(Minghui.org)

היו לי מחשבות רבות לגבי הרצאת הפאשל המורה למתרגלי הפאלון דאפא האוסטרליים. כעת משימתנו העיקרית היא להציל יצורים חיים רבים ככל שניתן, אבל עדיין יש לנו בעיות רבות שאינן פתורות אשר מפריעות לנו ישירות להעלות את רמות הטיפוח שלנו כגוף אחד ולהציל יצורים חיים. כתוצאה מכך, אנשים רבים סביבנו עדיין לא קיבלו את האמת שהפאלון דאפא הוא טוב. עלינו להיות מודעים למה שהמורה אמר:

"נוחו לרגע כדי להביט פנימה,  הוסיפו מחשבות נכונות.  נתחו את החסרים באופן בהיר,  התקדמו שוב במרץ." ("היו הגיוניים, התעוררו"- "הונג-יין II גרסה שנייה, תרגום זמני, לא רשמי)
עלינו לנתח ולסלק את כל המושגים האנושיים מהם איננו מוכנים להרפות, כמו גם ההחזקות האחרונות שלנו מהן אנחנו ממאנים להיפרד, במטרה להקדיש את עצמנו לחלוטין להצלת היצורים החיים.

ראשית עלינו לשים דגש על לימוד הפא בקבוצה. לפני שהמשטר של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) החל בדיכוי הפאלון גונג ב- 20 ביולי 1999, הייתה לנו סביבה בה יכולנו לשתף זה את זה כשלמדנו את הפא וטיפחנו את עצמנו. זהו סוג סביבת הטיפוח אותה מאשר המורה. על-אף שהרדיפה עדיין נמשכת, הסביבה בסין השתפרה במידה מסוימת, בגלל מאמציהם המשותפים של המתרגלים להבהיר את האמת לאנשי העולם לגבי הפאלון גונג. המק"ס אולי שללה מאיתנו את סביבת הטיפוח בה יכולנו ללמוד את הפא ולתרגל את התרגילים ביחד, אבל עלינו ליצור מחדש את סביבת הטיפוח הזו מרגע זה והילך. ככלות הכול, לעולם אסור לנו לקבל את הנתיב שתוכנן על-ידי הכוחות הישנים. המורה אמר למתרגלים האוסטרליים במפורש ללמוד את הפא כקבוצה, לא משנה מאיזו ארץ הגיעו או לאיזה קבוצה אתנית הם משתייכים.

עלינו להשתדל להתגבר על מצבי מצוקה במקום להמתין שהמצוקה תיעלם בעצמה. באופן טבעי אנחנו יכולים לעמוד בפני קשיים ואתגרים רבים לאורך הדרך. לדוגמה, יש מספר אזורים בסין בהם היו מתרגלים רבים, אבל לאחר שהחלה הרדיפה, יש הרבה פחות מתרגלים באזורים האלה. ובכל זאת, שני מתרגלים עדיפים על אחד ושלושה עדיפים על שניים. כשאנחנו לומדים את הפא ביחד שדה האנרגיה יהיה מאוד חזק. המורה אמר:

"אם המחשבות הנכונות של מישהו לא בשליטה והוא מסתמך לחלוטין על התפיסות והרגשות של פני השטח האנושיים שלו במקום על המחשבות האמיתיות שלו, והוא באמת לא חושב על הדברים בצורה צלולה בעצמו, אז זה יהיה כאילו אין לו יותר נשמה." ("ללמד את הפא בדיון על יצירת אמנות יפה"- 2003)
כשאנו בחברת מתרגלים עמיתים, שדה האנרגיה הנכון יפורר אלמנטים רעים שאולי שוכנים בתוכנו. כתוצאה מכך תפחת הסבירות שנעשה שגיאות. יהיו לנו גם יותר הזדמנויות להזכיר זה לזה לנהל את עצמנו טוב יותר ולשתף זה את זה בתובנות הטיפוח שלנו.

שנית, אנחנו נוטים להתמקד בחסרים של מתרגלים עמיתים, אך מתוך דאגות דיפלומטיות אנחנו נמנעים מלהצביע עליהם. כשאנחנו כבר מצביעים עליהם, אנחנו נוטים לפעול ביהירות, כאילו אנחנו טובים מהם, או שאנחנו מדברים בדרך משפילה וזה מסתיים בפגיעה במתרגל עמית.

הלוואי וכולנו נלמד לשחרר את האגו והאנוכיות שלנו. עלינו ללמוד לראות בחסרים של מתרגלים אחרים את ההשתקפות של החסרים שלנו עצמנו. במילים אחרות, כשאנחנו רואים חסרים במתרגלים אחרים, עלינו ללמוד להביט פנימה כדי לזהות ולסלק את אותם חסרים בתוכנו, כדי להעלות את הרמות שלנו. אם נעשה כך סביבת הטיפוח שלנו תהיה שונה לחלוטין. המורה אמר:

"במהלך אימות הפא של תלמידי הדאפא, לא משנה לאיזו מדינה, איזה אזור או איזה גזע אתה שייך, כתלמידי דאפא, אין את ההבחנה הזאת. כולם גוף אחד." ("הרצאת הפא בוועידת הפא במרכז ארה"ב בשנת-2003")
עם זה במחשבתנו, עלינו להיות כל הזמן מלאי חמלה זה כלפי זה. כשאנו פועלים ביחד עם מתרגלים עמיתים, עלינו לקחת בחשבון שהמורה אמר:
"עניינו הוא גם עניינך ועניינך הוא גם עניינו." ("הרצאת הפא בוועידת הפא בוושינגטון די.סי.- 2002")
על-אף שמתרגלים באזורי לא חושדים באף אחד כסוכן חשאי של המק"ס, אנו נוטים להתמקד בהתבוננות בטיפוח של האחר. בזבזנו זמן רב בדיונים מי מבין המטפחים טיפח טוב יותר, או למי מבינינו יש בעיה זו או אחרת. במקרה של בעיה, אנחנו נוהגים להאשים אחד את השני. כשאנחנו מסתכלים על עצמנו במראה ומוצאים רבב בבגדינו, אנחנו מיד מנסים להסיר את הכתם, במקום להאשים את המראה על השתקפות הכתם, או לחשוד שהכתם שאנו רואים הוא במראה עצמה. זה בגלל שאנחנו יודעים שלא המראה היא הגורם לכתם על בגדינו, המראה רק משקפת את הכתם כפי שהוא. אם יש החזקות שאנו רואים באחרים, כנראה שגם לנו יש בעיה דומה, כך שעלינו תמיד להתייחס לכך כהזדמנות להביט פנימה ולשפר את עצמנו במקום להפנות אצבע מאשימה כלפי אחרים.