לשמור על טבע הלב כדי לבסס את טבע הבודהא

(Minghui.org)

ברצוני לשתף כמה מהתנסויותיי בלימוד הפא ובטיפוח בתקופה האחרונה. אנא ציינו באדיבות כול דבר שאינו הולם.

תיקון הפא מתקדם וכול תלמיד דאפא יכול להרגיש שהוא הגיע ממש לשלב האחרון. אנחנו מבינים מהפא שככול שאנו מתקרבים לסוף, עלינו להפנות יותר תשומת לב לשיתוף פעולה ולתאום כגוף אחד, ואסור לנו להותיר לרוע פרצות כלשהן לנצל. כיצד נשיג זאת? אני מבין שאחת הדרכים היא לשמור על השין-שינג שלנו. לעתים קרובות מתרגלים מתקשים להסתדר בצורה הרמונית ויש סיבות רבות לכך. אני מאמין שהדברים הבאים הם מהסיבות העיקריות למחלוקות: חוסר אמון וחוסר אהדה.

1. חוסר אמון

להבנתי, הסיבה העיקרית לחוסר אמון היא שכול אחד ואחד מאיתנו לא הצליח לשמור על השין-שינג שלו ושאנחנו נכנעים לטבע הדמוני שלנו. מתוך הפא אנו מבינים שלבני האדם יש גם את טבע הבודהא וגם את הטבע הדמוני. אנחנו בני אדם שבחרו בנתיב הטיפוח, הדורש מאיתנו כול הזמן להיפטר מהטבע הדמוני ולממש את טבע הבודהא שלנו. לפיכך, במהלך הטיפוח אמורות להיות הזדמנויות רבות בהן הטבע הדמוני שלנו יבוא לידי ביטוי. לגבי הנזק שנגרם לגוף האחד, אני מרגיש שהסיבה החשובה ביותר היא שבאופן לא מודע אנחנו נוטים להקיש, להניח ולהסיק מסקנות באמצעות השיפוט העצמי שלנו.

מהפא למדנו שמוחו של האדם הוכתם בזיהום רב וסטה מחוק היקום, ולכן כשאנו חושבים על דברים עם הטבע הדמוני, כבר סטינו מהפא. החשוב ביותר הוא שכלל איננו מודעים לכך ולעתים קרובות אנחנו אפילו חושבים שאנחנו בתוך הפא, כשלמעשה אנחנו מסייעים לכוחות הישנים לגרום נזק לפא. מה שנראה על פני השטח הוא חשד הדדי ורכילות מאחורי גבם של אחרים. כתוצאה מכך, לתכניות לקידום הפא לוקח זמן רב לבוא לידי ביטוי תוך בזבוז רב של משאבי זמן ואנרגיה. בו בזמן הטבע הדמוני מעורר אנרגיה שלילית המבטלת את האנרגיה מהמחשבות הנכונות שלנו. זה מה שהופך אותנו לעצובים ביותר.

כיצד נוכל לפעול טוב יותר? התשובה היא לרומם ולשמור את השין-שינג שלנו. לא משנה מול אילו אנשים או מצבים נעמוד, עלינו להזכיר לעצמנו כול הזמן להחזיק במחשבות הנכונות שלנו- מחשבות נכונות של תלמידי דאפא. עלינו לדכא את הנטייה שלנו לנחש, להקיש ולדמיין בעזרת המושגים שלנו. עלינו לחשוב: מה הייתי עושה במצב כזה אילו הייתי בודהא? למעשה, כשהמחשבות הנכונות שלנו חזקות, כשקונפליקטים יתעוררו נביט פנימה לתוכנו ללא תנאי. ככול שנאשים את האחרים יהיו לנו יותר בעיות. מעבר לכך, הטבע הדמוני יתרחב, כשהוא מזיק הן לנו עצמנו והן לאחרים. וחשוב אף יותר, הוא ישפיע עלינו כגוף אחד. לפיכך, כול עוד נוכל לשמור על השין-שינג שלנו נצליח לדכא את הטבע הדמוני.

2. חוסר אהדה

מתרגלים רבים שיראו את צמד המילים הזה יאמרו שאינם כאלה, כיוון שכול זה הוא צ'ינג. אולם, כשאנו פועלים ביחד עם מתרגלים עמיתים, באופן בלתי מודע כבר בצענו עיבוד מידע: מתרגל זה מסתדר איתי היטב ויש לנו המון השקפות משותפות; אני לא יכול לקבל את מה שהמתרגל הזה עושה; איך יתכן שהמתרגל הזה מתנהג כך; איך המתרגל ההוא יכול להיות בצורה שכזאת....; כשניפגש בפעם הבאה נשאל איך יתכן שזה וזה לא הגיע ואולי נרגיש מעט אבודים; או איך זה שרעיונותיו של המתרגל שהגיע שונים משלי, וכו'.

אני חושב שרק מתרגלים ספורים יאמרו דברים כאלה בגלוי, אבל מחשבות כאלו מתרוצצות במוחם, כשבמכוון או שלא במכוון הן יוצרות פערים בין המתרגלים. אני כותב את זה בגלל שאני יודע שכול תלמיד דאפא יודע שאסור שזה יקרה בין תלמידי דאפא. זהו צ'ינג וכתלמידי דאפא, עלינו להתייחס לנושא הזה ברצינות. עלינו לשמור על השין-שינג שלנו, לא להיכנע לטבע הדמוני ולא אפשר לצ'ינג להשפיע עלינו כגוף אחד.

אני מבין שההבנה שלי בנושא הזה מוגבלת מאוד ויש עוד הרבה דברים שאיני יכול להביע במילים. מה שכתבתי פה רק משמש כהערה ואני מקווה שזה יכול להציע מעט רעיונות שיעודדו הבנות עמוקות של מתרגלים אחרים.