(Minghui.org)

היום כששיננתי את הפא, נתקלתי בדבריו של המורה:

"עלינו לחפור את זה ולסלק את זה לחלוטין מהשורש" (הרצאה שנייה, "ג'ואן פאלון")
הייתי המום כאשר לפתע גיליתי אחת מהבעיות אצלי: גם כשאני מבין היכן אני טועה, אני לא מוכן לפתור את זה כדי לתקן זאת. בהחלט לא פעלתי היטב. טיפוח תרגול הוא רציני. שוב ושוב חיפיתי על מעשיי ושיבחתי את עצמי מבלי לטפח. זה בעצם לרמות את עצמי!

יש להסיר לחלוטין מהשורש את כל הדברים שאינם טובים. ידעתי בעבר כי עלי לחפור אותם החוצה מהשורש, אך היום כששיננתי את הפא, המילה "לחלוטין" לפתע נעמדה מולי. היא הייתה כל כך גדולה שזה גרם לי להבין שהייתי נינוח מדי עם עצמי, ושלא עמדתי בסטנדרט קפדני. כשעסקתי בדברים, לא אמדתי אותם מנקודת המבט של הפא אלא שפטתי על פי ההעדפות שלי עצמי. כשהייתי צריך לחתור קדימה יכולתי לעשות זאת, אך כשיכולתי להרפות הייתי נרגע ונהנה מהזמן. בזמן ששלחתי מחשבות נכונות וכשתרגלתי הייתי רדום, חסר תחושה. רק כשרציתי לעשות משהו עשיתי אותו, ואם לא רציתי - לא הייתי עושה זאת. הייתי רחוק מאוד מלעמוד בסטנדרט של תלמיד דאפא אמיתי, ולא התעוררתי.

כשדקלמתי את הפא היום - זה היה כמו מהלומת פטיש שהעירה אותי. הבנתי שאלוהות אמיתית עומדת בשבועה שלה, והשבועה שלי הייתה: "להיות תלמיד דאפא אמיתי, להיטמע בפא, ולעזור למורה בתיקון הפא". לכן, עלי לעשות את מה שתלמיד דאפא של תקופת תיקון הפא אמור לעשות, לעשות זאת היטב, להקשיב להנחיה של המורה, ולהיענות לחלוטין למה שהמורה אומר. זה מה שיהיה בעצם לעמוד בנדר שלי ולקיים אותו.