(Minghui.org)

קבוצות לימוד פא ותרגול, זו שיטת הטיפוח הטובה ביותר, והמורה שלנו נתן לנו את זה. אנחנו באופן זמני  איבדנו את סביבות קבוצות לימוד הפא והתירגול שלנו בסין בגלל רדיפת המפלגה המרושעת. אולם קבוצות לימוד הפא מתאוששות ומוקמות מחדש די במהירות. זו האחריות של כל אחד לחשוב כיצד לשפר את איכות לימוד הפא, וכיצד לשפר את עצמנו, כמו-גם להשתפר כגוף אחד בהתאם לפא, ואיך לדאוג לסביבת לימוד הפא.

1. לימוד הפא לא צריך להיות פורמלי. התהליך של לימוד הפא צריך להתבסס על חיפוש של המתרגלים אחר שיפור. לדוגמא, יש קבוצות לימוד פא שרק קוראות את הספרים, הרצאה אחרי הרצאה,מה שלוקח כמעט את כל הזמן של הלימוד הקבוצתי, ולא משאיר זמן להחליף תובנות. ככול שזמן הקריאה נעשה ארוך יותר, חלק מהמתרגלים אפילו מנמנמים. אפילו כשאנחנו קוראים בעצמנו קשה להתרכז, אז איך נתרכז לאורך זמן ארוך של הקשבה וקריאה? חוץ מהחלפת תובנות אני חושב שזה חשוב לקרוא מאמרים חשובים מתוך "שבועון מינגהווי", ואז לדון בהם לזמן מה. זה יעזור במצב של חוסר מידע זמין והמתנה ארוכה לשיתופים בין חברים לצוות. יש מתרגלים שמציעים שבסוף לימוד-הפא נדון מה נלמד בפעם הבאה. אנו יכולים לנקות את מחשבתינו וללמוד בבית, ואז להביא הבנות ושאלות לקבוצת-לימוד הפא. מתרגלים אחרים חושבים שזה לא ראוי אם אנו לא קוראים את הפא ביחד בזמן לימוד-הפא. אולם אני חושב שהאפקט הוא המדד הקובע.

2. כאשר אנו משתפים בנסיונות שלנו, זה הופך לברור-מאליו אם למתרגל יש הבנה נכונה של הפא והאם לה או לו יש הבנה לא נכונה. זה גם מוביל לגילוי מתרגלים שיש להם קשיים - אם הם יכולים להתנהג בהתאם לפא ולפי דרישות הפא, או האם בעיותיהם קשורות לנושא של לימוד-הפא וקשורות לטיפוח האמיתי שלהם.

כאשר אני מקשיב להתנסויות של מתרגלים אחרים אני תמיד חושב על הנקודות האלה.אם אני מבחין שאנו צריכים לדון במשהו לעומק, אז אני מציע שכל אחד יחשוב על-כך ויתבסס על הפא. אם הדבר נעשה בצורה נכונה והמתרגל עשה עבודה טובה ועלה מעבר לקשיים, אז לאיזה חלק של הפא נצמדנו? ואם זה לא נעשה טוב, איזה חלק של הפא הוזנח? אם אנו לא יכולים להיות בטוחים, או אם החלק הזה של הפא לא מוכר לנו, אנו נחפש זאת בספר ונלמד את הספר, וכן גם דון בכך. אז נזכור זאת בצורה טובה. לעולם אין עלינו לדבר על משהו לא לפי הפא. שימוש בשיטה זו משפר את כולם. זה גם חשוב לעודד כל אחד להשתתף בדיון, ולא לתת רק למספר אנשים לדבר. ישנו מתרגל באיזור אחר שמחלק הרבה חומרי הבהרת-האמת, ועשה עבודה מאוד טובה בהבהרת הפא, אבל למתרגל זה יש כמה הבנות לא ברורות של הפא. כאשר הוא עשה כמה טעויות והרוע עצר אותו, הוא חשף מידע פנימי על מתרגלים עמיתים. לאחר ששוחרר הוא ב"נחמדות" אמר למתרגלים אחרים, "אמרתי להם הכול, אז תהיו זהירים!", אנו מצטערים ביותר על המתרגל הזה, שעבר דרך הכל עד כאן ועכשיו עשה את הטעות הגדולה הזו. איזה שיעור גדול זה!

3.  אנו צריכים להתיחס ללימוד-פא כאל סביבת טיפוח אמיתית ולהתחשב בבאות: האם אנו מגיעים בזמן ללימוד-פא? האם אנו מנמנמים בזמן לימוד-פא? האם אנו מפטפטים על דברים חסרי-תועלת? האם מישהו מוריד את ידו בזמן שליחת מחשבות נכונות? האם אנו מאפשרים למתרגלים אחרים לדבר? כאשר אנו יודעים שיש מתרגל אחר שמדבר, האם אנו עדיין ממשיכים לדבר? האם אנו משוחחים עם מתרגלים אחרים גם כאשר אנו לא מתנהגים בענווה, לא רגועים, או מתווכחים בלי סוף? מה על האופן בו אנו מדברים? האם אנו שומרים על מחשבה שלווה?אנו צריכים להיות מודעים לשיקולים אלה ואחרים.

4. אנו צריכים לשים-לב לטיפוח הדיבור, ולהגן על הפרוייקטים הקשורים לדאפא. מספר מתרגלים באזורנו הזניחו או התעלמו מטיפוח הדיבור - בעיה משמעותית. במכוון או שלא במכוון הם הפיצו רכילות של חוסר מחשבה - אומרים למתרגלים בהם הם "בוטחים" על מקום לימוד-הפא, הזמנים וחברי קבוצת לימוד-הפא, וכן על הדברים שאנו משוחחים עליהם. הם מעבירים את המידע מאחד לשני, עם ה"חיבה האישית", שלהם, מתעלמים מהאחריות שלהם לדאפא. אין להם תובנות בהתאם לדאפא מלכתחילה, והם אינם עושים את הדבר הנכון. אני רוצה להגיד למתרגלים אלה שכל הזמן מתעלמים מטיפוח הדיבור, "בגלל המילים חסרי-האחריות שלכם, מתרגלים אחרים נאלצים להפסיק את העשייה שלהם למען הדאפא!"

זה מה שחשבתי עליו עד כה. השלמות ותיקונים ממתרגלים עמיתים יתקבלו בברכה.