לעבור את המבחן הפטאלי

יש אנשים שלא שמו דגש על לימוד הפא, כך שבמהלך הרדיפה המרושעת כלפי תלמידי הדאפא, ותחת הלחץ החזק של הטרור האדום האכזרי, הפרצות שלהם נוצלו על ידי הרוע בגלל לב הפחד, והם עשו דברים רעים שהם לא היו אמורים לעשות כלפי הדאפא וכלפי תלמידי הדאפא. הם הפכו להיות סוכנים חשאיים וחפרפרות עבור מוסדות המודיעין של המפלגה המרושעת כגון משרד הביטחון הלאומי של המק"ס, מפקדת המטה הכללי, משרד הביטחון הציבורי וכו'; יש גם כאלה שתוך כדי כניעה לרוע עשו – בכמויות שונות ובמידות שונות – את הדברים הכי מחפירים לגבי מטפחים. אבל כישויות חיות, כולם יודעים בלבם שהדאפא הוא טוב, ומתחרטים אחרי שעשו את הדברים; הם רוצים לחזור לתוך הטיפוח-תרגול, אבל יש להם משהו שהסוכנים של המק"ס יכולים להשתמש בו כנגדם, כך שהם מלאים בחרטה; הם מפחדים שאם הם יחזרו, הסוכנים החשאיים ישתמשו נגדם בדברים ההם בשביל לאיים עליהם. הם עוד יותר מפחדים שברגע שתלמידי הדאפא יגלו מה שהם עשו, הם יהיו מלאי בושה מכדי לעמוד נוכח תלמידי הדאפא. זאת דילמה עבורם.

למעשה, להפסיד את ההזדמנות הזאת של אין-ספור השנים ואת המטרה האמיתית של ההגעה לעולם הזה, זה יותר מפחיד מההחזקה של להיות מלא בושה מכדי להתייצב מול אנשים. טיפוח הוא טיפוח, וטיפוח הוא בדיוק סילוק של החזקות, סילוק של התנהגויות אנושיות רעות ושל כל מיני פחדים, כולל הלב האנושי של לפחד מזה ולפחד מההוא. הלכתם בדרך שגויה בגלל החזקות ולב של פחד מלכתחילה, ועכשיו כשאתם רוצים לחזור, אתם מעוכבים על ידי לב הפחד ונותנים לו לחסום את דרככם חזרה.

לב הפחד יכול לגרום לאדם לעשות דברים מוטעים, לב הפחד יכול גם לגרום לאדם להפסיד את ההזדמנות. לב הפחד הוא מעבר פטאלי בהליכת האדם לקראת האלוהִיוּת. מלכתחילה עשית טעות גדולה בגלל זה, וכשאתה רוצה לתקן, אתה מפחד שאחרים ידעו. טיפוח הוא עניין רציני. אם תמשיך לפחד באופן זה, מתי יהיה אפשרי שלֵב הפחד לא יעכב אותך? במיוחד אלה שמסתירים את כל זה ועוד פועלים בצורה בולטת בין המתרגלים, אם אינכם מניחים את ההחזקה הזאת, מניחים את ההתנהגות הנפשעת הזאת, את לב הפחד הזה – לא משנה כמה דברים של תלמידי דאפא אתם עושים, זה נעשה כדי להסתיר דברים. אם תניחו את החטאים האלה שאתם נושאים אתכם ומדחיקים בתוך לבכם, ותחזרו, אז כל הדברים שתעשו יהיו נקיים, ויהיו חלק מהטיפוח של תלמידי דאפא.

כמאסטר שלכם אף פעם אינני מנהל חשבונות לגבי הדברים המוטעים שאתם עושים במהלך הטיפוח, אלא זוכר רק את הדברים הטובים שאתם עושים ואת ההישגים. באשר לתלמידי דאפא, כולם צלחו זאת תוך כדי טיפוח ורדיפה מרושעת לאין שיעור, מודעים עמוקות לקשיים שבטיפוח, והם לא יתייחסו בחוסר הבנה למתרגלים שהלכו בדרך מוטעית. לכן אני שוב אומר לכם: כל המתרגלים שפעלו באופן מוטעה במובן הזה, החל מעכשיו, מוטב שתכריזו בפומבי על כך שאתם מניחים את המשא המטונף הזה וחוזרים אל הדאפא. רק על ידי כך שתחשפו את כל הדברים המוטעים שעשיתם, תוכלו להשתחרר מההיטפלות והאיומים של הסוכנים החשאיים. רק כשתחשפו את הדברים, תוכלו לסלק את ההחזקות ואת לב הפחד. אני ותלמידי הדאפא לא נתייחס בצורה של אנשים רגילים למתרגלים שהלכו בדרך מוטעית במהלך הטיפוח. בזמן ההוא כשהתחלתי להפיץ את הפא בחברה האנושית כבר ידעתי שייתכנו מצבים שונים במהלך הטיפוח. בתהליך שבו בן אנוש הולך לקראת אלוהִיוּת, כיוון שזהו בן אנוש שמטפח ולא אלוהות שמטפחת, האדם בוודאי יעשה טעויות במהלך הטיפוח, ובוודאי יהיו מבחנים שלא יעבור אותם היטב. מובן שיש כאלה שעושים טעויות גדולות. מה שקריטי הוא האם כשזיהית את זה יש לך הנחישות לסלק את זה. אם תהיה לך הנחישות לצאת מזה, זה נחשב לטיפוח, וזהו טיפוח.

אני מקווה שהמתרגלים שהלכו בדרך מוטעית לא יעשו טעויות שוב ושוב. אולי זאת הפעם האחרונה שהמאסטר מלמד את הפא למתרגלים כאלה. תִִפסו את ההזדמנות, אין-ספור אלוהויות מתבוננות בכם, ואני ותלמידי הדאפא גם כן מצפים לכך שתחזרו.

לי הונג-ג'י 9 במאי 2006