לילה אחד היה לי סיוט, כאשר בחלומי ראיתי כמה עלוקות שנדבקו לידיי ולרגליי. ניסיתי בכל כוחי למשוך אותן אל מחוץ לגופי, אך הדבר לא עלה בידי. נבהלתי מאוד. אחרי שהתעוררתי חשתי לא טוב בקשר לחלום הזה ואמרתי לעצמי: "היכוני לצרות..."

הצרות אכן לא איחרו לבוא. למחרת בערב ישבתי בקהל וצפיתי בתחרות הריקוד הסינית העולמית שנערכה בעיר ניו יורק, כאשר לפתע חשתי צמרמורת בכל גופי. מייד גם הרגשתי את גבי נרדם וראשי חש כבדות. ידיי ורגליי סבלו מחולשה חזקה ביותר ולא הצלחתי להמשיך לצפות במופע.

ידעתי מייד ובוודאות שהייתה זו מתקפה מצד הכוחות המרושעים, אשר ניצלו את ההזדמנות להיכנס לתוך הפרצות שלי. חשבתי לנמנם קמעה, אך מייד חשתי קור עז שהצריך להתכסות בשמיכה כבדה וזאת באמצע הקיץ... שעה לאחר מכן פיתחתי חום גבוה וכשהלכתי לרוקן את השלפוחית שלי חשתי ששיני נקשו וידיי רעדו, כך שלא יכולתי אפילו להלך באופן רגיל. נראה היה שהכוחות הישנים רצו לחסל אותי.

אני מתרגלת דאפא כבר שנים רבות וידעתי שאסור לי לתת לקארמה של מחלות להפריע לי ולרדוף אותי! לפתע נזכרתי בשירו של המורה:

"אם יהיה לך פחד, הוא יאחוז בך אם המחשבות נכונות, הרוע יתמוטט הלב של המטפח מלא בפא שולח מחשבות נכונות, ושדים רקובים מתפוצצים אלים פוסעים על כדור הארץ מאמתים את הפא"

("ממה יש לפחד", הונג-יין 2, תרגום זמני, לא רשמי)

מייד אזרתי את כל כוחותיי, נשאתי את כאבי והתיישבתי בזקיפות. לאחר מכן נפטרתי מכל המחשבות המזוהמות שבליבי, תוך שאני גם מדמיינת את עצמי כאלה העומדת בין שמים וארץ, כאחת שברשותה את הכוח להשמיד את כל הרוע. ואז מיקדתי את כל תשומת הלב שלי ושלחתי מחשבות נכונות. כמו כן, ביקשתי מהמורה שייתן לי כוח וישמיד באופן מוחלט את כל הידיים השחורות, הרוחות הרקובות ואת כל האלמנטים המרושעים.

רגע לאחר מכן חשתי הקלה אדירה בכל גופי ונפשי. בשעה אחת עשרה וחמישים בלילה הצטרפתי לשאר בני משפחתי, ושלחתי איתם שוב מחשבות נכונות. חשתי עתה הרבה יותר טוב, והלכתי לישון. השעון המעורר העיר אותי בשעה 3:40, עשיתי את כל חמשת התרגילים עם בעלי ואחרי ששלחתנו מחשבות נכונות בשעה שש בבוקר התאוששתי לחלוטין. ליבי התמלא כולו בהכרת תודה למורה ולדאפא.

ההתנסות הזו נתנה לי הבנה עמוקה יותר על הדרכתו של המורה:

"טוב או רע באים מהמחשבה הספונטנית של האדם." (מתוך הרצאה רביעית, "ג'ואן פאלון").

ניסיוני "לפרש את החלום" היה מחשבה אנושית שנתנה לרוע פרצה לתקוף. זה גרם לי לסבל מרדיפה במשך שלוש שעות. וכך הבנתי שכשמגיעה הפרעה של הרוע, עלינו להבין מייד מה זה ולהתכחש לזה באופן מוחלט. עלינו גם לאסוף את כל כוחותינו כדי לשלוח מחשבות נכונות. עם חיזוקו של המורה נוכל לחסל ולמוסס את הרוע.