתרגלים שמסוגלים לדקלם בעל-פה את כל הספר "ג'ואן פאלון". גם מתרגלים אחרים שם נמצאים בתהליך של לימוד בעל-פה ושינון ה"ג'ואן פאלון". אחדים מהמתרגלים המבוגרים משננים כל מאמר של המורה כאשר הוא מתפרסם. לכן, אפשר לראות שהמצב הטוב של תיקון הפא באזור ההוא קשור באופן הדוק ללימוד הפא של המתרגלים.

מתרגלים עמיתים: המורה שוב הדגיש את חשיבות לימוד הפא במאמר "לוועידת הפא של אוסטרליה" (נובמבר 2006). באמת אסור לנו להתייחס ללימוד הפא כאל משחק ילדים ואין עלינו להתייחס ללימוד הפא בקלילות. בקשר לזה, כבר התנסינו בשיעורים כואבים רבים מדי, יותר מדי אבידות חסרות תקנה ויותר מדי חרטות. חלק מהלקחים האלו אפילו עלו בחייהם של מתרגלים. הדאפא הוא הבסיס והביטחון לכל דבר. כולנו באנו למען הדאפא. מתרגלים עמיתים: הבה וננהג בקפדנות עם לימודי המורה, נקדיש יותר זמן ללימוד הפא ונלמד אותו היטב. רק אז נוכל למנוע מעידות בנתיב תיקון הפא שלנו, נהיה בטוחים ונצעד בצעדים יציבים.