כבוד למורה ולפא צריך להתגלות בכל היבט בחיינו

(Minghui.org)

אני זוכרת מתרגל עמית עם טיאן מו פתוחה שאמר, שכשהמורה לימד במימדים גבוהים, היצורים המוארים ירדו על ברכיהם בהקשיבם לפא. מאז השגתי את הפא נהגתי לרחוץ את ידיי לפני קריאת הפא, לא להתלבש או להתפשט לפני התמונות של המורה, לא לעזוב ספרי דאפא בכל מקום שבא לי, וכך הלאה.

לאחרונה במטרה להגביר את זמן לימוד הפא, התחלתי להקשיב להרצאות של המורה בזמן הארוחות. מדי פעם הקשבתי לפא כשהכנתי שיעורים. שמעתי עמיתים מתרגלים אומרים שהם שומעים שתי הרצאות בבוקר כשהם מבשלים או מכבסים. כך שהלכתי בעקבותיהם. במשך זמן רב לא למדתי את הפא היטב בגלל חוסר החריצות שלי בטיפוח-תרגול. הרגשתי רדומה כשלמדתי את הפא. אני יודעת שחיזוק הלימוד של הפא היא הדרך היחידה לפתור את הבעיה של להיות ישנונית. המורה אמר לנו זאת פעמים רבות. הבנתי שזה לא מכובד להאזין בחוסר קשב רב למורה. כשהקשבתי לפא מאוד בזהירות, כמה מן העקרונות נשמעו לי חדשים.

לפני כמה ימים הקשבתי לפא כשתפרתי. לפתע צינור מים ריק על הקיר החל לטפטף עלי. הצינור היה ארוך מעט ממטר ולא נעשה בו שימוש כבר כמה חודשים. בנוסף, הצינור לא היה מחובר למקור מים כלשהו. מהיכן הגיעו המים? הבנתי מייד שלא היה עלי להאזין לפא כשאני עושה דברים אחרים. המורה מלמד אותנו את הפא בכל הלב, איך אני יכולה להאזין לפא כשלבי עוסק בדברים אחרים? איך אהיה ראויה להצלתו מלאת החמלה של המורה? אפילו האנשים הרגילים מדברים על התמקדות בדבר אחד. ההשפעה של הקשבה לפא תהיה אז שונה גם כן.

אני לא יכולה להיכנס למצב של שקט בזמן שאני לומדת את הפא או מתרגלת את התרגילים. כשאני מקשיבה למוסיקה כל כך יפה ונעימה של הפא, אני לא יכולה להיכנס למצב טיפוח-תרגול. במקום זאת, המחשבה שלי משוטטת לה. איזו תלמידה עלובה אני. המורה הכניס פנימה למוסיקה של התרגול משמעות עמוקה. אם לא אקשיב עם מחשבה טהורה, האם זה לא יהיה חוסר כבוד למורה ולפא? בימים האחרונים הרגשתי הרבה יותר טוב אחרי שחיזקתי את לימוד הפא שלי. לכן אני מבינה כעת בצורה עמוקה, שהכבוד למורה ולפא זה לא משהו שאנחנו מדברים או חושבים עליו. עלינו לעבוד על כך, דרך כל מחשבה ומחשבה, כל מילה וכל תנועה. זה מתגלה בכל היבט.