מה שקרה לעובר אורח ממחיש: עד כמה מפוחדת המפלגה הקומוניסטית הסינית ממתרגלי פאלון גונג

(Minghui.org)

ב-14 בינואר 2007 הלכתי לאורך סכר יו-ג'יאה-טוֹאוּ, במחוז יאנג-יואן שבעיר ווּ-האן, כאשר התחיל לטפטף גשם קל. מצאתי ביתן עם ספסלים, כך שנכנסתי פנימה כדי להימנע מלהירטב בגשם. לפתע החלו כמה בני אדם לרוץ החוצה מן הבניין בעל שלוש הקומות שמעבר לכביש, שהיה מוקף בגדר תיל דוקרני. הם חקרו אותי וצלצלו בקו החם לשעת חירום של המשטרה לקצינים לבוא ולאסור אותי. הם לקחו אותי לתחנת המשטרה ורק אחר הצהרים אפשרו לי לעזוב את המקום. אחר כך, שמעתי שמבנה זה היה המרכז לשטיפת-מוח של יאנג-יואן, מקום בו עצרו מתרגלי פאלון גונג. הדברים הבאים מפרטים יותר את מה שקרה:

התיישבתי בביתן בערך ב-8 בבוקר. כעבור כעשר דקות יצאו בריצה שני גברים וארבע נשים מהבניין עם התיל הדוקרני. הם לבשו בגדים אזרחיים אף על פי שאחד מהם נראה כמאבטח. אחד מהם טען שהוא שוטר. הוא שאל אנשים בביתן מיהם ודרש לראות את תעודות הזהות שלהם. הוא דיבר לתוך הטלפון הסלולארי שלו: "ישנם כמה מתרגלי פאלון גונג כאן. תשיג מכונית ובוא לכאן במהירות. בוא ונחסום את שני צידי הרחוב ונאסור את כולם". ראיתי שלא יורד יותר גשם, והתחלתי לצאת החוצה מן הביתן. ברגע זה הקיפו אותי שלושה גברים וארבע נשים. הם האשימו אותי שאני רוצה לעזוב כדי להזהיר מתרגלים אחרים, ורצו לעצור אותי.

הם שאלו אותי למעשיי שם. סיפרתי להם שרק עברתי במקום. הם רצו לראות את תעודת הזהות שלי. אמרתי: "אין לכם את הזכות לעשות זאת". הם שאלו מדוע ואני עניתי: "לא הפרתי חוק כלשהו. איזה חוק סיני אומר שאדם אינו מורשה ללכת לתומו ברחוב? האם יש תמרור ברחוב שאומר שרחוב זה אינו למעבר?" ניסיתי שוב לעזוב. אחד מהשוטרים לבוש אזרחית תפס אותי, והשני ניסה למשוך את ידיי מאחורי גבי. בזמן שנאבקתי בהם נקרע לי השרוול. הם משכו אותי חזרה לביתן. אחד מהם דחף את מרפקו כנגד החזה שלי, ואילץ אותי לעמוד ליד אחד העמודים. הם הקיפו אותי ודרשו ממני לשתף פעולה ולהגיד את שמי. הם אמרו: "מה הטעם שלך בשליחת מחשבות נכונות? אתה עדיין כאן". לא אמרתי מילה. אז הם רמזו שאני ניסיתי להודיע למתרגלים אחרים על מה שקורה שם. שאלתי אותם אם יש להם ראייה כלשהי. הם לא ידעו איך להגיב ואיימו עלי: "יש לנו את הכוח לעצור אותך". אמרתי להם ברצינות: "זה בניגוד לחוק".

שעה מאוחר יותר הם בקשו מהמשטרה להגיע. זמן קצר אחר כך, שני שוטרים הגיעו ושאלו אותי מה קרה. סיפרתי להם שרק עברתי במקום. מאחר וירד גשם, נכנסתי לביתן לחכות עד שהגשם יפסיק. סיפרתי שהאנשים האלה חנקו אותי, קרעו את בגדיי והצמידו אותי לעמוד. השוטר אמר: "לא אכפת לי מכך. עלי לבדוק את תעודת הזהות שלך". אמרתי: "אין לכם את הזכות. זה לא יאומן". השוטר אמר: "אני חושד שעשית משהו רע". עניתי לו: "גם לי יש חשדות עליך. אתה יוצר חוסר יציבות בחברה. לא בוצע כאן כל פשע, אולם אתה חושד בי ורוצה לעצור אותי. אתה יוצר תקרית שעוזרת לחברה להיעשות חסרת יציבות". הוא אמר: "אני מנסה לבצע פקודות. אתה לא שיתפת איתנו פעולה וזה מעכב את ההליך הרשמי. עלי לבצע פקודות". אמרתי לו: "אתה חוטף אותי". הוא השיב: "מה זאת חטיפה? עניתי: "לא הפרתי חוק כלשהו. אתם משתמשים בכוח כדי להרחיק אותי. זוהי חטיפה". שני שוטרים אחד מכל צד שלי, משכו אותי מראש הסכר לתחתיתו, מעבר לפסי הרכבת ולתוך מכונית המשטרה. אמרתי לשוטרים: "אתם כל כך מעוררי חמלה. אתם עדיין עוזרים לבני אדם רעים לעשות מעשים רעים. אינכם יכולים אפילו להניח לאדם בן שישים".

כשהגענו לתחנת המשטרה היה כבר צהריים. השוטרים הלכו לאכול ארוחת צהריים. לא עניין אותם אם אני רעב או לא. שוטר אחד אמר לי: "שב בשקט. אל תזוז". עניתי: "אני לא יכול לשבת כאן. עלי ללכת הביתה". שוטר אחר אמר: "עכשיו אנחנו נחמדים. לפני זמן לא רב היינו משתמשים באלות חשמליות עליך". ישבתי שם לזמן מה. כל השוטרים ששמרו עלי עזבו. יכולתי לראות שישנם שלושה שוטרים בחדר התורנות. יצאתי בדלת החזית וקפצתי על אוטובוס.

לאחר מכן שיקפתי בחזרה את כל התקרית, ואלה מחשבותיי:

1. אם שוטר חושד באדם, הוא יכול לעצרו סתם. אין חוק כזה בעולם ואפילו לא בסין. המק"ס לא הולכת בעקבות שלטון החוק. איך הם יכולים לדבר על שליטה במדינה על פי חוק?

2. בהתבסס על שיחותיהם, מתרגלי הפאלון גונג הם המטרה שלהם. אבל אני לא יכול להבין מדוע הם כל כך פוחדים ממתרגלי פאלון גונג שעוברים ליד המרכז לשטיפות מוח. מדוע הם צריכים לעצור אותם? הם אפילו חושדים בעומדים מן הצד. מדוע המקומות האלה שמורים בצורה כל כך כבדה? מלבד זאת, מתרגלי פאלון גונג הם קבוצה של אנשים נחמדים שאינם יוצאים כדי לגרום צרות. מה רע בכך שהם עוברים על יד המקום הזה?

האם הבעיה היא, שמתרגלים אלה רוצים לספר לבני אדם על הרדיפה? האם זו הסיבה מדוע הרשויות כל כך פוחדים מהם? הם שוכרים בריונים לעשות דברים רעים בסתר. לדוגמה, הם מכנים את המרכז לשטיפת מוח: "המרכז לחינוך משפטי". הם פוחדים לתלות שלט מבחוץ. בתוכו הם מבצעים עינויים ברוטאליים ובלתי אנושיים. האם מזה הם פוחדים?

3. ישנה עדיין קבוצה קטנה של בני אדם שאינם יודעים את האמת והם מרומים ומורעלים על ידי השקרים של המק"ס. ישנם בני אדם שרודפים רק אחרי אינטרסים אישיים ויעשו כל דבר עבור כסף. בני אדם רבים מבינים את טבעה המרושע של המק"ס כיום, ולא יוכלו לרמותם עוד. העובדה שיכולתי לעזוב את תחנת המשטרה בלי כל בעיה, מראה ששוטרים רבים יודעים את האמת ולא רוצים להיות המסייעים של המק"ס. אני זוכר איך אדם ידוע היטב אמר פעם: "אתם יכולים לרמות קבוצה של בני אדם לזמן מה, אך אינכם יכולים לרמותם לנצח".