(Minghui.org)

כבר עברו 11 שנים מאז שקיבלתי את הפא, אבל לא הייתי חרוצה מספיק. נותרו כל כך הרבה החזקות ולפעמים הן מאוד חזקות עד שאני כורעת תחתן. הפיתרון היחיד שיש לנו לבעיות הוא ללמוד את הפא, ללמוד עוד את הפא ולטפח את עצמנו היטב, לזהות את החסרים שלנו. כאן אתייחס למספר דברים שראיתי ברמה שלי.

לאחרונה ניסיתי בכוח לשחרר מספר החזקות ומושגים, ויום אחד עברתי בראש צלול מבחן בחלומי. ביום המחרת כאשר שלחתי מחשבות נכונות, המורה אפשר לי לראות מראה מרהיב: מצאתי את עצמי יושבת על ראש עשרות אלפי לוטוסים, משטח אחד מכיל ארבע או חמש שכבות של לוטוסים, שמתוכם עולים במהירות אורות לבנים מנצנצים, והיקומים שמתחתם הוארו כולם. אלף זרועות נשלחו מגבי, מכל אחת מהן יצא עמוד עבה של אור שמגיע לפחות עד למרחק המקסימאלי אותו העין יכולה לראות, ועמודי האור האלו הורגים שדים ביקום כשהם נורים בכול הכיוונים. במבט קרוב יותר ראיתי שעל כל זרוע עמד מלאך, עוטה שערו כמו מכסה של קנקן תה וחתיכת בד אדום מכסה את חזית גופו הנוצץ. לאחר מכן גיליתי שהמלאכים היו פזורים על כל גופי ועמוד אור מעל קצה ראשי הגיע למעלה לאינסוף, כשהוא מסלק שדים. היו שם שני מלאכים ששכבו על קצה ראשי כשאחד מהם הניח את רגליו אחת על השנייה. הם השתעשעו ביחד. בן רגע המלאכים הפכו מזכרים לנקבות, כולן יפהפיות עם בגדים צבעוניים ושער קצר קלוע בצמות. משני צידי עמדו שתי פיות בנות שש או שבע כשידיהן פרושות כלפי חוץ, בגדיהן היפים מתנופפים כאילו הן טווסים המציגים לראווה את נוצות זנבם הצבעוניים. מבגדיהן ומגופן של שתי הפיות נפלט אור חזק שעזר לי לנקות שדים. הכול שם היה כמו מחזה עוצר נשימה בהשוואה לרקיעים האדירים. אז שאלתי את עצמי: האין כל תלמידי הדאפא ששולחים מחשבות נכונות משתמשים במחזה נהדר כזה, או מרהיב, אפילו כדי לקשט את היקומים הרבים שלהם?" אני מאמינה שהתשובה חיובית.

הרגשתי שעברתי תקופה קשה במהלך מספר השנים האחרונות ומפעם לפעם עברו במוחי מחשבות כמו: "איך אני יכולה לחיות טוב יותר" והחזקות אחרות. יום אחד מישהו שאל אותי בחלומי: "איך אדם יכול לפתוח את הלב כדי שיוכל להישאר לוטוס משגשג באגם נקי וישמור על טוהר באגם מלוכלך?" זה מה שאני חושבת על כך: אנחנו כל כך עשירים שהיקום בבעלותנו; אנחנו כל כך עשירים שיש לנו את כל מה שהמורה נתן לנו; ואנחנו כל כך עשירים שיש לנו יצורים חיים. בתוך ההקשר של היקום, כמה שווה העושר והפרסום בתוך העולם האנושי? ולמה נחשבים חוסר כל ומעמד חברתי נמוך בעולם האנושי? כאשר ההחזקה להשיג אותם תיעלם, תהיה רק ריקנות בעולם האנושי. יותר מכך, אנחנו כל כך מבורכים שיש לנו חמלה ואנחנו מצילים יצורים חיים מתוך האגם המלוכלך.

לכול דבר השורש שלו, וזה נוגע גם לאנשים רגילים. לדוגמה, יש בני אדם שמאבדים בקלות את מזגם. ראיתי שבממדים אחרים קיים יצור שמאבד את מזגו בקלות. כשבני אדם מאבדים את מזגם, עיניהם הופכות לאדומות. העובדה היא שהם נשלטים על-ידי היצור הזה בממדים אחרים, וגם עיניו אדומות. יש אנשים עקשנים ויש יצור בממדים אחרים שנקרא "עקשן". אנשים נשלטים על-ידו כשהם מתנהגים בעקשנות. לכל אחד יש את האידיאל שלו, ואידיאל הוא גם יצור. פעם שמעתי אותו אומר בגאווה: "אני מכיר את האידיאלים של כולם". זה כנראה בגלל שכל אחד עובד קשה בשביל האידיאלים שלו. כיום בני אדם אוהבים ללכת בסגנונות שיער מוזרים. הכול בגלל שהם מושפעים מיצורים מעוותים. יש יצור שגורם לבני אדם ללכת בשיער מפוזר. פעם ראיתי מספר פיות מצודדות לבושות היטב, עפות להן בשמים, כמו מפלצות. ידעתי שהן יצורים שמימיים רעים, ולכולן היו סגנונות שיער אופנתיים בקרב האנשים המודרניים. כלומר, סגנונות השיער שהיו פופולאריים בשנים האחרונות נובעים משליטתן. (גיליתי שגם למתרגלים עמיתים רבים יש סגנונות שיער כאלה) יש יצור אחר שגורם לבני אדם לרצות לבלות בלילה. קבוצה של יצורים מובילה כיום אנשים להתלהב מפרשיות אהבה מחוץ לנישואין, כך שאנשים נשואים רבים נשלטים על-ידיהם ועם עלולים להיות מעורבים בפרשיית אהבים אם יפגשו חברים מצודדים בני המין השני. יצורים כאלה שמדרדרים את המוסר האנושי מסולקים כעת בכמויות גדולות. בני האדם של ימינו הם באמת פתטיים. הם תמיד מופעלים על-ידי המושגים שלהם ועל-ידי אלמנטים זרים.

מה שאני הולכת לשתף בחלק הבא הוא אחד משורשי ההחזקות והמושגים שלי. המורה אפשר לי לראות כמה מחיי הקודמים ואת הקשרים של חובותיי הקארמתיים. בתקופת שושלת טאנג התגלגלתי כפילגש שהייתה נערצת על-ידי הקיסר וילדתי נסיכה. הקיסרית הייתה כל כך קנאית שהיא חנקה את הנסיכה. הפילגש הייתה שבורת לב. הקיסר הוריד ממקומה את הקיסרית והכתיר את הפילגש כקיסרית. שר הצבא ושר המדינה התנגדו שניהם בתקיפות לצעד הזה בהאשימם את הפילגש בכך שרצחה את ילדתה במטרה לתפוש את מקום הקיסרית. זו הייתה אמונה שרווחה בקרב כולם מלבד הקיסר. בגלל שלא יכלה לנקות את עצמה מן הפשע המיוחס לה, היא הרגישה מיואשת מאוד על אף שעלתה לכסא הקיסרית ולעולם לא יכלה להשתחרר מן הכאב המחליא בחזה כל חייה. כתוצאה מכך, דחייה ושנאה שהיו קבורות עמוק בליבה מעולם לא עזבו אותה והפכו לחלק מתכונותיה. מלאת שנאה, היא לא רצתה שאף אדם שנראה בעיניה רשע, יחיה. התכונה שהתפתחה בחיים ההם מילאה תפקיד שלילי ברבים מחיי המאוחרים יותר. הרגשות החזקים של דחייה ושנאה בעצם רק התעצמו כל הדרך עד לחיים אלה.

במיוחד כיום, אין דבר שהוא מקרי, עם כול הקשרים הקארמתיים של חיים מזמנים שונים הפועלים במלואם. המטרה שלנו לטפח את עצמנו ולהציל יצורים חיים, אבל אנחנו נוטים להיסחף על-ידי המושגים שלנו כשראשנו אינו נקי, ועבורי, זה קורה לעתים קרובות. ברגע שלמדתי את הפא המורה הסיר לפתע את הדחייה והשנאה שהיו קבורות עמוק בלבי זה מאות שנים.

גם את המושגים שפיתחנו מאוחר יותר נצטרך להסיר. המורה אמר:

"אז בזמן שהדאפא מופץ במשך המסלול של הטיפוח של תלמידי הדאפא, כשזה נוגע בשאלה אם אנשים יכולים לקבל את הפא ואם הם יכולים לטפח עד הסוף, כמות הקארמה שהם צברו בהיסטוריה בוודאי גורמת לדרגות שונות של אתגרים עבורם כבני-אדם או כמטפחים. לומר גלויות, כשזה מגיע לשאלות של אם מישהו יכול לקבל את הפא ואם מישהו יכול לטפח כל הדרך, יהיו צורות שונות של הפרעה לאנשים שונים. הצרות האלה נובעות כולן מהפעולות של האדם עצמו בעבר, אז אף אחד לא צריך להתלונן. מי יכול לקבל את הפא? מי יכול לפרוץ מחוץ לקליפה? ומי יוכל באמת לראות בצורה רציונאלית מהו הפא באמת? כשמסתכלים על זה כך, דברים הם אכן הוגנים עבור היצורים החיים." ("ללמד את הפא בקנדה 2006")
זה אפשרי שבני אדם רבים ירגישו חוסר צדק כשהם נתקלים בקשיים והם לא יוכלו לטפל בהם נכון מתוך נקודת המבט של הפא. אני למשל כזאת לעתים קרובות. המורה אמר:
"אף אחד לא יכול להאשים אחרים, כי כל אחד מוסיף עצים לאש. כתוצאה מכך כל אחד ייתקל בקשיים בטיפוח-תרגול." ("ג'ואן פאלון", הרצאה שביעית)
הקשר ביני לבעלי הוא עמוק: שלושה גלגולים בזה אחר זה בחיינו, הבטחנו זה לזו שנהיה חברים הכי טובים בחיינו הבאים. אבל באחד מן הגלגולים, שהגיעו בערך מדי אלף שנים, פגעתי בו עמוקות. המורה אפשר לי לראות את החיים ההם. חוסר סיפוק וחרטה עולים בלבי. מדוע לא הוענשתי אז ושם? אם הייתי נאלצת לשלם את חובי כבר אז, החוב הקארמתי לא היה נשמר חבוי כשמתתי, ולא היה עלי לשלם בחזרה בחיי אלה. בזמנו, הייתה לי הרגשה עמוקה שחובות חבויים פירושם סבל בל יתואר בגלגולים עתידיים. זו הייתה בושה עצומה בחיי ונראה שזה עיכב את מה שהיה עלי לעשות בהיסטוריה האנושית.

לאור דברים אלה, ראיתי שלא קשה להבין צרות מסוימות וקשיים בחיי הנוכחים. המורה אמר:

"אדם רשע נוצר מקנאה. בגלל אנוכיות וכעס הוא מתלונן שדברים אינם הוגנים כלפיו. אדם רחום הוא תמיד עם לב של חמלה. ללא טענות וללא שנאה, הוא מתייחס לקשיים כאל אושר. לאדם מואר אין כלל החזקות. הוא מתבונן באנשי העולם, המובכים על-ידי האשליה." ("יסודות להתקדמות במרץ", "מצבים")
שיננתי קטע זה בלבי ובכל פעם שאני מצטטת אותו יש לי הבנה חדשה. אני מנסה להרגיש את מצב המחשבה של אדם רחום ולפעמים נראה שאני לומדת מעט על עולמו של אדם מואר.

הדברים שדיברתי עליהם הם התוצאות של שנים של התעוררות והבנה הדרגתית, ועדיין הם כולם ברמה מאוד נמוכה. בואו ונטפח היטב תחת הדרכתו של המורה המוערך שלנו. בואו ונפעל היטב כגוף אחד, נפורר את הרוע ביסודיות, נעזור למאסטר בתיקון הפא ונציל יצורים חיים.