מדי שבת אני מבקרת את אמי שגרה ברמת אליהו שבראשון לציון. בשכונה יש גינה שנקראת "גן מנשה". הרבה אנשים מהעדה האתיופית באים לגינה בשבתות לשבת ולהתרועע.

באחת השבתות ירדתי עם אמי לגינה, העמדתי משולש קרטון עם עלוני הסברה בשפות שונות והתחלתי לתרגל. תוך כדי תרגול אני שומעת צחקוקים, ומגלה מולי קהל סקרן של ילדים ובני עשרה מבקשים לדעת מה אני עושה.. .עצרתי את התרגול והסברתי. הם שאלו אם אני יפנית או סינית, ושאלו על החוברת "תשעת הדיונים" בשפה הסינית שהייתה במשולש ואני הוצאתי להראות להם את "תשעת הדיונים" בסינית ועלונים בעברית. סיפרתי על הרדיפה, זה סיקרן ונגע ללבם. דיברתי על אמת חמלה וסובלנות ומושגים של טוב ורע. הרגשתי את לבם מתרחב. כשסיימנו את התרגול הם שאלו מתי הפעם הבאה וקבענו.

מתרגלים תרגיל רביעי

בקבוצה שלנו יש קבועים וחדשים, ומגיעים גילאים שונים. אמנם הסביבה לפעמים רועשת אבל חלק מהילדים מצליחים להתעלם והם קשובים ומרותקים