(Minghui.org)

לאחרונה, לאחר שראש העיר שלנו הודיע על תכניות לפרק את אתר המחאה של המתרגלים מול הקונסוליה הסינית, הרבה מתרגלים התחילו לעסוק בכתיבת מכתבים לעיתונים ולממשל האזורי. לעיתים הם הפיצו את מכתביהם ברשימת האימייל האזורית שלנו, כחומר עיון עבור המתרגלים האחרים. תקרית זו חשפה החזקות של מתרגלים רבים, כולל אותי, וברצוני לשתף כמה מהם כאן.

כמה מתגובות המתרגלים לתקרית היו רוויות בהמון רגש. הם כעסו על ראש העיר וכתבו מכתבים המתקיפים ומשפילים את אישיותו. כמה מהמתרגלים היו אחוזי פחד והפכו עצבניים ומלאי דאגה. הם כתבו מכתבים המאיימים להרשיע אנשים שמעזים להתנגד לפאלון גונג.

למעשה, הבעיה עם הקונסוליה התרחשה כתוצאה מבעיות בטיפוח של המתרגלים, והתקרית יכולה לעזור למתרגלים להבחין במגבלותיהם, להשתפר תוך כדי טיפוח, ולהציל את אנשי העולם תוך כדי התהליך. למרות זאת, הרבה אנשים נקטו בגישה של הגנה על פעולות המתרגלים, מבלי להביט פנימה כלל, תוך כדי השמצת המתנגדים להם.

בראותי זאת, נזדעקתי ושלחתי כמה אימיילים בניסיון לומר לאנשים להירגע, לנהוג באנשים בחמלה והגיון ולהביט פנימה על הבעיות שלנו. למרות זאת, ככל שהוספתי לראות מתרגלים מגיבים ברגש, כעס ופחד, הפכתי ליותר ויותר בלתי מיושב בתוך לבי והתחלתי לדאוג לגבי הנזק שיכול להיגרם לשמו הטוב של הדאפא כתוצאה מפעולות של כמה מתרגלים. באותו רגע, נזכרתי במקרה שקרה לפני כמה חודשים.

בעת ביקורו של הו גינטאו בוושינגטון די.סי, התעצבתי בראותי כמה מתרגלים מתווכחים עם "תומכי" המפלגה הקומוניסטית הסינית. רציתי לומר להם שמתרגלי דאפא אמורים להציג רק חמלה, סובלנות ורוחב אופקים. רציתי לומר להם שאין על מתרגלי דאפא להתווכח כך עם איש משום שלא נגזר על אף אדם להיות לנו לאויב. רציתי לומר להם שאילו רק יצליחו לשמור על קור רוח מושלם בעת עימות עם תעלולי הרוע של המפלגה הקומוניסטית הסינית, אז הרוע לא יתקיים. הוא מתקיים רק בגלל שליבותיהם של תלמידי דאפא עדיין מושפעים ממנו. רציתי לומר להם שהדרך היחידה לאמת ולשמר את הפא היא ע"י הליכה בעקבות שיעוריו של המורה, ואין דבר שיכול להזיק לדאפא חוץ מהמתרגלים עצמם. רציתי לומר להם שהפחד והתגובות האנושיות שלהם הפגינו חוסר בקרקוע מוצק ואמונה בכוח של הפא וכו'.

הייתי צריך להאזין לעצות של עצמי.

ברגע מסוים, תוך כדי פעולות המחאה בבית הלבן, שוחחתי עם מתרגלת אחרת אשר חלקה עמי הרבה הבנות מסוג זה. היא סיפרה לי על מראה שראתה: קבוצת תומכים שכירים של המפלגה הקומוניסטית הסינית הסתובבה בניסיון להצית ויכוחים עם מתרגלים. הם נהגו להתקרב לקבוצה של מתרגלים, לשלהב אותם וכך היה פורץ ויכוח. כמובן שבסופו של דבר המתרגלים היו מגיעים למסקנה שעליהם לשמור על לב רגוע ואז קבוצת "התומכים" הייתה עוזבת אותם כדי לעשות בדיוק את אותו הדבר לקבוצה אחרת של מתרגלים. כאשר שמעתי את הסיפור הזה, הרגשתי מאוכזב ומתוסכל מחברי המתרגלים. למרות זאת, המתרגלת אשר סיפרה את הסיפור, כלל לא התרגזה. היא המשיכה ואמרה שזו החמלה של המורה, שנותנת למתרגלים הזדמנויות כה טובות לטפח את עצמם.

באותו רגע, הובן לי שאפילו לא חשבתי על חשיבות תהליך הטיפוח של המתרגלים. למעשה, הייתי אשם בדיוק באותו דבר שבו הרשעתי אחרים: במקום שמתרגלים אחרים הגיבו בפחד ותסכול לנוכח אנשים רגילים השוגים או מקלקלים דברים, כך הייתי גם אני מגיב בפחד ותסכול לנוכח מתרגלים אחרים השוגים או מקלקלים דברים. בשני המצבים משתקפת חוסר אמונה בתכנית של המאסטר. קודם לכן אמרתי שלולא היו למתרגלים החזקות שניתנות לשלהוב ,לרוע לא הייתה ניתנת ההזדמנות לבוא לידי ביטוי מולם. ובכן, אילולי היו לי החזקות בנושא זה, שניתנות לשלהוב, אולי לא הייתי רואה מתרגלים אחרים מגיבים בצורה עלובה. אני שמח על ההזדמנות שניתנה לי לראות את זה בבהירות, ובראייה קדימה, אני יודע שעלי להעריך יותר את התהליך, ולהיות בעל יותר אמונה ביכולת של הפא למזג את הכול בהרמוניה.